פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לישראל בר-ניר, 30/10/06 4:17)
http://www.faz.co.il/thread?rep=85640
ארורות הידים שלא השיבו אש
חנה אייזנמן (יום שני, 30/10/2006 שעה 7:41)
בתשובה לישראל בר-ניר

''סגירת מעגל'' – רצח סטבסקי, הי''ד, ב''אלטלנה''

השיטה...

יומנו של דוד בן גוריון, 16.5.1948 (''מדינת ישראל המחודשת''): ''באחת בלילה הוזעקו ישראל (גלילי) ושקולניק (לוי אשכול) לבגין. הציע להם לקנות ספינה שלהם ברבע מליון, ובשכר זה הוא יקנה נשק...''

ה''אלטלנה'' הגיעה לחוף כפר ויתקין, מעוז מפא''י, בהתאם להסכם עם אנשי בן גוריון ביום 21.6.1948. בגין, כפי שאנו רואים, דיווח על כל צעדיו לאנשי בן-גוריון (גם ציפה לשיתוף פעולה במשלוח הנשק לארץ), וכך היה הסיפק בידי בן גוריון לתכנן את עלילת ה''מרד'', בין ה-‏16 למאי ועד ה-‏21 ביוני, שתצדיק את הירי באנשי האלטלנה ואת הטבעתה, לאחר שרוב הנשק כבר היה בידי ה''הגנה''. 20% מן הנשק, נועדו, על פי ההסכם, לאנשי האצ''ל בירושלים, למניעת כיבושה בידי הלגיון הערבי. הנשק הזה טבע עם האניה ואתו ירושלים!
מעיד אליעזר ליבנה, מראשי מפלגתו של בן-גוריון ומי שהיה בשעתו עורך ''אשנב'' – בטאון ה''הגנה'' והמחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, במעריב (28.6.1966): ''בן-גוריון רצה לחסל את 'אלטלנה' בגלל סיבה אחת: הוא רצה שאנשי אצ''ל יופיעו כמורדים במלכות, שכן בתקופה ההיא היה האצ''ל בשיא השפעתו. גם בעניין זה היה לו חישוב מדיני פנימי...

אצ''ל, שתרם תרומה כל כך חשובה להשגת העצמאות, לא הגיע לשלטון משום שלא ערך חישובים כאלה...'' (מובא ב''מערכות הארגון הצבאי הלאומי'' לדוד ניב).

כל התותחים קדושים להשגת השלטון בכח.

למימסד השמאלי לא היה אכפת כלל, והם אף יזמו, נטילת חייו של אדם חף מפשע, ואילו הקרבן מגיש את הלחי השניה.... השמאל מבליג על פשעי האויב, אך רודף אחים, אנשי ה''הדר'', רודפים את האויב מחוץ ומבליגים על פשעי האויב מבית. ועם הצרה הצרורה הזו, אנו חיים, בקושי, עד עצם היום הזה....

אחד מדיווחי השקר על אירוע ''אלטלנה'' הוא זה של דוב יוסף, בספרו – ''קריה נאמנה''. הוא מספר שהאניה הובאה לחוף נתניה, והרי אין שום מחלוקת בענין עגינת ה''אלטלנה'' בחוף כפר ויתקין. אך העו''ד, דב יוסף, היה מודע לכך שעובדת עגינת האניה במעוז מפא''י בכפר ויתקין, תעורר תמיהות באשר לתכניות ה''מרד''. דב יוסף ישב עם אורח במלון קטה דן הצופה על הים והיה עד להטבעת ה''אלטלנה'', בין השאר הוא משקר: ''... קבוצה קטנה של עקשנים בארגון הפורשים אצ''ל, שסירבה להצטרף לצבא ישראל, ביום 28 במאי, הצליחה להשיג אניה והטעינה בה נשק בנמל צרפתי....
''לאחר שלא עלה ביד אנשי האניה לפרק את המטען בחוף נתניה, השליכו עוגן בחוף תל אביב מול מלון קטה דן...'' (האניה נתקעה על שרטון מול חוף תל-אביב).
צרור שקרים מדהים, אך הלוז הוא: ''לא עברו ימים רבים עד שנודע לי שהייתי כרוך, ללא כל כוונה מצדי, בהזדמנות-יחד-של-מקרים (צירוף-מקרים,) מפליאה ביותר. מלון קטה דן עומד סמוך למקום שבחוף הים, שבו נרצח לפני שנים, בשנת 1933... ד''ר חיים ארלוזורוב... נתבקשתי ע''י הסוכנות היהודית(!?) ועל ידי משפחת ארלוזורוב לייצג אותם בחקירת הרצח.... הובאו אז לדין באשמת רצח שני חברי המפלגה הציונית הרביזיוניסטית, ואחד מהם היה אברהם סטבסקי.... סטבסקי נמצא אשם ונידון למוות. בערעורו זוכה מתוך נימוק משפטי פורמלי..........ויכוח ממושך התנהל בשאלה, אם אמנם סטבסקי הוא שרצח....
''ברעדה ממש קיבלתי, איפא, את הידיעה למחרת יום קרב ''אלטלנה'', שהאיש שעמד בראש האניה היה אברהם סטבסקי, שהוא היה אחד האנשים שנהרגו בקרב עם חיילי צבא ההגנה לישראל, והדבר קרה כמעט באותו מקום שבו נרצח ד''ר ארלוזורוב חמש-עשרה שנים לפני כן....''

וזה ההבדל בין ה''הדר הז'בוטינסקאי'' לבין חוסר העכבות משמאל – ז'בוטינסקי ביקש בשעתו מסטבסקי, שלא ידבר בנושא ארלוזורוב, כדי שלא להלהיט רוחות בין חלקי העם השונים, וכן, ביקש ממנו להיות ג'נטלמן ולגלות יחס אבירי כלפי האלמנה הטריה, ולא יציין את כל שקריה במשפט....
למימסד השמאלי לא היה אכפת כלל, והם אף יזמו, נטילת חייו של אדם חף מפשע, ואילו הקרבן מגיש את הלחי השניה.... השמאל מבליג על פשעי האויב, אך רודף אחים, אנשי ה''הדר'', רודפים את האויב מחוץ ומבליגים על פשעי האויב מבית. ועם הצרה הצרורה הזו, אנו חיים, בקושי, עד עצם היום הזה....
http://www.faz.co.il/thread?rep=85641
ארורות הידים שלא השיבו אש
חנה אייזנמן (יום שני, 30/10/2006 שעה 7:51)
בתשובה לחנה אייזנמן

''רק בודדים אמרו שאינם מוכנים לפעול נגד יהודים, והם הושמו תחת משמר במחנה יונה - שיחזר כרמי - ''מספרם של המתנגדים היה כתריסר, שהושיבו אותם בצד, וכל החבר'ה התייחסו לענין רע מאד, בזעם...'', גילה מפקד כתה באחת ממחלקות חיות הנגב, חיים אהוביה מקבוץ תל-יוסף.
גם מפקד הפלוגה, שמחה שילוני, לא שבע נחת, ''לכולנו זה בא כהלם ועורר התנגדות קשה. בתוכנו היו אז גם אנשי אצ''ל ולח''י. כל האווירה היתה של עם לוחם אחד - ומה פתאם להתחיל במלחמת אחים''?
''הדבר אינו נראה לי'' - אמר שילוני לרבין.
''אינני מבין כיצד אתה יכל להסתייג'', השיב קצין המבצעים של הפלמ''ח.

בכרך – מלחמת העצמאות - בסידרה ''ההיסטוריה של ארץ ישראל'', שנכתב בידי ד''ר אילן עמיצור וד''ר מאיר פעיל, נאמר (ע' 58): ''.... לא הופרעה כמעט זרימת ההספקה המאסיבית של נשק כבד ומטוסים לישראל במהלך אותה הפוגה, ותנועתם לא נודעה למשקיפי האו''ם – לבד מבואה של האניה ''אלטלנה'', שעליה נודע למשקיפי האו''ם עקב המחלוקת בין ממשלת ישראל לראשי האצ''ל בדבר ייעודו ודרכי פריקתו של הנשק שהביאה''.

אף לא מילה אחת על ''מרד'', או על הגנבת נשק בלא ידיעת הממשלה הזמנית. היה מו''מ, היה סיכום והיתה הסכמה. ואז הקפיצה ה''הגנה'' את האולטימטום למסירת הנשק בתוך עשר דקות (!). צוות האלטלנה, שהבין לאן נושבת הרוח, הרים עוגן ויצא ללב ים. מול חוף תל אביב עלתה אנית הנשק על שרטון.

לא היתה גם תנועה אחת ולא קשר ימי אחד, שעשתה האלטלנה בלי ידיעת אנשי בן-גוריון. יש הטוענים כי גלילי מסר מידע מוטעה על השיחות שהיו לו עם אנשי בגין, אך איש לא יוכל לומר שבן-גוריון לא ידע על מהלכי האניה, או כי אנשי האצ''ל לא דיווחו ואף ביקשו את שיתוף הפעולה של ה''הגנה''. הם אף הציעו ל''הגנה'' להטעין גם את הרכש שלה על האניה, כדי שזו תוכל להרים עוגן בהקדם האפשרי. ה''הגנה'' לא נענתה, אך גם לא ענתה בשלילה, והשאירה את אנשי האצ''ל ''תלויים באויר''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=85643
ארורות הידים שלא השיבו אש
חנה אייזנמן (יום שני, 30/10/2006 שעה 7:55)
בתשובה לחנה אייזנמן

וכך זה נראה לצופים מן החוף:
''ואני, בתוך כל ההמון הגדול, למטה על שפת הים, עמדתי, ויחד עימהם במו עיני ראיתי.... ראיתי בחורי ישראל קופצים ממכוניות גדולות וכובעי פלדה על ראשיהם, ומקלעים דרוכים בידיהם, והם חמושים מכף רגל ועד ראש, והם שנים שנים, שלושה, עשרות, מאות רבות – רצים לירות ביהודים... ובין הבתים עברתי ועל הגגות והגזוזטראות פלוגות ישראל, ולמטה בים, על תורן האניה ועל סיפונה יהודים עומדים ומניפים דגל לבן וזועקים: אל תירו! שברי גדול כים, והאסון מחריד. כולנו נוצחנו עתה, כולנו הפסדנו, ולא ניטהר אלא במעיינות אהבת ישראל''.

כך תיאר עזריאל קרליבך בעיתון ''ידיעות מעריב'' (היום מעריב), כמובא ב ''אלטלנה'' (שלמה נקדימון), את הטבח באלטלנה והטבעת הנשק שהיה חיוני לישוב כאויר לנשימה.

ואידך זיל גמור במאמרים שלי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=85644
את לא צריכה לספר לי
ישראל בר-ניר (יום שני, 30/10/2006 שעה 8:21)
בתשובה לחנה אייזנמן

גם אני עמדתי שם על החוף.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.