|
עקרונית אני מסכים עם המסר של המאמר ועם ההצגה האלגורית של התופעה האקטואלית.
מעבר לכך, הייתי רוצה להתייחס לקשר שבין התפיסה השמאלנית הישראלית לנצרות:
ברור שבעיני הקהל החילוני הזה הקשר עם המנטליות הנוצרית הזאת הוא לא מודע, אבל עדיין מתקיים...
לדעתי זוהי דוגמא טובה להשפעה הערכית של הנצרות בגלגולה התקופתי על עולם הערכים של השמאל הישראלי שרואה בה מעין תרבות אוניברסלית ומתקדמת למרות שעיון שטחי מספיק כדי ללמוד שמדובר בתרבות מערבית מובהקת... מעין עידון
ועדכון של הגישה הנוצרית העתיקה, האפוליטית, האנטי לאומית וכמובן רודפת השלום והגאולה האישית על ידי הקרבת קורבנות חד צדדיים ללא צדק בעולם הזה...
הערכים של השלום ושל האחווה עם האוייב ודמות המרטיר והמושיע הם כולם דיוקנות נוצריים שבצורה מסויימת הונצחו והתגלגלו עד לצורתם העכשווית והמוסווית, בדיוק כמו שהאנטישמיות לבשה ופשטה צורה עד שהפכה לשנאת ישראל.
ראוי להוסיף שלא מדובר רק בנצרות הקתולית אלא ביסודות המשותפים של כל פלגי הנצרות.
זה לא משנה מה אמרו או חשבו הקדושים והכוהנים, אלא הצורה שבה המאמינים חושבים ומתארים אותם.
חשוב גם לציין שההשפעה הנוצרית היא כמובן לא מושרשת עמוק ונובעת ישירות מישו, אלא עוברת דרך המחשבה המערבית המאוחרת של זמננו שמפיצה גם בארץ רעיונות לכאורה נאורים ומתקדמים שהרוח שלהם היא נוצרית.
ישו האמיתי והנצרות ההיסטורית היו הרבה יותר מעשיים ואלימים, אבל בגלגול הפוסטמודרני הבושה המאוחרת שהפכה עלתה על גדותיה ויצרה את אחת מהאידאולוגיות המעוותות ביותר בהיסטוריה שעושה נפשות גם במולדת של הצלוב. |
שורשי הנצרות המדינת היהודים
