פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=97769
מכתבי לד''ר בשארה לפני כשבוע והמגמות המצטיירות כיום
מיכאל שרון (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 17:42)

מיכאל: מכתבי לבשארה
במכתב ששלחתי לפני זמן מה לקהיר, כתבתי בין השאר את הדברים הבאים:

שלום ד''ר בשארה,

אני מצטער על מה שארע, אבל הדבר הוא חלק מהתגברות הסאוב הכללי בישראל וקריסת המערכות בה, כאשר ההנהגה ההופכת נואשת יותר ויותר, מחפשת לזרוק קורבנות להמון, וכאשר טיפוח ציני של עודף פטריוטיזם חונק ושרירותי, לא טיבעי ואפוף שקרים שקופים כלפי האיסלאם (הנאוץ מאפשר לנשל במצח נחושה) מחפה על השחיתות המערכתית בכל הרמות. ישראל כיום היא מדינה מסוכנת, שכן הדיון הרציונלי, נימחק ומוחלף בצדקתנות שרירותית והאשמות שקריות, וכשאתה מתפוצץ מאבסורדים, אתה נוכח שכרגע הם קבילים וחוסמים כל אפשרות של צדק טיבעי והיגיון.

מיכאל שרון

2007 / 04 / 30
שם המגיב/ה: רמי
בהמשך לדברי מיכאל כי הנאוץ מאפשר לשקר במצח נחושה, אזכיר את דבריו של גד טדסקי בראיון שנתן בערוב ימיו. הוא העלה זכרונות מעליית הפשיזם באיטליה והסביר כי לחקיקה האנטי יהודית קדמה רטוריקה מסיתה בתקשורת בהשראה ממשלתית. הוא הבין כבר אז שמדובר בצעד מקדים של הכשרת הלבבות לחקיקה שתפגע בזכויות האזרח של היהודים: ספר זכרון לגד טדסקי בעריכת יצחק איגלרד ואחרים. ואכן, זה מה שאנו חווים זה שנים אחדות במינון הולך וגובר. מה עוד לפנינו? חוששני שהכל הולך ורע בטור גאומטרי.

2007 / 05 / 01
שם המגיב/ה: מיכאל
תודה על הדוגמה ההיסטורית ודבריך. לעיתים אפילו קשה לאתר תופעה מכלל התופעות הרבות האחרות במציאות הפוליטית, כשם שקשה להבדיל לעיתים בין ''רעש'' לסיגנל. אבל מאז 2005 ניכרת, אם ניתבונן, הסלמה ב''פטריוטיזם המזוייף'' ההרמטי והקשיח, המלווה בנאוץ הערבים, הפלשתינאים והאיסלאם. זה לא נראה אכן טוב, מבחינת הדברים אליהם הוא מוביל עבור כולנו. כשם שכתבתי במקום אחר, גם מלחמת לבנון השנייה, ומלחמות נוספות בעתיד, חרף מחירן, מביאות בטווח בינוני להעצמת המגמות הללו http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?nam...

הבעייה היא שחרף דברי פפה ואחרים, אין כיום כל דרך לבלום או להאט או להפוך כוון מגמות אלו (ראה גם רשימתו השנייה של ''גיל'' מעל לקישור)

מה שכתבתי כאן הוא גם האופן בו ניראים הדברים לקובעי המדיניות (שניתן להגיד עליהם דברים רבים, אך לא שהם טיפשים), והברירה היא או להשחק וגרוע מכך, או להסתגל (וניתן להבחין ב''הסתגלות'' הזאת גם בקרב רדיקלים שיש להם את מעמדם להפסיד), או להגר מכאן, דבר שכלל לא פשוט.

____

בנושא אפשרות השיבה, העם בישראל כדברי פרופ' אלון הראל, מתנגד למדינה אחת. ישראל, בניגוד לדרום אפריקה, נמצאת בנקודה אסטרטגית חשובה - הכרוכה בשוק הנפט העולמי, ובאינטרסים נוספים של ארה''ב, מערב אירופה, יפן וסין. ישראל בניגוד לדרא''פ היא מעצמה גרעינית, ומיצאת טכנולוגיה, היי טק ונשק מתקדם. לכן אין כל סיכוי ללחץ חיצוני על ישראל. עליית הימין בצרפת, סקנדינביה, גרמניה, בריטניה, מקטינה אף היא את התמיכה בהצעת פפה. כלכלת דרא''פ היתה בנוייה על חומרי גלם, מצב קולוניאלי מובהק. כלכלת ישראל אחרת לגמרי. השאלה גם מה תפוצת ספריו של פפה וחומר מסוג זה. אין לו כל תהודה, מבחינת דעת הקהל במערב. אנשים כיום בעולם מוכוונים יותר לשאלות של התרחבות טכנולוגית, בנייה, ושוק מבוסס המצאתיות ומידע, מאשר בטרוניות היסטוריות, ורדיקליזם. הבעייה לאזרח האירופי היא עבודה ושכר טוב. אנו נמצאים בשלב בו הרדיקליזם כלה מן העולם. יתהוו צורות פחות ארכאיות לוויסות היחסים החברתיים והכלכליים. מרקס היה אדם חדור רצון נקם באלה שדחוהו, ולכן ראייתו היתה חלקית.

אשר לאילו שצופים הגירה המונית של אזרחים מישראל:
יהודי ערב לא יחזרו לארצות ערב, ואזרחי האיחוד, אלו שהוציאו אזרחות זרה הם אולי 150 אלף, מתוכם רבים ישארו בישראל מתוך אינרצייה. האינרצייה היא כוח רב ערך הפועל על הישראלי הממוצע. לארה''ב קשה מאד להגר, וכך גם לקנדה, אוסטרליה, ניו זילנד. הקהילה בברלין מורכבת ברובה מרוסים.

העם הפשוט מנוכר ברובו, אך חסר משאבי הגירה. יוזרמו לישראל כספי חוץ נוספים לתמוך בציונות. האופצייה הצבאית נראית כיום בעייתית אך גם קוסמת לשילטון בישראל, יתכן שיהיו מלחמות שיגבו מחיר אך לטווח בינוני יחזקו את גילויי ההשלמה השתקת הביקורת והדיכוי השקט .

מערכות אינן לרוב קורסות, אלא רק פועלות בתת תפקוד, דבר שמגביר סבל כלפי רבים ומאפשר חיים טובים לאוכלוסייה חולשת. ישראל בעתיד הקרוב תהיה חברה דכאנית יותר, אך תנשוב בה רוח של מעין שביעות רצון, כשביטויי אי הנחת יתעממו. כלפי חוץ יהיו מעין רפורמות. אין לצפות לשינויים מרחיקי לכת פרט למלחמות.

_____
להלן אסופת רשימותי ''הגיון השיבה והמדינה האחת'' מעל ומתחת הקישורים הללו בפתיל הנ''ל:

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.