פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=97001
חשיפה: דפוסי הטיית מידע מצד גורמי הסברה ותקשורת בנושא הערבי
מיכאל שרון (יום שישי, 13/04/2007 שעה 11:48)

4 יוני 2006

אחיזת כזבי התעמולה

ניתקלתי בדפוס תגובה החוזר ונישנה במהלך כתיבתי העיתונאית והפובליציסטית. במאמר מוסגר, זו עסקה בין היתר בהזמת מיתוסים שקריים הנפוצים בציבור בישראל, למשל אודות ''רצחנות הערבים ופראות האיסלאם'' וגם פעלה לחשוף את התופעה של הצרת הקשר הדיון בתקשורת ובשיח הישראלי - צמצום ראיית הסצינה הישראלית ערבית ל-tunnel vision , תוך דיבורים על ''טרור'' בעלמא כלפינו ועל ''פשעים נגד האנושות'' של הפלשתינים בעצם אקט ההתנגדות, תוך התעלמות הן מהנישול של 1948, הן מהכיבוש שהתווסף לנישול ב-‏67, הן מהפרובוקציות הישראליות (כגון פשיטות וחיסול מפקדי ההתנגדות בתקופות רגיעה שמחממות בחודשים האחרונים את גזרת הרצועה), והן מפשעים ישראליים כלפי אוכלוסיה חסרת ישע, שאף הם היסלימו מאד באיזור עזה מאז סוף מאי 2006).

נישול וניחשול (ראו התגובות בשולי המאמר)
דפוס תגובה זה, מאפיין מרכזי שלו שהוא נאחז במידע המובא על ידי דוברים ישראלים וכן בתמונה המוצגת על ידי המדיה בישראל, כאילו העולם הערבי, עניינו המרכזי הוא הסתה ופרע תרבותי במסגרת לוחמנות עצימה כנגד ישראל, הניזונה כמובן מאנטישמיות טהורה נגד יהודים ''באשר הם יהודים'' (תוך התעלמות מכך, שאילו המיישבים והפולשים לטריטוריה הערבית היו הולנדים או צרפתים, ספק אם היתה נינקטת מטבע לשון מסוג ''רצח הולנדים באשר הם הולנדים'' או ''פרעות כנגד יהודים''

איזכור נייטראלי כביכול של הספר הלבן הראשון (1922). שימו לב להנחות הסמויות ש''מגניבים'' לנו בשני הפסקאות האחרונות.
מדובר כאן בעמדה תרבותית כלפי טקסטים – הטקסט הישראלי הקנוני המתייחס לרכיבי הסכסוך הישראלי ערבי – לו, חרף הכרת הקורא שאולי הוא מועד לטעויות ''קטנות'', מוענק מעמד של סנקטיפיקצייה (קידוש הטקסט), בבחינת, לא-מועד-לטעות מראש (Infallible – כגון תחקיר הצבא הישראלי בנושא רצח המשפחה בחוף עזה). זאת בעוד לטקסטים ערבים מוענק מעמד של חומר נמוך וירוד, תוך הדבקת דימויים מסוג, אנטישמיות, פרימיטיביות וחשיבה דלה, הגזמות וסילופים קשים, מפעפעים מגמת פריעה ביהודים, טקסטים רצחניים/שטניים. מדובר למעשה בדפוס של איון תרבותי, שאינו לגמרי מודע לעצמו, הכרוך באופן ביצועי/מעשי באיון אונטולוגי וקיומי של חלקים מהערביות ועולמה, דבר המכשיר כמובן מעשים לא קבילים. זאת במסגרת ניכוס אדמות וחצייה קלת-דעת של הגבול בין תעוב וסבירות, בין צדק טיבעי ובין הפרתו הבוטה תוך פשעי מלחמה (ואף פשעים נגד האנושות ומכחישנות של טיהור אתני וגרורותיו העכשויות), ותוך טבילה במקווה טוהרה של צדקתנות.

אתה כותב : ''כל בר דעת יסכים שדבריך הם טעות במקרה הטוב או עיוות מגמתי במקרה הרע''.

אלא שהשאלה היא מדוע אתה נותן לקביעה זאת מעמד ידע (מעמד אפיסטמי) של אמירה מובנת ומסתברת מאליה, ההכרחית לפי השכל הישר של כל אדם סביר (''כל בר דעת''..). האם עשית מחקר או קראת תקופת מה עיתונות ערבית, כזאת היוצאת בסוריה, לבנון, קהיר או האמירויות?

שים נא לב שהסימוכין לדבריך הן אנקדוטות בשולי הכתיבה העיתונאית. הרי ברור שבעמודים פנימיים בסגנון ''מסביב לעולם'' בידיעות, מובאות אנקדוטות, שאין מאחריהן התייצבות של הכתבים הרציניים של העיתון. ידיעות זבל מסוג זה גודשות במאותיהן את העיתונות הישראלית בעמודים הפנימיים.

אתה צודק, דוגמה מעולם הכדורגל היא אכן אנקדוטה,
ולכן עברתי לפסים קצת יותר רציניים:
תוך חיפוש קצר באינטרנט גיליתי עשרות ציטוטים מעיתונים ערביים שעוסקים ההכחשות שואה ומזימות של יהודים להשתלט על העולם.
למשל בלינק הבא:
--- קישור ---

עמי, ראשית אתייחס לקישור שהבאת: מדובר בנבירה אינטנסיבית מצד תועמלנים ציוניים בעיתונות ברחבי העולם הערבי, תוך מאמץ רב למצוא חומר ''מרשיע''. כל בדל ופרור טקסט שניתן לפרשו כאנטישמיות - מייד מאירים אותו בזרקור ענק, מתוך מיליוני הפסקאות בעיתונות בארצות ערב, ויוצרים מצג שקר לציבור בישראל: ''זאת היא העיתונות הערבית''. גם כשהטקסט שעטו עליו בתרועות גיל כמוצאי שלל רב הוא ''מאוזן מדי, אללי'' משמשים בטריקים הרגילים במקומותינו: זאת החל מקטיעת תחילת המשפט והצגת חלק מהמשפט, ועד צרוף קטעי משפטים ממקומות שונים במאמר, ליצור את המצג המבוקש. וכמובן, משמיטים את ההקשר.. טריקים אלה היו עוד כששרתתי בדו''צ, 1969-1971 ולא השתנו מאז. מה שכן השתנה היא ההתמעטות הדרסטית בקטעים מסוג זה כיום, לעומת העיתונות הערבית אז, בתקופת גמאל עבד-אל נאצר, כאשר משקל האינדוקרינצייה הנאצריסטית היה רב, כך שהמכפישים המקצועיים הציונים כיום, נאלצים להזיע הרבה יותר. ליבי עליהם, אבל נקווה שמשלמים טוב. וכך בציטוט שהבאת, מכלל אלפי המאמרים ומיליוני הפיסקאות בעיתונות הערבית, מצאו בסך הכל התועמלנים לעניינם 19 פסקאות.. חלק מהעיתונים הם שוליים כגון Egyptian Gazette , או אל אהראם אל ערבי (שאינו אל אהרם המפורסם).

מתוך 19 הקטעים שנידלו בעמל רב, ראה שניים:

Al-Akhbar, July 14, 1998 (article by Dr. Hassan Rajib) ''Zionism has elevated the Holocaust to a sacred level and uses it for the purposes of blackmail...even if the ovens at Buchenwald and Auschwitz were working day and night, it would have taken dozens of years to kill six million people, and not just the three years which the Nazis had...''

שים לב שהמשפט האחרון נקטע באמצעיתו..

בקטע הבא מודגם עוד טריק מקובל בכגון הא: הכותב אומר ''יהודי פנאטי'' (ומתכוון לאנשים כדוגמת בנימין נתניהו או מתנחלים קיצוניים, ואילו התועמלן הציוני יוצר מצג כאילו הוא אומר ''כל היהודים באשר הם''..
Al-Ahram, December 8, 1998 (article by Nabil Amar)
''Has there been any change at all in the personality of the fanatic Jew, as it has come to be known and described in the literature and heritage of most of the nations of the world? That is to say, has there been any development of his character traits after his state has been established and he has obtained international influence? For example, is there any difference between Netanyahu's traits, when he is negotiating with the Palestinians, Lebanese and the Syrians, and those of the money-lender from the play 'The Merchant of Venice'?''
_______________________

לעומת זאת, לפרקים בעיתונות הישראלית, לעיתים בסגנון רהוט המתחזה כמאוזן, ולעיתים בסגנון מתלהם יותר, קיימת מזה זמן מערכה להכפשת האיסלאם כולו, בחסות היסטוריוגרפיית כזבים המתחזה ל''תאוריה מדינית-ביטחונית'' ומתרפקת על ''מלחמת הציויליזצוית'' - ספקולציה פרועה שהנטינגטון עצמו חזר בו ממנה לפני שנים. ניתן למצוא בה ''ניתוחים'' אודות פנטיות האיסלאם, וידיעות אודות ''אי סובלנותם הנוראה של מוסלמים'', כגון בכיסוי החדשותי של מחאת המהגרים האחרונה בצרפת, החל מיצירת מצג ש''מדובר רק בערבים'', המשך באמירה שמדובר ב''פרעות של מוסלמים'' (מעין התפרצות יצרית על רקע ''רגשות קיפוח'') וכלה באמירה שמדובר בשנאת התרבות המערבית, ההפך מהמציאות, שכן המחאה הזאת כוונה דווקא לאינטגרציה לתוך החברה והמדינה הצרפתית. זאת תוך התעלמות מההטרוגניות הרבה של העולם הערבי ומאמונתם הדתית הסובלנית בעיקרה של מליארד ושלוש מאות מיליון המוסלמים הפרוסים במדינות כמו פקיסטאן, טוניסיה, אוזבקיסטאן, מצרים, קשמיר, מרוקו, טורקמניסטאן, קווקז, אינדונזיה, מלזיה, ניגריה ואמירויות המפרץ
__________

