  
  
  
|
 |
|
||
  מיתוס גהלן |
|||
|
|||
מה חבל שספרו של קוקרידג' הוא מיושן, בלתי מדעי וגדוש מיתוסים חסרי שחר. קוקרידג' האומלל קנה בשעתו, לפני יותר משלושים שנה, את מיתוס גהלן גאון הריגול, בלע אותו על קירבו ועל כרעיו ומיסחר אותו בהצלחה. למעשה לא היה גהלן כלל מרגל גאון, ובעצם לא היה בכלל מרגל: כקצין מטה ללא הכשרה מודיעינית מיוחדת הוא היה ממונה על ההערכה המודיעינית של מטה הצבא הגרמני בחזית המזרח, ורק בשלב מאוחר מאוד, ממש בשלהי המלחמה, קיבלה מחלקתו גם את האחריות על כמה גופי איסוף שהפעילו סוכנים ומרגלים. ניתוח ההערכות והמסקנות שהגיש להיטלר מראה בבירור כי לא ניחן בשום גאונות מודיעינית מיוחדת: פעמים רבות הוא טעה והטעה - כך למשל לא הצליח לחזות את המיתקפה הסובייטית בסטאלינגראד (בדרום החזית המזרחית) והאמין כי ההתקפה תבוא דווקא בגיזרה המרכזית. באותו אופן נכשל בחיזוי המיתקפה הסובייטית בביילורוסיה בקיץ 1944 (מבצע ''בגרטיון''). מיומנותו הגדולה של גהלן היתה בפוליטיקה אירגונית, בעשיית רושם על הממונים עליו ובניסוחים מעורפלים של תחזיותיו, שאיפשרו לו לטעון להצלחות בחיזוי גם - ובייחוד - כאשר טעה. אגב, את העבודה המעשית עשו בשבילו כמה קצינים-מומחים - באון, ויכט ואחרים - שבאמת הבינו בעניינים סובייטיים והתמרמרו כאשר גזל מהם את הקרדיט או עיוות את מסקנותיהם כדי לשאת חן בעיני היטלר, אך היו חסרי אונים לעשות משהו בעניין זה בשיטה הדיקטטורית של הרייך השלישי. אחרי המלחמה אירגן גהלן ביעילות צינית את מעברו לצד האמריקאים וניצל את המיתוס של גאון הריגול הכל-יודע בתקופה הראשונה של המלחמה הקרה, שבה באמת חסרו להם מומחי מודיעין לעניינים סובייטיים. בחסותם תכך תככים נגד אירגוני ביון אחרים של הרפובליקה הגרמנית הצעירה, שבחלקם היו יעילים יותר משלו, והצליח להביא לסגירתם ולבליעתם באירגונו. למעשה נחשפו רוב רשתות הריגול שלו במזרח גרמניה במהירות, לאחר תקופה קצרה של הצלחות התחלתיות, ואירגונו שלו נחדר ברמות הגבוהות ביותר. המדיניות של העסקת אנשי גסטאפו לשעבר התנקמה בו - כמה מהם, ובראשם היינץ פלפה (Felfe) גויסו על ידי הסובייטים והמזרח-גרמנים על בסיס רגשות אנטי-אמריקאיים. כך נוצר המצב הגרוטסקי שראש המחלקה לריגול נגדי בשירות הביון הפדראלי של גהלן, אותו פלפה, היה בעצמו סוכן סובייטי, ונחשף רק בסוף שנות ה-50, לא כתוצאה מחקירה של גהלן אלא בגלל מידע של עריקים סובייטיים שבגיעו ל-CIA האמריקאית. אבל גהלן טיפח כל כך את המיתוס שלו ונהנה ממעמד ציבורי כה איתן בגרמניה המערבית, שהיתה צמאה לדמויות גיבורים אחרי הקטסטרופה הנאצית, ששום ממשלה לא יכלה לפטרו. הוא פרש ב-1968, ורק לאחר פרישתו נחשף הרקב באירגונו, כאשר הממשלה הסוציאל-דמוקרטית החדשה ב-1969 גילתה שפשוט אין לה שום מידע מודיעיני ראוי לשמו על מזרח גרמניה והגוש הסובייטי, ובנוסף לכך נחשפו רבים מעובדיו של שירות הביון של גהלן כסוכני השטאזי או שהתאבדו בנסיבות חשודות. ב-1971 פירסם גהלן את זיכרונותיו, הכתובים בסיגנון מעורפל, ובהם ניסה עוד לאושש את המיתוס. קוקרידג' שייך לעתונאים שהיו כה תלויים בגהלן ובאנשיו כמקורות לסקופים ולסיפורים עד שלא טרחו לבדוק מה היו באמת ביצועיו כראש שירות. כל הבניין התחיל להתמוטט בשנות ה-80, ולאחר נפילת מזרח גרמניה נחשף עומק חדירתה המודיעינית למערב גרמניה - ועומק כשלונו המקצועי של גהלן. בכל הסיפור יש בהחלט לקחים בשבילנו - אבל לא אלה העולים מן המאמר. צריך להיות הרבה פחות תמימים והרבה יותר חשדניים לגבי עדותם של שירותי ביון, באמצעות העתונאים המקורבים להם, על ביצועיהם-שלהם. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי