פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לישראל בר-ניר, 11/03/07 2:24)

http://www.faz.co.il/thread?rep=94911
ויכוח מעניין
ד''ר לי–און הדר (יום ראשון, 11/03/2007 שעה 5:13)
בתשובה לישראל בר-ניר

הסופר הבריטי אלדוס האקסלי כתב פעם ש''אינטלקטואל זה אדם שמצא משהוא מעניין יותר בחיים מאשר סקס.'' זה אולי קצת מוגזם... אבל הויכוח הזה בהחלט מרתק -- מעלילות הדם לתורת היחסיות. נראה לי שעירבבו כאן כמה בעיות. אני אישית שותף לבקורת של כל ''תאוריית'' הפוסט-מודרניזם (פוקו, דרידה,ודומיהם) שהיא לדעתי שיטחית ויומרנית. היא אכן שוללת את קיומה של אמת מדעית ומקבלת את ההנחה שהכל רלאטבי ומה שאנחנו מכנים ''אמת'' משקף את מערכת הכוחות הקיימת, וכו'.אני לא קונה את זה. 2=1+1 ובכלל אם אין אמת מדעית מדוע שאקבל את טענתך שאין אמת מדעית, ד''ר פלד? כיצד תוכיח זאת? כל הוכחה מבוססת על הנחות יסוד שאנו חייבים לקבל כדי לערוך ויכוח פשוט. עכשיו..אם אתה קורא למשל את The Structure of Scientific Revolutions
by Thomas S. Kuhn גם במדעים המדוייקים יש ויכוח לגבי הדרך שבהם תאוריות קמות ונופלות והסכמה שזה לא תמיד תוצאה של תהליך ברור של חיפוש אחר האמת. אני חושב שדי מקובל שבכל מה שנוגע ל''מדעי'' החברה והרוח, וזה כולל אפילו את את תחום הכלכלה שנחשב כיותר ''מדוייק'' נאמר מאשר היסטוריה,יש צורך להציג הנחות יסוד שמדריכות את תהליך המחקר ובניית התאוריה, שלא לדבר על המסקנות האופראטביות.אחרי הכל, איך תסביר ששני חתני פרס נובל בכלכלה לא יכולים להגיע להסכמה לגבי תאור מציאות כלכלית מסוימת, כמו למשל הסיבות למשבר כלכלי והדרך לטפל בו. השימוש במושג ''נרטיב'' לא שולל את קיומם של עובדות: המלחמה פרצה בתאריך מסויים.ראש הממשלה היה X. מספר ההרוגים היה זה או אחר (ניתן להוכיח). אבל בהחלט ניתן להתווכח על הסיבות שהביאו לפריצת המלחמה, מי נושא באחריות, החל באישים מסויימים וכלה בתהליכים מסויימים, וכו. הנרטיב ההיסטורי הוא תוצאה של שימוש בעובדות כדי להוכיח תיזה מסויימת על בסיס הנחות יסוד ומתוך פרספקטיבה היסטורית מסויימת. מכאן הקלישאה: ההיסטוריה נכתבת ע''י המנצחים. לא קראתי את טואף. אבל הייתי בוחן את מחקרו על סמך המקורות שבהם השתמש והנחות היסוד שלו כדי להוכיח את התיזה שלו ולא על בסיס זה שמסקנותיו לא תואמות את התיזה שלי, שהם ''לא נעימות.''

http://www.faz.co.il/thread?rep=94932
על החידוש של קון ועוד הערות על קצה המזלג
דוד פלד (יום ראשון, 11/03/2007 שעה 11:35)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

המהפכה של קון בפילוסופיה של המדע שהוא הצביע על כך שקיימת גם סוציולוגיה של המדע. במילים אחרות - את המדע עושים אנשים, שיש להם אינטרסים כמו לכל אדם מהיישוב. ההגדרה שלו למדע הוא אינה ''חיפוש האמת'' אלא ''פיתרון חידות''. תחום שאין בו היבט אינטלקטואלי של פיתרון חידות, אינו מדע. הדוגמה שהוא מתייחס אליה היא האסטרולוגיה. לדעתו, אין היא מדע משום שאין בה חידות שיש לפתור. עם זאת (וזאת הוא פרסם בויכוח בכתב עם פופר) הוא מסכים לחלוטין גם עם ההגדרה של פופר להגדרתה של תיאוריה מדעית עמידה במבחן ה- Refutablity (העמדתה למבחני הפרכה).

