פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לחנה אייזנמן, 02/11/06 11:29)

http://www.faz.co.il/thread?rep=85797
מוסרים, מלשינים ורודפים
חנה אייזנמן (יום חמישי, 02/11/2006 שעה 11:44)
בתשובה לחנה אייזנמן

אכן, בין אלה ששמותיהם הוסגרו לבולשת הבריטית, היו רבים מפעילי המפלגה הרוויזיוניסטית, שלא היו קשורים כלל לאצ''ל. באחד ממסמכי הבולשת הבריטית, אנו מוצאים את הדברים הבאים:17
למרבה הצער, רשימות הסוכנות היהודית של טרוריסטים כביכול, ממשיכות לכלול אנשים רבים שאינם קשורים לטרור, אך מבחינה פוליטית הם בלתי-רצויים לסוכנות. דבר זה מוסיף לקשיי המשטרה בהפרדת העזים מן הכבשים.

(''מדינה בדרך'' ו''צבא בדרך'', יהודה לפידות [google])

http://www.faz.co.il/thread?rep=85816
מוסרים, מלשינים ורודפים
חנה אייזנמן (יום חמישי, 02/11/2006 שעה 15:17)
בתשובה לחנה אייזנמן

''בגין בכה ואלפים בכו יחד עמו, על כל הקרבנות שעלו בתוהו. על כל הפחד והתסכול שהיינו צריכים לחיות עמם בלי הרף, בגלל הרדיפות מצד אחינו; על כל ילדי ישראל הגיבורים שלנו שלא זכו מעולם לתודה או לשבח, אך במקום זה נרדפו וגודפו והוקעו כפושעים. ולבסוך, על ''אלטלנה'', שעלתה באש.
''במשך כל הלילה חייתי מחדש את שש עשרה שנותי הארוכות ב''ארגון'', את תשע השנים הארוכות של השליחות בארצות הברית, ואת חייה הקצרים של ''אלטלנה''. נזכרתי ביום בו הגיע אברשה (סטבסקי) לבית החולים של ותיקי המלחמה עם ''אנקל ג'ו''; את הבחירה והשיפוץ של הנחתת מס' 138, ואת הבחירה האיטית והמייגעת של הצוות.; את המאבק האין סופי לשלם בעדה. היא היתה אמורה להיות מתנתנו מצילת החיים לעמנו. לאחר שנמנעה מאתנו עזרה של ''יהודים מכובדים'', גירדנו יחד פרוטות מכל יהודי צנוע ועני, ואפילו מיהודים מנודים, כדי לעשותה מהירה וחזקה ומהימנה. ואז מילאה האומה הגדולה של צרפת את המוטל עליה.
''הפלגנו, ולבותינו הלמו בהתרגשות, מלאים תקוות, שירושלים הוירדן יהיו עוד מעט שוב שלנו, שיהיו לנו גבולות בטוחים ומדינה חזקה לדורות הבאים. הפלגנו כשאנו נושאים עמנו את עתידנו ואת עברנו יחד. אברשה הוביל צעצועים לאחיינו, אחרים הובילו תמונות דהויות של אבותיהם ואמותיהם שנספו בשואה. הורים שלחו אלינו את ילדיהם מקובה ומצפון אפריקה, וממה שהיה פעם תחם המושב התוסס; ואנו שלחנו את כולם יחד, עם שאיפה אחת - להצטרף לאחינו בשעה של סכנת מוות.
'' אבל, כאשר הגענו לאחינו, הם השמידו את המתנות שהבאנו להם וניסו להשמיד גם אותנו; אחר כך טרקו את הדלת בפנינו בעוד אנו נושאים את פצועינו מבית חולים לבית חולים. אברשה סטבסקי לא היה בחיים, מרלין היה פצוע קשה. וחיילים העונדים את סמל המדינה (מזכיר לכם משהו? ח''א), המדינה שהקדשנו את חיינו לבנייתה, רדפו אותנו ברחובות כמו חיות....''
(יצחק בן עמי - ''שנות זעם, ימי תהילה'')

לא נשכח ולא נסלח!

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.