ברור שסגנון הסער והפרץ של מזרחני תקשורת פופולריים כגון אהוד יערי, מוסיפים לתחושת הציבור שהערבים עסוקים יומם ולילה בהתלהמות והסתה כלפי ישראל.

נסיים במסרים הסמויים (הסאב טקסט) המצויים בעיתונות הישראלית: מנהיגות הזרוע האזרחית של החמאס אינה כיום ''מנהיגי העם הפלשתיני'' אלא ''טרוריסטים'', אין ''מפקדי הגרילה הפלסתינאית'' אלא ''בכירי הטרור''.

ראה גם דוגמא לדקויות של הסאב-טקסט הזה:

_______________________

במוסף החדשות של מעריב עמ' 23 הופיעה ידיעה חדשותית קטנה:

התחשמל למוות במהלך הכנות לחתונה
קריאות שמחה לרגל נישואי זוג צעיר בכפר הדרוזי ירכא שבגליל המערבי, הפכו שלשום בערב לזעקות שבר כאשר בן משפחת הכלה התחשמל למוות...

* ההודעה נכתבה בעילום שם מכיוון שישנם כאלו שלא יקחו אותה בהומור הדרוש...
_______________

מיכאל שרון (יום שני, 07/05/2001 שעה 1:40)

והניסוח מעביר מסר חבוי על ''פרימיטיבים'' - ''קריאות השמחה'' ו''זעקות השבר''. אילו היה הדבר קורה חלילה לכפריים יהודים, למשל קיבוצניקים או מושבניקים, הניסוח היה מן הסתם מאופק יותר ופחות קולני, משהו ברוח ''אבל כבד ירד על המתכוננים לחתונה''. הרי כבר ידוע שיש ''אישים יהודים ורעיותיהם'' אבל רק ''נכבדים ערבים וכלותיהם''...

http://www.faz.co.il/thread?rep=97002
הקישור אודות ''האנטישמיות בעיתונות המצרית'' המופיע ברשימה למעלה
מיכאל שרון (יום שישי, 13/04/2007 שעה 11:56)
בתשובה למיכאל שרון


http://www.faz.co.il/thread?rep=97047
חשיפה: דפוסי הטיית מידע מצד גורמי הסברה ותקשורת בנושא הערבי
ד''ר לי–און הדר (שבת, 14/04/2007 שעה 7:19)
בתשובה למיכאל שרון

אתה בהחלט צודק לגבי האיסטראטגיה ושיטות ה''מחקר'' שמטרתן לקדם אג'נדות מסוימות. אבל הייתי מוסיף שמבחינתי מדיניות צריכה להתבסס על אינטרסים ולא על רטוריקה. ניקסון החליט לפתוח את הדלת ליחסים עם סין הקומוניסטית בתקופה שבה מאו עמד בראש ה''מהפכה התרבותית'' שבמסגרתה גונתה ארה''ב והמערב בצורה חריפה ביותר.הוא נקט בצעד על בסיס ראליזם מדיני. לא מדובר כאן בשבת אחים גם יחד עם המדינות השכנות אלא בניסיון ליצור בסיס לדו-קיום שתואם את האיטנרס הישראלי.הצד השני המיוצג כאן מעוניין בהמשך הסיכסוך ובהרחבתו.המלחמה והמאבק הבלתי נפסק עם ה''עולם ששונא את היהודים'' הינו החמצן שמאפשר לבולשוויקים הישראלים להמשיך להתקיים,

http://www.faz.co.il/thread?rep=97051
הפעם אפשר לאמר באמת ''מצא מין את מינו''
ישראל בר-ניר (שבת, 14/04/2007 שעה 9:14)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

''הצד השני המיוצג כאן מעוניין בהמשך הסיכסוך ובהרחבתו.המלחמה והמאבק הבלתי נפסק עם ה''עולם ששונא את היהודים'' הינו החמצן שמאפשר לבולשוויקים הישראלים להמשיך להתקיים'' - מי זה בדיוק ''הצד השני''?

האם הסתרת המידע על המתרחש בצד הערבי היא הדרך הנאותה ''ליצור בסיס לדו-קיום שתואם את האינטרס הישראלי''? תמהני.

ליאון, לא נראה לך ששרון היה מתפקד טוב כעמית מחקר במכון קאטו?

http://www.faz.co.il/thread?rep=97169
הפעם אפשר לאמר באמת ''מצא מין את מינו''
ד''ר לי–און הדר (יום שני, 16/04/2007 שעה 2:46)
בתשובה לישראל בר-ניר

כמו שהסברתי, אני תומך בהתלהבות בכל מדיום המפרסם מידע על כל נושא, כולל על מה שמופיע בתקשורת הערבית. אבל אתה צריך להבין, ישראל, שאין קונצזוס ישראלי/ציוני חמים.מאז 1967 מתקיים ויכוח בין אלו שרוצים לראות את ישראל הופכת למדינה מערבית מודרנית שעוברת תהליך של נורמאליזציה וחיה בשלום ובבטחון עם שכונתיה ועם העולם הגדול, ובין מחנה לאומני-דתי וציוני-משיחי, שרוצה לראות את ישראל כגיטו יהודי שחי לנצח על חרבו ובתמיכת הפריץ האמריקאי, שהרי ה''עולם כולו שונא אותנו.''לאיזה מחנה אתה שייך?

http://www.faz.co.il/thread?rep=97171
ראשית אני מקווה שהבנת שהשימוש שלי במושג
ישראל בר-ניר (יום שני, 16/04/2007 שעה 3:25)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

''מצא מין את מינו'' מתייחס לזהות הדעות לכאורה בינך לבין שרון. אתה קצת חדש כאן ועדיין אתה לא יודע עם מי יש לך עסק. עוד תבין למה אמרתי את מה שאמרתי.

באשר לשאלה שלך, התשובה איננה כל כך פשוטה. משתי סיבות, ראשית אינני מסכים אתך להגדרות של שני המחנות, אני חושב שצורת ההצגה שלך היא פשטנית ומוטעית. שנית אני חושב שההגדרה היא לא בידינו אלא נכפית עלינו ע''י העולם החיצון. אני מקוה שהדברים יובהרו כאשר אפרסם היום או מחר מה שהוא אני עסוק כעת בכתיבתו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=97065
דפוסי הטיית מידע מצד גורמי הסברה ותקשורת בנושא הערבי
gh (שבת, 14/04/2007 שעה 12:40)
בתשובה למיכאל שרון

הדפוס הזה פורח גם במשור האנטישמי בו מתנסחת התשקורת הישראלית האנטישמי נגד היהודים .

למשל, יהודים קונים בית בחברון.
ומיד מכנה ynet את הביית בית המריבה

http://www.faz.co.il/thread?rep=97069
למה הם קוראים לבית הזה בית השלום
סתם אחד (שבת, 14/04/2007 שעה 15:39)
בתשובה לgh

זהו בניין ערבי, ארכיטקטורה ובנייה ערבית. למה המתנחלים קוראים לזה בית השלום? שלום עם מי? מה, יש כאן רק להטוט אורווליאני נוסח 1984 ''המלחמה היא שלום''? לא. הם מרגישים בתוכו טוב, חשים שלום נפש והסיבה פשוטה. הקבלנים יראי השם שבנו את הבתים של הרובע היהודי בחברון רימו אותם, עם חומרי בנייה זולים, מראה מלוטש אך בפנים הכל רקוב, צינורות הביוב מתפוצצים, הגשם מחלחל בקירות. כל זאת כנהוג בשוק הבניין אצלנו. גם הקראוונים הלוהטים בקיץ זה לא משהו. אז הטרנד הוא לחמוד בתים ערבים איתנים שבהם אין אף שמץ של נוכלות בנייה משלנו. הערבים לא ששים למכור לשכני המחמד שלהם? אל דאגה, עושים איזה קומבינת נוכלות, משתכנים בבית, ומרביצים שם צילומים של יהודים מתפללים. מה יצלמו, יהודים מזייפים חוזי מכר? יהודים מכים ומקללים פלשתינאיות?

הכל זה כאן עבודה עברית, פרט לבניין שהוא עבודה ערבית, ולכן חומדים אותו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=97102
למה הם קוראים לבית הזה בית השלום
לוי (יום ראשון, 15/04/2007 שעה 7:06)
בתשובה לסתם אחד

רשימה אנטישמית ישראלית במיטבה .
שטרימר כלב קטן לעומת סתם אנטישמי ישראלי .

http://www.faz.co.il/thread?rep=97157
למה הם קוראים לבית הזה בית השלום
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 15/04/2007 שעה 20:20)
בתשובה לסתם אחד

אז למה, בעצם, לא קנית את הבניין בעצמך?

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.