התוצאה הישירה של תפיסתו, הייתה הופעת הרלטאביזם. הוא עצמו נבהל מהשלכות של ''תולדות המהפכות המדעיות'' ובמהדורה המאוחרת של ספרו הוסיף הקדמה בהיקף של חצי ספר בה הוא מסתייג מן הרילטאביזם.

הרילטאביזם קפץ על המציאה הזאת וטען שאם המדע מתפתח כפי שקון תיאר אותו, קרי בקפיצות לצדדים ולא בצורה לינארית המשכית, ואם התיאוריות באות לספק את היצר האינטלקטואלי של העוסקים בו, הרי שאין אמת אחת. למעשה, לטענתם, אין אמת בכלל, ולכן כל אחד והאמת שלו.

להשקפה זו הם מצאו סימוכין אפילו אצל פופר (בניגוד מוחלט להשקפתו). פופר ה א מ י ן במציאותה של האמת. טענתו הייתה רק שלעולם לא יצליח להגיע אליה. מאידך הוא טען שהרציונאליות מחייבת הטלת ספק בכל, למעט בקיומה של הרציונאליות (טענה שממשיכיו לא קבלו). טענת הרילטאביסטים הייתה שהרציונאליות, עליה התבססה תנועת ההשכלה, החליפה אמונה באמונה. היא החליפה את האמונה באלוהים, וסילקה אותו מהמדע, באמונה ברציונאליות, שגם אותה לא ניתן להוכיח. אם כך - אין אמת ואיש באמונתו יחיה.

''פוקו דרידה ודומיהם'', רחוקים מאד מלהיות בסל אחד. פוקו, שהתחיל מקאנט, המשיך לחקור את מידת השפעתם של המוסדות החברתיים על צורת המחשבה האינדיבידואליסטית. לטענתו (ובכך הוא ממשיך את אחד מאבות הסוציולוגיה - דורקהיים) מה שנראה לנו כרצון חופשי אינו אלא גילום רצונם של המוסדות החברתיים. דרידה הינו אבי הדקונסטרוקציה. לשיטתו, אם נפרק כל משפט שהוא לגורמיו נגיע להכרה שאין משפט אחד שיש בו משמעות.

הטיעונים שהשמעתי לעיל מקורם בויכוח בין ''תורת ההתאמה'' The Correspondence Theory הטוענת שעל התיאוריה להתאים עצמה לתיאור ''נכון'' של אירועים טבעיים, לבין המתנגדים לה, שאת עיקר טענתם (לפי רורטי) הבאתי לעיל.

נחזור למדע העוסק בהתנהגות האדם, או להשלכות של המהפכה המדעית של קון. כפי שניסח זאת עמיש לעיל, וישעיהו ברלין לפניו, האמירה האנושית חשובה לא פחות מהמעשה; לדעת ברלין, האמירה חשובה אף יותר. כאשר ברק הכריז שצה''ל יפנה את לבנון תוך שנה, הוא שינה את הזירה לחלוטין עוד לפני שפונה גם חייל אחד. אין זה משנה כלל ועיקר מהי ''האמת'' מאחורי אותה אמירה. אם היא נאמרת בקונטקסט המתאים יש לה יכולת לחולל אירועים היסטוריים אף יותר ממעשה שנעשה.

בקיצור, להרגשתי בישלת בהערתך סלט שלא ניתן להתמצא בו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=94987
על החידוש של קון ועוד הערות על קצה המזלג
ד''ר לי–און הדר (יום שני, 12/03/2007 שעה 6:33)
בתשובה לדוד פלד

