פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=9168
''מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך''
מוטקה צביאלי (יום רביעי, 28/08/2002 שעה 0:11)

שח לי ידידי אמש, ועל כן רציתי לשתף את הפורום בשיחה מאירה זו. הוא שאל מה קורה אם אדם עושה עבירה בשוגג,מתוך חוסר ידיעה או כוונה? האם זה נסלח?
לכאורא,שאלה פשוטה. בשתי מלים,כן. :''מודה ועוזב ירוחם'' ''ונסלח לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה'' ולא חסרים פסוקים מן התורה המראים מידת סובלנות והבנה למחדלי האדם באשר הוא אדם.
במהלך דברי ימי ישראל ראינו מידת סובלנות בכל הנוגע לבין אדם למקום, אולי הרבה יותר מאשר בין אדם למקום.
על כל פנים,כמו שאמר שלמה המלך,''נתתי אל ליבי לתור בחכמה'',והאדם עמו גלגלתי בנושא לא היה מן הטפשים, צטטתי לו את מאמר חז''ל שבכותרת,''מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך'' ואת דומהו''לעולם יעסוק אדם בתורה שהמאור שבה מחזירו למוטב''.
שאלתי,ריטורית,מה לענין האור כאן? הרי הבנה זה מה שצריך, לימוד הבנה,היקש,תבונה. מה עם האור הזה?
המשכתי ,אמשול לך משל למה הדבר דומה. לאדם שאמר לחברו, הנה החדר הזה לידינו ראוי לישון בו ללילה. רק מה ,לפניו יש חדר גדול ובקיר ממול יש דלת ומעברה השני, חדר עם שולחן מיטה ומנורה. רק תעבור את החדר ותגיע לחדר השני. שמח ורגוע הולך חברו אל החדר הראשון,נכנס דרך הדלת והנה נבעת. מה קרה? אין אור.המתג לא פועל. אפילו לא שביב אור. מגשש הוא את דרכו באפילה, נתקל באגרטל בדולח שמתנפץ אל הרצפה בקול גדול. על השברים הוא הולך ,ועכשיו ביתר זהירות שמא יפגע בעוד אגרטל. אבל, שוב, אבל הפעם זה לא אגרטל. הפעם זה ערכת חרסינה שהיתה מונחת על השולחן שהיה ליד הכסא שעמד ליד המנורה שעמדה בחדר הקדמי וכו' וכו'. שוב רעש אימים. ממשיך הוא את דרכו ביתר שאת ובזהירות מודד הוא את צעדיו, צעד אחר צעד,עקב בצד אגודל, ממשש באוויר החדר. מלטף בעדינות את כל הנקרא בדרכו ולבסוף מגיע אל החדר הנכסף. מתפרקד לו ידידנו על המיטה לשנת ישרים ועד מהרה קופץ עליו שר השינה ולאחריו שר החלומות ושנתו ערבה לו.
בבוקר הוא קם רגוע,נינוח אבל מודאג מעט מן הנזק. שח הוא את הרהורי ליבו אל המארח שאומר לו''אני ממש מתנצל, שכחתי שהחשמל ניתק,לא היה סיפק בידי לתקן. אבל, האגרטל, החרסינה, הדברים האחרים. נו,טוב,עונה ידידו,בוודאי ללא כוונה, ואני מתנצל שוב. לא ראית,לא ידעת. אבל,אני אעזור לך לנקות את השברים.
ונעביר את זה למשל דומה אבל כאן בעל הבית אמר לו שיזהר כי החשמל לא עובד. והנה נשברו דברים. אמר לו בעל הבית. נו,טוב,אמרתי לך שאין אור אבל איך יכולת לתאר שיש כאלו דברים עדינים.
והמשך המשל על חדר מואר לגמרי. ואפילו שלא אמרתי לך,אומר בעל הבית לא ראית?
ועוד המשך המשל,על האורח שלא רצה להסתכן אז הדליק נר קטן או גפרור. ואז הוא ראה שהחדר יש חפצים שונים אז הוא יכל להזהר. הוא אמנם לא ידע את תכנם אבל ראה שיש דברים.
והמשך המשל על אותו אורח שרצה לראות היטב, הדליק את פנסו, ובעל הבית תיקן את החשמל והיו שם אורות חזקים מאד שהאירו כל פינה חשוכה ואז הוא ראה הכל. ואם הוא שבר דברים בדרכו הרי שזה הדרגה הגבוהה ביותר של מזיד.
כך דרכה של תורה. אם מישהו לא האיר או לא מעוניין לתקן את ראייתו,וודאי שייתקל בדברים ולעיתים הם החשובים ביותר. ''כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם, (כי הם נוגעים בעדינות) ופושעים יכשלו בם'' (כי דרך הרשע היא שאין לו התחשבות עם הסובב) ו''רשעים בחושך ילכו'' ו''מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך''
שנה טובה.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.