  
  
  
|
 |
|
||
  תודה! |
|||
|
|||
נושא חשוב ורציני שמזכיר לנו שהצבא החמישי בחזקו בעולם יושב על כרעי תרנגולת. המודל התש''חי עבד כל זמן שהיו אידאלים שהיה כדאי להילחם ולמות עבורם, אך בעולם פוסט-ציוני בו 25% מבני מחזור הגיוס מצליחים להשתמט, יש לעבור לצבא מקצועי ולהשאיר את החובבנות לעבר. למרות שהמודל האמריקאי ראוי בהחלט לחיקוי, יתכן שנוכל ליצור מודל משלנו. דבר אחד שאני כן מציע להעתיק מהצבא האמריקאי: גנרלים שפרשו מהשרות אינם זוכים לקבל את הניהול של מפעלים או משרדים ממשלתיים. אם ברצונם להכנס לשוק הפרטי, עליהם להתחרות בחבריהם האזרחים על כל משרה ומשרה. ייתכן שאם נאמץ גישה זו, האלופים שלנו יחשבו פעמיים לפני שיקפצו החוצה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תודה! |
|||
|
|||
כותב המאמר צודק . עוד בהיותי בשרות חובה מיד לאחר גמר התיכון הבחנתי בקורסים שעברתי בורות מרחיקת לכת של המדריכים והקצינים . באותה תקופה הערצתי את צהל . נגשתי מדי פעם בהפסקות והערתי למדריכים על טעותם (לא רציתי להעליב אותם ולא קראתי לזאת בורות ) כמובן שאף אחד לא התיחס לדברי . במועד יותר מאוחר כתבתי מכתבים למפקדי בסיסים . קצינים במטכ''ל וכו' . לא ניכרה כל השפעה . אף אחד לא קרא לי לסתור או לנתח את דברי . בינתיים למדתי והתקדמתי מקצועית והבורות בעיקר הטכנולוגית הזדקרה יותר ויותר . המשכתי במכתבים שלי והתוצאה היתה שזרקו אותי בכל פעם ליחידה אחרת . במקרה קיצוני אחד הוגשה נגדי תלונה ע''י איזה אלוף . לא הועמדתי למשפט כי הפרקליט הצבאי הראשי (זה היה שמגר ) החליט לא להעמיד אותי למשפט כי עיקרי הדברים היו נכונים . אחד הקוריוזים היה שאיזה קצין מקצועי אשר היה המפקד שלי הופיע יום אחד בכיתתי בויזיטטה כאשר אני המורה והוא התלמיד . איני יודע מה נעשה בצבא ארה''ב ואיני יודע אם המצב שם טוב או רע להערכתי המצב בצהל הוא רע מאוד . פעם היה אמון רב שמפקד אולי לא כל כך ידען וחכם אבל הוא הגון . לא רודף כבוד ולא מלקק לממונים עליו ולפוליטיקאים המושחתים . אומץ ליבם ומסירותם גישרה על פערים . היום מצטיירת סתם ערימת זבל . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי