| אוּלַי תֵּיטִיב לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתִּי אִם אַשְׁוֶה אֶת יְחָסֶיךָ עִם קוֹרְאֶיךָ לְיַחֲסֵי סוֹחֵר-לָקוֹחַ.
אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁכְנֵעַ אֲחֵרִים בְּצִדְקַת דַּרְכְּךָ. אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת מִטְּעָמִים אִידֵאָלִיסְטִיִּים שֶׁל אַהֲבַת הָעָם וְהָאָרֶץ וּדְאָגָה אֲמִתִּית לְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי, לְאַרְצוֹ, לִזְכֻיּוֹתָיו, לְבִטְחוֹנוֹ וְגוֹ'.
עַד כָּאן הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה.
אֲבָל בִּשְׁבִיל לְקַדֵּם אֶת מַטְּרוֹתֶיךָ הָאִידֵאָלִיסְטִיּוֹת, אַתָּה צָרִיךְ לְשַׁוֵּק, ''לִמְכֹּר'' אֶת רַעְיוֹנוֹתֶיךָ וּלְהַטּוֹת אֶת רֹאשָׁם וְלִבָּם שֶׁל קוֹרְאֶיךָ אֶל הַשְׁקָפוֹתֶיךָ.
וְגַם זֶה טוֹב וְיָפֶה - שֶׁהֲרֵי רַק אִם תְּשַׁכְנֵעַ אֶת רֹב הַצִּבּוּר אוֹ לְפָחוֹת אֶת הַגּוֹרְמִים הַמַּשְׁפִּיעִים בַּמְּדִינָה - רַק אָז קַיָּם סִכּוּי לְמִמּוּשׁ רַעְיוֹנוֹתֶיךָ.
אִי לְכָךְ וּבַהֶתְאֵם לַזֹּאת, עָלֶיךָ לִנְהֹג בְּשִׁיטַת ''הַלָּקוֹחַ תָּמִיד צוֹדֵק''. סוֹחֵר בְּגָדִים אוֹ מוֹכֵר אֲבַטִּיחִים יִסְבֹּל כָּל גַּחֲמָה שֶׁל הַלָּקוֹחַ וְיִתְנַהֵג בְּמֵרַב הָאִפּוּק וְהַנִּימוּס וְיִשְׁתַּדֵּל לְרַצּוֹת אֶת כָּל שִׁגְיוֹנוֹתָיו - כָּל עוֹד, וְדָגֵשׁ עַל כָּל עוֹד קַיָּם שֶׁמֶץ שֶׁל סִכּוּי שֶׁהָרֶוַח הַכַּסְפִּי מֵהַלָּקוֹחַ יַצְדִּיק אֶת הַהַשְׁקָעָה בּוֹ.
אוּלַי הַהַקְבָּלָה זָרָה וּמוּזָרָה לְךָ, כֵּיוָן שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְקַדֵּם רַעְיוֹנוֹת נִשְׂגָּבִים וְהַשְׁקָפַת עוֹלָם וְלֹא לִמְכֹּר עַגְבָנִיּוֹת אוֹ קֻפְסְאוֹת גַּפְרוּרִים...
אֲבָל בִּיסוֹדוֹ שֶׁל דָּבָר הַגִּישָׁה זֵהָה בִּשְׁנֵי הַמִּקְרִים, וְרַק הִיא מְבִיאָה תּוֹצָאוֹת. |