|
עם ישראל של הכותב הוא ציבור שומרי המצוות. | |||
|
|||
ולי, אישית, אין שום בעיה עם זה! ואם, אמנם כך, הרי הדברים פשוטים בתכלית, ואחדות ישראל מובנת. הכותב מתייחס למדרגות ההבנה, שבהן אנו מטפסים ועולים מחג לחג, כשהשיא הוא חג שמחת התורה. הוא אומר שחג זה מגביר בקרב החוגגים את תודעת אחדות ישראל. יפה! אך, דא עקא, מה קורה עם ההמונים שליד הכינרת, אלה ה''מנפנפים'' בחג, למרות שבשנה זו הוא חל בשבת? איך הם מפנימים את אחדות-ישראל? נראה שצר עולמם כעולם נמלה - העם שלהם אלה הם החבר'ה ה''ממנגלים'' עכשו יחד אתם. וכל אלה שיצאו בעיצומו של חג-שבת לדרכם לכיוון דרום. העדר חוזר לחיי היומיום. הענין הוא ששיא השלילה בארבעת המינים הוא המצב של לא טעם ולא ריח. אך בעם ישראל יש גם צמחי רוש ולענה, שטעמם מר וצחנתם עולה, כעשן המנגלים, השמימה. | |||
_new_ |
עם ישראל של הכותב הוא ציבור שומרי המצוות. | |||
|
|||
והעיקר הוא שהם שמים פתקים כתומים בקלפי. פתק כתום יכפר על כל עוון וחטא. | |||
_new_ |
עם ישראל של הכותב הוא ציבור שומרי המצוות. | |||
|
|||
בס''ד. עם ישראל של הכותב זה כולנו. כל מי שנולד לאם יהודיה או התגייר כהלכה. הבעיה שלנו, לפחות לדעת הכותב, היא בכך שאנחנו מחפשים את הפגם בזולתנו, וכך לא נשאר לנו זמן ואנרגיה נפשית להתבונן בעצמנו ולתקן את הטעון תיקון. זה באופן כללי. באופן מפורט יותר, הבעיה של הכותב היא עם המנהיגות שאין לנו. מי שמתיימרים להנהיג – אין כיסוי ליומרתם. על כן, בשיטתיות הם גורמים נזק יותר מתועלת. והראויים להנהיג, נטעמים בתוך המון העם מסיבות כאלה ואחרות. אילו היתה לנו מנהיגות ראויה, כזו שתתן דוגמא אישית ערכית, התופעה של יהודים שאינם יודעים מה הקשר שלהם לחג ומועד, היתה מצטמצמת במהירות עד להיעלמותה הסופית. | |||
_new_ |
דברי לא נאמרו כביקורת שלילית אלא כמדרש מאמר. | |||
|
|||
התייחסתי לקבוצת ההתייחסות שלך במאמר זה. הבעיה שלי אינה עם החילונים - תינוקות שנישבו, אלא עם מחללי שם שמים בפרהסיה להכעיס, וכמובן עם השמאל, שלי אין שום בעיה להוציאו מכלל ישראל. להיפך, אני חושבת שזה רצוי מאד! | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |