  
  
  
|
 |
|
||
  הבועה הייתה חייבת להתפוצץ |
|||
|
|||
העניין מזכיר את וויסות מניות הבנקים אצלינו. זה בהחלט אותו האפקט אלא בקנה מידה עולמי. שוקי המניות בעולם עלו מעל ומעבר לערכם הממשי. זה התאפשר בזכות ''וויסות'' של ''בעלי עניין'', כל גוף במניות אשר היו לו עניין להעלות את שערן. בייחד זה יצר שוק גואה, אשר היה נדמה למי שלא נמצא בפנים כאילו מדובר בהיצע וביקוש נורמלי. מה שהגדיל את הבועה היו ''עסקאות'' בין חברות בתמורה למניות. זה היה ''מנוף'' אשר הכפיל ערכי מניות בן-לילה, ללא סיכון מיוחד של מבצעי העסקאות, (בעלי העניין). כל זה היה יכול להמשיך, כי ''הציבור'' בעולם, התחיל להאמין כי מניות בדרך כלל עולות... כל עוד התרגיל הזה לא יצר אינפלציה, העניין היה יכול עוד להמשך. אך מה שקרה למעשה, נוצר ''כסף'' זול ע''י הנפקת המניות והעלאת ערכן בצורה מופרזת. לבנקים המרכזיים כבר לא היתה שליטה על ''כמות הכסף'' שבמחזור, כי כמות זו נוצרה בכמויות גדולות לאין ערוך לכמות הדפסת הכסף ע''י הבנקים המרכזיים. האמרת מחירי הנפט היא אחת התוצאות של כסף זול ''שחולק'' ע''י מניות. כסף זול חייב לייצר אינפלציה, כי הרבה כסף רודף אחרי מעט ''סחורות'' שמוצעות. שוק הנדלן בעולם הינו הענף אשר מסוגל לספוג כמויות כסף אדירות. עליית מחירי הנדלן היתה רצופה ועקבית במשךל הרבה עשורי שנים. נוצר הרושם כי מחירי נדלן יכולים רק לעלות (אותו הסיפור של וויסות מניות הבנקים). רואים את הגיאות ועליית מחירי הנדלן בכל העולם. כל עוד המשחק היה מכסף שהיה לציבור ולא מהלוואות מבנקים, המשחק היה יכול עוד להמשך. כאשר נוצר מצב שבו הציבור בארה''ב לא היה יכול עוד להמשיך בתשלום משכנתאות, ונוצר היצע של נדלן שנקנה בכספי משכנתאות אילו, החלה תנועת מכירת נדלן, אשר מטבעה מורדה את מחירי הנדלן. זה בדיוק אפקט הדומינו... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הבועה הייתה חייבת להתפוצץ |
|||
|
|||
אגב, כתבתה: '' יש לראות אירוע זה על רקע המצב הכלכלי בארה''ב בשנים האחרונות. לאחר אירועי ה-11.9.01, ממשלו של הנשיא בוש, שם דגש חזק על מדיניות החוץ על חשבון היכולות הכלכליות של המשק האמריקאי. התוצאה היא גירעונות עצומים בקופת הממשל אשר הבריחו משקיעים ודרדרו את המשק למיתון. הבנק הפדראלי מנסה לבלום גלישה למיתון על ידי הזרמת כספים מסיבית להגדלת נזילות הבנקים (אשר כאמור ניזוקו קשה גם על ידי פרשת ה''סאב-פריים'') וכן הורדת שיעור הריבית לעידוד העסקים והפירמות בארה''ב.'' זה אינו מדוייק. גרעונות של הממשל לא גרמו למיתון, אלא להפך, לצמיחה מהירה יחסית. לא היתה בריחה של משקיעים בגלל הגרעונות. הגרעונות הורידו את שער הדולר, וזה היה לטובת המשק האמריקאי, כי זה צמצם את הגרעונות בסחר-החוץ. יש להבדיל בין גרעונות של הממשל, שהן גרעונות פנימיים, לבין גרעון במאזן התשלומים הבין-לאומי, שהלך וגדל. ההורדה המכוונת של שער הדולר, ע''י הממשל האמריקאי, היתה מכוונת להקטין את הגרעונות בסחר החוץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבועה הייתה חייבת להתפוצץ |
|||
|
|||