לא ניסיתי לערוך דיון מעמיק בנושאים שהעלית שיחייב גלישה לתחומי האונטולוגיה, האפיסטמולוגיה וההבדלים בין ריאליזם, אמפריסיזם, פוסיטיביזם, ופוסט-מודרניזם, שלא לדבר על ההשלכות של התאוריות החדשות באבולוציה וקוגניטביות והדיון ביחסים בין גוף ונפש על חקר תהליך החשיבה (ראה למשל את מחקרו של Daniel Dennett על צמיחת הדת)http://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Dennett. רציתי להדגיש שהשימוש במושג ''נרטיב'' לתאור השקפה תאורטית על ארועים היסטוריים מקובל על חוקרים רדיקאליים ושמרנים, שמאלנים וימנים, ציונים ופוסט-ציונים.כאמור מדובר בשימוש בעובדות מוכחות לבניית תיזה היסטורית. דוגמאות: מי אשם בפתיחת מלמה''ע ה-I? מדוע התקבלה ההחלטה להטיל את הפצצה האטומית על הירושימה? מדוע סטאלין לא החליט על התקפת-מנע נגד גרמניה? ועוד ועוד.אלפי מאמרים וספרים התפרסמו ע''י היסטוריונים ''מכובדים'' שהגיעו למסקנות שונות לעיתים על בסיס של שימוש באותם עובדות ונתונים. כמובן שנרטיב היסטורי הוא חסר ערך מדעי או אחר אם הוא מבוסס על עובדות לא-נכונות או אם הוא מתעלם מעובדות חשובות ונכונות, כמו מחקרי דויד אירוינג מכחיש השואה. או לאחרונה הניסיון להוכיח בסרט טלויזיה שהתגלו קברות ישו ובני משפחתו. אגב לגבי הנושא האחרון היה מעניין לראות את התגובה של אנשי דת נוצרים שלא היו מוכנים להסכים להנחה שישו נקבר בירושלים אפילו לפני שראו את הסרט, שהיא די דומה לתגובה למחקר של טואף. ייתכן בהחלט שזה לא רציני וטואף נכשל בהוכחת התיזה שלו. מה שמרגיז זה הניסיון להכניס מיד את הויכוח הזה לקונטקסט פוליטי-עכשווי, כאילו לטואף ולתומכיו יש אג'נדה ובכלל הרי הוא מחייה את שנאת היהודים,משחק לידי האנטישמים,וכו.אפרופו זעקות הגוועלד. זוכרים את סרטו של מל גיבסון על ישו? זוכרים את האזהרות שזה יביא לאנטישמיות ופוגרומים. הסרט -- לא מדובר במחקר מדעי יבש שנקרא ע''י כמה אקדמאים --הוקרן ברחבי העולם, כולל במדינות קאתוליות עם עבר אנטישמי, מיליונים צפו בו -- ואיזו הפתעה:אין פוגרומים. אז אולי תרגעו רבותי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=94997
סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
דוד פלד (יום שני, 12/03/2007 שעה 9:38)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

כאשר הפרחת שמות ומושגים, כרכת אותם בנייר עיתונים משומש והחזרת אותם לרוכל בטענה ש:''אני אישית שותף לבקורת של כל ''תאוריית'' הפוסט-מודרניזם (פוקו, דרידה,ודומיהם) שהיא לדעתי שיטחית ויומרנית.'' תמהתי. ס''ה ניסיתי להבין מדוע הפטרת בזלזול מתנשא ''אני לא קונה את זה''.

הסברת את עצמך ואני מתנצל על ניסיוני הנואל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=95079
סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
ד''ר לי–און הדר (יום שלישי, 13/03/2007 שעה 19:32)
בתשובה לדוד פלד

תודה על הערותיך. אני מקבל את הנקודה שהעלת -- שישנם הבדלים בגישות התאורטיות והמתודולוגיות בין הפילוסופים הקרויים ''פוסט-מודרניסטים.'' ואותו דבר אמור לגבי ''נאו-קונסרבאטיבים'' או ''מארקסיסטים'' או ''פמיניסטיות'' שאינם מייצגים קבוצות ותפישות מונוליטיות. בו בזמן, אני אכן לא רק שמזלזל -- אלא סולד --מהנטייה של חלק גדול מהרעיונות שמייצגים חלק גדול מה''פוסט-מודרניסטים,'' במיוחד פוקו,דרידה וליוטארד שמנסים (לדעתי ולדעתם של רבים אחרים)להעמיד בסימן שאלה את היסודות של התרבות המערבית והמדע המערבי מאז תקופת ההשכלה (ושותפים להם פילוסופים מהימין כמו קארל שמידט.) בוויקפאדיה יש סיכום לא רע של הויכוח http://en.wikipedia.org/wiki/Postmodernism במיוחד הייתי ממליץ לקרוא את המקרה המשעשע של Alan Sokal.אני גם הייתי מציע לקרוא את ביקורתו של ידידי צ'ארלס מוריי מ cato, שאני מדביק כאן. אגב, נדמה לי שלכבודו יש נטייה להציג הערכות שנויות במחלוקת על נושאים שנויים במחלוקת כאילו הם התפישות המקובלות בדיסיפלינה. זהו זה. ואין יותר על מה להתווכח. להזכירך, eugenics תורת הגזע היה תחום מדעי מכובד ביותר באוניבסיטאות מערב בתחילת המאה ה-‏20, וכנ''ל לגבי מארקסיזם בחלק השני של המאה;אני מעריך -- מקווה -- שהפוסט מודרניזם יסיים את דרכו בצורה דומה בפח האשפה ההיסטורי והמדעי. :
I am
referring to the constellation of views that come to mind when one hears the words multicultural, gender, deconstruct, politically correct, and Dead White Males. In a broader sense, contemporary intellectual fashion encompasses as well the widespread disdain in certain circles for technology and the scientific method. Embedded in this mind-set is hostility to the idea that discriminating judgments are appropriate in assessing art and literature, to the idea that hierarchies of value exist, hostility to the idea that an objective truth exists. Postmodernism is the overarching label that is attached to this perspective.

http://www.faz.co.il/thread?rep=95098
סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
דוד פלד (יום רביעי, 14/03/2007 שעה 0:43)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

אני מקווה שאתה יכול להסביר מדוע לדעתך ''חלק גדול מה''פוסט-מודרניסטים,'' במיוחד פוקו,דרידה וליוטארד שמנסים (לדעתי ולדעתם של רבים אחרים)להעמיד בסימן שאלה את היסודות של התרבות המערבית והמדע המערבי מאז תקופת ההשכלה ''. מול ''לדעתי ולדעתם של רבים אחרים'' אני יכול להציג לך ''לדעתי ולדעתם של רבים אחרים'' הם חלק מכובד של התרבות המערבית, גם אם אינם מרוצים מהמגמות שהתפתחו בעקבות ''הנאורות''. (אגב, אסכולת פרנקפורט, ובמיוחד תיאודור אדורנו טענו שהנאציזם הינו תוצאה ישירה של הנאורות...)

מדוע לא הכנסת לרשימה את ניטשה?

מדוע כן הכנסת לרשימה את המשפטן הנאצי קארל שמידט?

גם אם אתה צודק, האם ויכוח רעיוני מעורר אצלך סלידה? למה?

http://www.faz.co.il/thread?rep=95151
סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
ד''ר לי–און הדר (יום רביעי, 14/03/2007 שעה 19:49)
בתשובה לדוד פלד

אם אתה מאמין שלרעיונות יש השפעה על המציאות -- התרבות, המערכות הפוליטיות והכלכליות וכו' -- אז בהחלט מותר לך לחוש סלידה כלפי רעיונות כאלו. לא מדובר כאן במשחקי מילים בלבד. במאה ה-‏20 רעיונות הרסניים היו אחראים במידה רבה לעליית אידיולוגיות שהביאו לשפיכות דם נוראה. עכשיו..ניטשה הוא סיפור בפני עצמו. הוא ענק ולא הייתי מכליל אותו ברשימה אחת עם שלשת הננסים שהיזכרתי.(ובכלל ישנן ניסיונות כה רבים להבין אותו; לדוגמא: חילוקי הדעות לגבי יחסו ליהודים).זה נכון שהפנקפורטרים ביקרו --הדגש על ''ביקרו'' -- את התוצרים החברתיים והתרבותיים של המערב המודרני מנקודת השקפה נאו-מארקסיסטית.כמה מהרעיונות שהציגו היו מעניינים ומשעשעים כמעט ברמה של pop-sociology. מרקוזה הוא דוגמא טובה ומעין ''גשר'' לפוסט-מודרניזם.אבל הפרנקפורטרים עדיין ראו את עצמם פועלים בתוך המסגרת של התרבות המערבית המודרנית ורצו לשנות אותה. הבעיה עם הפוסטים -- לא כולם --היא שהם מנסים לפעול מחוץ למסגרת לא כמבקרים, אלא במקרה הטוב כצופים פאסיביים, ובמקרה הרע כניסיון להרוס את אושיות התרבות המערבית, הליבראלית, ואכן ה''נאורה.'' ההבדל בין הפרנקפורטרים והפוסטים הוא כמו ההבדל בין הזרם הרפורמי ביהדות לבין היהודים למען ישו.הפילוסופיה הפוליטית של קרל שמידט משקפת ניסיון דומה מהצד ה''הפוך'' להציג אלטרנאטיבה למודרניות/ליבראליזם/נאורות מערבית. ואכן הרבה פוסטים קוראים אותו בהבנה http://en.wikipedia.org/wiki/Carl_Schmitt במיוחד בכל מה שקשור ליכולתה של המערכת הפוליטית-משפטית של המדינה הליבראלית לשמש כבורר אובייקטבי הפועל בחברה פלוראליסטית. נקודה אחרונה: כמובן שישנן הגדרות רבות ל''מודרניות,'' ''ליבראליזם,'' ''נאורות'' ו''תרבות מערבית.'' אלו הן גישות פילוספיות פלוראליסטיות שעברו שינויים עצומים במאות האחרונות. ולא כל מי שמבקר אותם רוצה לחסלם. אבל יש גם כאלה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=95170
סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
דוד פלד (יום רביעי, 14/03/2007 שעה 21:20)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

עם כל הכבוד לויקיפדיה, לא כל כך מסתדר לי משפט מכתבי שמידט כמו: ''הפיהרר אינו הזרוע של המדינה כי אם השופט הגבו ביותר של האומה והמחוקק הרם ביותר שלה'' עם ההשפעה שהייתה לו לדבברי הויקיפדיה על הפילוסופיה של ההומניסט ולטר בנז'מין. אחת הקביעות הנחרצות שלו היתה ההפרדה בין ''אויב'' ל''ידיד'' כאשר החוק נועד לבודד ולהחרים את אויבי המדינה. הפילוסופיה המשפטית שלו הכילה בוז אינסופי לתרבות המערב המנוון שאחת מיצירותיו המנוונות היא הדמוקרטיה. זוהי המות של השקפת עולמו. האם גם דרידה חשב כך? מסופקני. את שאר ''המושפעים'' המוזכרים בויקיפדיה איני מכיר.

מה לא ברור במלחמת החורמה שאסר ניטשה על תרבות המערב, מורשת התרבות ''היהודו נוצרית''? אבל הוא ''ענק''...

מארקס הינו ממשיכו של הגל ואם אינך מסכים למשנתו אין הוא הופך ל''גמד''. הוא חלק בלתי נפרד מתרבותך. גם אם חלקים רבים מתורתו הופרכו וקיבלו פרושים שגם לא עלו על דעתו, הוא וממשיכי דרכו הם חלק מהזרמים הרבים המרכיבים את תרבותך ואת תרבותי.

איני יודע עד כמה העמקת בכתבי אסכולת פרנקפורט. בס''ה שלושה יהודים שנאלצו לברוח מהנאצים לארה''ב. הוקהיימר ואדורנו חזרו לגרמניה וניסו להבין כיצד הרציונאליות שביסוד הנאורות, הולידה את הנאציזם. מרקוזה המשיך לכתוב בארה''ב על חופש הפרט ואף הפך לפילוסוף של ילדי הפרחים בשנות הששים. פילוסוף שלמד על ברכיהם ופנה לדרך חדשה היה הפילוסוף שהפיע יותר מכל אדם אחר על חיי הרוח בגרמניה - יורגן הברמאס. כולם חונכו על ברכי קארל מארקס.

מעט הדברים שאני יודע אינם, אלא שאני מסכים אתם ואלה שאני מתנגד להם, הויקיפדיה אינה עוזרת לי לגבש את דעתי לגביהם. אני פשוט מנסה להבינם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=95173
סליחה על שניסיתי לעמוד על עומק דעתך
ד''ר לי–און הדר (יום רביעי, 14/03/2007 שעה 22:04)
בתשובה לדוד פלד

תודה על התגובה. תראה אני מכוון לוויקפדיה משום שזה נוח לעשות זאת במדיום הזה. לגבי שמידט. לפני מספר חודשים נטלתי חלק בדיון שנערך בחסות (בין השאר) Telos http://www.telospress.com/main/index.php?main_page=p...
שמקורב גם לפרנקפורטרים וגם לפוסטים ובו כמה מהמשתתפים הצביעו על העיניין הרב שיש היום בקרב הפוסטים בשמידט. אחד מהם הסביר שאם שחור אמריקאי היה מסרב להישפט ע''י בית משפט אמריקאי בטענה שהוא מייצג מערכת חוק ''לבנה'' שמידט היה בהחלט מבין את זה. אגב אם איני טועה, הוצאת ספרים ישראלית ''שמאלית'' הוציאה לאחרונה תרגום של כתבי שמידט. לא היזכרתי את מרטין היידגר החביב ומשתף הפעולה עם הנאצים שהיה מקור השראה לדרידה ולפוסטים וdeconstruction. עוד פעם: כל התפישות הפילוסופיות אינן חד-מימדיות וניתן ללמוד הרבה גם מאלה שאני או אתה לא מסכימים איתם (ואכן למדתי את כתבי היידגר ודרידה). הפילוסופים והאמנים שהיו קשורים לפאשיזם האיטלקי (כמו ה-Futirusts ראו את עצמם כ''מערביים'' ו''מודרנים.'' וייתכן שהרעיונות של הפוסטים ''נספגו'' בתרבות המערבית והפכו לחלק ממנה. הרי מרקוזה טען שזה מה שקורה בסופו של דבר לנרטיבים בקורתיים...

http://www.faz.co.il/thread?rep=95102
דוד, מה מעמד הטענה הבאה?
מרי פופינס (יום רביעי, 14/03/2007 שעה 5:51)
בתשובה לדוד פלד

''ואם התיאוריות באות לספק את היצר האינטלקטואלי של העוסקים בו, הרי שאין אמת אחת''. האם אינך מניח כאן במובלע שהטענה ''התיאוריות באות לספק את היצר האינטלקטואלי של העוסקים בה'' היא אמיתית? שהרי על סמך הנחת אמיתותה אתה קופץ למסקנה נתונה? אתה מביא כאן אוסף טענות על קיום בו זמני ושווה מעמד של נארטיבים שונים, אבל האם אינך מניח שזהו תאור אמיתי של מצב, דהיינו שיש קורספונדנצייה בין התאור ובין המציאות? ובכן אתה אומר שאין אמת, אך האם אינך נותן לטענה זו מעמד של אמת? והנה, הפרקטיקה בה אתה נוקט, מפריכה את דבריך, מבלי שאף תבחין בכך, הגם שזה מתחת לאפך. קשה להבין כיצד אדם יכול לעסוק בנושא תאורטי, בלי לתפעל לוגיקה, שלא לדבר על
הכרת הלוגיקה של מערכות מודליות של היטיקה וסאול קריפקה.

בנוסף, מה הקשר בין המוטיבצייה לעסוק במדע (פתרון חידות נניח) ובין תקפות תוצרי המדע? נושא התקפות שייך למערך ניפרד מאשר שאלת המוטיבצייה, אתה מבצע את כשל הפסיכולוגיזם שכבר ברטאנו והוסרל בסוף המאה ה-‏19 איתרו אותו.

האם זמנך עמוס, דבר שאינו מאפשר לך העמקה בתחום תאורטי כלשהו? והריפרוף אצלך, ממש כאצל ''הוגים'' ישראלים נוספים היא הסצינה הדומיננטית?

http://www.faz.co.il/thread?rep=95145
דוד, מה מעמד הטענה הבאה?
דוד פלד (יום רביעי, 14/03/2007 שעה 18:47)
בתשובה למרי פופינס

מיכאל שרון
האם זמנך כה עמוס שאינך יכול לקרוא את קון? קרא ושלח אליו את הערותיך המתחכמות.
באשר ל-Correspondence Theory קרא את Rorty. מאחר ואתה כל כך עמוס תמצא את התמצית בתגובתי הראשונה.
הפרקטיקה שאתה נוקט מאפשרת רק התנגחות. כנ''ל גם לגבי התגובה שניה שלך. רק כאשר תחדל להתמלא משביעות רצון עצמית ותרצה תשובות, תקבל אותן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=95156
מתנצלת בשם מיכאל. מיכאל שותף לביקורתו של
פופינס (יום רביעי, 14/03/2007 שעה 20:00)
בתשובה לדוד פלד

לאון הדר על הפוסט מודרניזם, כתב בעבר לא מעט בנושא, ולעיתים הנושא מעורר בו זעם. לעיתים בביקורת הוא מתמקד באופן חד במספר נקודות, במקום לנקוט באמירות כלליות ומרחיבות דעת. באופן אישי קצת מעצבן את מיכאל שאנשים כמו ז'ק דרידה כותבים וכותבים בלי הרף ספרים רבים, כשחלק מהתפוקה העודפת הזאת מתאפשרת רק משום שוויתרו על חשיבה חדה, וגלשו לאסוסיאציות רופפות. והם ממשיכים בחגיגה הזאת בעוד אחרים מפיקים מידע בעזרת העמקה מייגעת ומאמץ של ממש, וניתוח חד וקשה, אך גם פורה ממש, תוך קבלת הרבה פחות כיבודים. תודה על תגובתך הנבונה, וקבל נא התנצלות אמיתית.

נ.ב. כל אחד זקוק ל-puppet שלו...

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.