|
פתחתי את הקובץ של Joan Baez! (מאזינה לו ברגע זה) איזו נוסטלגיה. למען האמת, למרות שטרם נולדתי אז, יש לי געגועים עמוקים לתקופה ההיא... :)
בכל מקרה אולי חלק מהעובדה שניתן היה להתגאות בישראליות באירופה נבע מכך שהישראלים התגאו בעצמם. התקופה ההיא הייתה ערכית אולי משום שטרם בא הפוסט מודרניזם, שבעט בכל ערך שהוא בשם ה''הכל נכון וכלום לא נכון'' (ערך שלצערי הרב חבריך לכתיבה ב'גדה השמאלית' מקדמים אותו דרך הבעיטה הטוטאלית בציונות)
אתה מדבר על האמונה בערכים של פעם. אכן הציונים שהקימו את המדינה האמינו בערכים אבל יש מי שמכנה אותם כיום 'קולוניאליסטים' (אגב קראתי כאן ב FAZ את מאמרך שמעמיד דברים על דיוקם ומסביר *מדוע הציונות אינה קולוניאליסטית*). זה כל כך פשוט ונכון. אבל לא לבעלי 'מיטת הסדום' (כפי שאבנרי כינה אותם) אשר מלבישים בכוח את תבנית הקולוניאליסט-יליד על העליה הציונית (שלא בדיוק נכנסת לתבנית הזו)
אני חושבת שהשירים של 'פעם', עם הרוח שנושבת מהם, נבעו מאטמוספירה ערכית יותר, צינית פחות. ציונות הייתה אז ציונות ולא פוסט ציונות. הייתה חמאה ולא 'חמאה ללא שומן'. היה סבון ולא 'אל סבון' או ''סבון ללא סבון''. היו בניינים אחרים, ארכיטקטורה אחרת. כיום כל ''יוסי ובניו קבלנים'' בונים לגובה משיקולים כלכליים ללא התחשבות בסביבה. פעם בנו BAHUAUS (הוכחה לקולוניאליזם יאמרו חלק מכותבי ה'גדה השמאלית') שהשתלב בנוף היום תיכוני באופן נהדר ומימדיו הלמו את מימדי האדם וגרמו לו לחוש הרמוני במרחב (שלא לדבר על הבנייה האקלקטית שאימצה אלמנטים של המזרח, מה יאמרו אנשי 'הגדה' על זה??? שהקולוניאל משתמש בסמלים האומנותיים של הנכבש כקישוט תוך הפיכת הנכבש לקישוט יפה וחד-ממדי?)
מוסיקה נהדרת!
ענבל |
מיכל שלום