מטרתה של כתבה זו לא הייתה ניתוח המשק האמריקאי מההיבט הכלכלי,אלא סיפור קריסתה של בר-סטרנס. הציטוט שהבאת ניתן רק כרקע כללי. בכל אופן,באם הוא לא הובן כראוי או שהוא מוטעה. הכוונה הייתה שממשל בוש נקט במדיניות חוץ מרחיבה ביותר שכללה מלחמות בעירק ואפגניסטן,מימון נדיב לארצות שנלחמו כנגד התפשטות האיסלם הקיצוני כגון: ישראל מצרים,פקיסטן ועוד. כל הפעילות הזו מומנה מגרעונות תקציביים שהגיעו לסכומים מרשימים ביותר. רוב כספי הגרעונות זרמו מחוץ למשק האמריקאי והשפעתן על כוח הקניה לא הייתה ביחס מקביל לסכומן הכולל. משקיעים ,כנראה,הבינו מזמן שבניהול כזה לא כדאי להשקיע בפרויקטים בארה''ב. הדרדור למיתון שם,לדעתי, הוא על רקע מיתון עולמי וכן כאמור האדישות של הממשל לכלכלה המקומית על לשנה האחרונה. כתבתי שהאמריקאים אדישים למצב ה-$ בעולם. איני חושב שהם מורידים את ערכו בכוונה. הם פשוט אדישים לזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הורדה מכוונת? איך בדיוק? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הורדה מכוונת? איך בדיוק? |
|||
|
|||
א- אי בלימת הגרעונות העצומים בסחר-החוץ (אפשר בהגבלות על ייבוא). ב- יצירת גרעונות גדולים של הממשל. ג- אי התערבות של הממשל (אפשרי גם בחקיקה מתאימה) ''למיזוגים'' תמורת מניות, בסכומים אדירים ודמיוניים. אגב, דולר חלש מנטרל בחלקו את ההשפעה האינפלציונית של מחירי הנפט העולים... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה סותר את עצמך |
|||
|
|||
קודם כתבת שההורדה מכוונת של שער הדולר נועדה להקטין את הגרעונות בסחר החוץ (תגובה 114376). כעת אתה טוען שהגרעונות הם הכלי להורדת שער הדולר. זה דבר והיפוכו. אבל זו בכלל חשיבה שגויה. בדרך כלל כאשר מדברים על הורדה מכוונת של שער החליפין מתכוונים למציאות בה הממשל קובע מהו שער החליפין. אבל זה לא המצב בארה''ב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה סותר את עצמך |
|||
|
|||
דוד, אני רוצה להזכיר כי אני נמנע מויכוח עמכה, כי את מתווכח לצורך הווכוח... אתה עושה כאן סלט. אתה חוזר על המילה ''גרעונות'' אבל שוכח כי במקרה הראשון מדובר על ''גרעונות בסחר-חוץ'', ובמקרה השני מדובר ''בגרעונות תקציביים''. אילו שני דברים אחרים... א- טיבו של אפקט ''פיחות'' דהיינו הורדת שער החליפין, להקטין את היבוא ולהגדיל את היצוא (כן, אפילו בארה''ב). הורדשת שער הדולר היא ''פיחות''. ב- הגרעונות הם אכן כלי להורדת שער הדולר, כי כאשר הממשל יוצר גרעונות, הוא למעשה מגדיל את כמות הכסף שבידי הציבור, או במילים אחרות: הוא ''מדפיס כסף'', פעולה שמורידה את ערך הדולר. איפה יש סתירה ? לעניין ''החשיבה השגויה'' שאמרתה: ככול שידוע לכה, בארצות הברית (כמו במרבית העולם המפותח) הממשל אינו קובע את שער החליפין, לכן הוא חייב להשתמש באמצעים אחרים שיקבעו אותו (כמו למשל התערבות במסחר של מטבע חוץ)... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך לבלבל מושגים |
|||
|
|||
לא שכחתי דבר הגירעון התקציבי הוא אחד הגורמים העיקריים לגירעון במאזן התשלומים. מכאן שיש קשר ברור וחד כיווני בין שני הגדלים-מושגים. הסתירה היא פשוט בדרך שאתה משתמש במושגים פעם הגירעון הוא אמצעי לגרום להורדה מכוונת של שער המטבע ופעם אחרת מתהפכים אצלך היוצרות: הורדה מכוונת של שער החליפין היא אמצעי להפחתת הגירעון. זאת הסתירה: פעם הפיחות הוא אמצעי (גורם) ופעם הוא תוצאה או מטרה; פעם הגירעון הוא אמצעי ופעם הוא תוצאה או מטרה והכל במשוואה אחת. לא יכול להיות דבר כזה. הגרעונות התקציביים הם לא כלי להורדת שער החליפין. אין בין הגרעונות הללו והגדלת כמות הכסף דבר. שער החליפין אינו מטרה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא אוסיף ''להתווכח'' עמכה |
|||
|
|||
אתה תמיד תסובב את העניין כדי שתראה כצודק. אתה קובע עבור הממשל האמריקאי כי: ''הגרעונות התקציביים הם לא כלי להורדת שער החליפין'' מוזר... ''אין בין הגרעונות הללו והגדלת כמות הכסף דבר'' מוזר... ''שער החליפין אינו מטרה'' מוזר... כאמור, לא אמשיך להגיב לכה... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סוף סוף החלטה נבונה |
|||
|
|||
מי שממכנה מושגים אלמנטריים בכלכלה כמוזרים מעיד שיש לו בעייה, קושי. לכן עדיף היה שלא יכנס לויכוח באותם נושאים. מאחר שנכנסת לויכוח כזה, טוב שהחלטת לצאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סוף סוף החלטה נבונה |
|||
|
|||
דוד, אני חושב שאתה לא ראוי לתואר שלכה בכלכלה... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך לעסוק בנושאים שאינך מבין |
|||
|
|||
אחרי שכשלת בהבנת מושגים בסיסיים בכלכלה, הדעה שלך מי ראוי או לא לתואר בכלכלה היא חסרת ערך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך לעסוק בנושאים שאינך מבין |
|||
|
|||
דוד סיוון, יש לי תואר מכובד מאוד מהאוניברסיטה העברית בכלכלה... אולי תואיל לספר לנו מאיזו אוניברסיטה יש לכה תואר בכלכלה ??? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך לעסוק בנושאים שאינך מבין |
|||
|
|||
סליחה שאני מתערב . נדמה לי שהוא דוקטור לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע . אם טעיתי אני מיד מתנצל . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה, שאלתי ממי קיבל תואר, ולא מה הוא עושה בו... |
|||
|
|||
אם הוא עדיין מתבייש לציין ממי הוא קיבל תואר, סימן שיש לו במה להתבייש... | |||
| _new_ |
|
| | ||
  הבהרה למי שעדין לא הבין | |||
| |||
| דיונים לגופו של אדם (תאריו, פרצופו וכו') מנוגדים לכללי המערכת (דיון 1510). הודעות שימשיכו לעסוק בכך ימחקו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך לעסוק בנושאים שאינך מבין |
|||
|
|||
חזי, העובדה החשובה היא שכשלת בהבנת מושגים בסיסיים בכלכלה. עדיף שתתמקד בתיקון השגיאות שלך. המעבר לעיסוק בשאלת התוארים שאינה רלוונטית לא ישנה זאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה עדיין לא עונה לי ממי קיבלתה תואר בכלכלה |
|||
|
|||
כנראה שיש לכה סיבה להסתיר זאת... דוד, הפעם לא אתן לכה להמלט מהמלכודת שטמנתה לעצמכה. אתה חייב לציין ממי יש לכה תואר בכלכלה. אחרת... | |||
| _new_ |
|
| | ||
| הבהרה למי שלא הבין עדין | |||
| |||
| דיונים לגופו של אדם (תאריו, פרצופו וכו') מנוגדים לכללי המערכת (דיון 1510). הודעות שימשיכו לעסוק בכך ימחקו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העובדוה החשובה: חזי, כשלת בהבנת מושגי יסוד בכלכלה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה עדיין לא עונה לי ממי קיבלתה תואר בכלכלה |
|||
|
|||
לך לגוגל , כתוב דוד סיון . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה עדיין לא עונה לי ממי קיבלתה תואר בכלכלה |
|||
|
|||
אני משוכנע שאין שם מידע על זה... יש לו סיבה... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש המון . לך לקרא . אי אפשר לברוח מהאמת . |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי