| אז בוא נעזוב את ההשוואה עם מדעי הטבע, שגם בו יש זיופים וזייפנים. נעסוק רק באנשים. רק להזכיר לך את ההצהרה המפוצצת של מדען קוריאני, מחשובי המדענים בדרום קוריאה. לטענתו הוא הצליח לשכפל אדם. בסופו של דבר הסתבר שהוא זייף את הנתונים והוא איבד את עולמו ואת מעמדו. במקום שיש אנשים, שם יש גם שקרים וזיופים. אבל באלה אנחנו לא עוסקים, הלא כן?
כנ''ל גם לגבי היסטוריונים, ארכיאולוגים ומי לא?
מאחר ואדם מונע בין השאר ע''י אינטרסים, הרי חזון נפרץ הוא שיש כאלה המאמינים במה שנוח להם ומשרת את מטרותיהם ודוחים את מה שאינו מסתדר להם עם תפיסת עולמם. אתה יכול לזהות את התכונה הזאת אפילו בהתבטאויות שונות בפורום הנכבד הזה. כאשר אנחנו ניתקלים באירועים או באמירות המנוגדים להשקפת עולמנו, נוח לנו יותר לדחות אותם מאשר לבחון שוב ושוב אם התמונה של העולם שנבנתה במוחנו, שמא נידרש להתאימה ל''עובדות'' החדשות. בלי לפרט, זהו הבסיס לתיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי. אם תרצה, זהו גם הבסיס להפתעות אסטרטגיות (ושוב בלי להרחיב בנושא).
ובכן, מישהו שיקר. בדוגמה הנוכחית - עלילת הדם. כנראה שנוח היה לקהל גדול ורב להאמין בכך, ממש כמו בהמצאה המתוחכמת של האוכרנה של הצאר ש''גילתה'' את ''הפרוטוקולים של זקני ציון''. שוב, יש מי ששקר גס זה משרת אותו אפילו היום, משום שהוא תואם את השקפת עולמו.
כיצד יסתכל ההיסטוריון על התופעה? אם הוא יהיה נאמן למקצועו הרי שיקל לו להפריך את השקר ואז הוא ידון בהשפעתו של השקר על תהליכים חברתיים, ששקר זה שימש להם קטליזטור. אם יהיה אינטרסנט, מסוגו של המדען הקוריאני, הרי שיצטרף גם הוא לשורה הארוכה מאד של הזייפנים בהיסטוריה.
לסיכום, לעניות דעתי ''אמת'' מקורה בעולם הרגש, או עולמה של האמונה. או שאתה מאמין או שאינך מאמין. לשכנוע - שהוא רציונאלי, אין מקום בעולם זה.
אינני סבור שאני יכול להוסיף עוד בנושא. |