  
  
  
|
 |
|
||
  עוד אדום הסמרטוט |
|||
|
|||
מתנה נאה העניקו לשמאל מרצחי החמאס/ג'יהאד או כל שם אחר. אין כמו פיגוע ''איכות'' על-מנת להתענג עליו ולהצליף באמצעותו ב''ממשלת המכשול לשלום'' של שרון השנוא. את הפיגוע הזה היה אפשר למנוע, ככל הנראה - אך אולי - אילולא היתה הממשלה נתפסת (שוב) לאשליית השקט ומסירה את העוצר מעל חלק מהערים הערביות ביו''ש. מאז פיגוע ההתאבדות ב- 4 באוגוסט ועד הפיגוע ה''קטן'' שבו נהרג ''רק'' שוטר אחד בצומת אום-אל-פאחם, חלפו שישה שבועות של שקט יחסי. שישה שבועות אלה הוכיחו שניתן לדכא את הטרור באמצעים צבאיים. אך הממשלה לא ניצלה כראוי את התקופה הזאת. במהלך ששת השבועות הללו, אילו היתה הממשלה דואגת להכרתה מלאה של תשתית הטרור ביש''ע, כולל סילוק כל ראשי אש''ף, ''שוטריו'' ובני משפחותיהם שהגיעו הנה להתארח מאז ספטמבר השחור - היה נפתח פתח של תקווה גם ליהודים וגם לערבים בארץ המיוסרת הזאת. אילו היתה לנו ממשלה אמיצה, בעלת חזון ומעט אורך נשימה - היא היתה פותחת במסע הסברה בינלאומי ופנימי כאחד, שיבהיר כי עצם קיומה של יישות מדינית פלשתינאית הוא מקור לאי-יציבות במזרח התיכון, וכי הפתרון הטוב ביותר לסכסוך היהודי ערבי הוא היפרדות העמים - על קו הירדן. אין ספק שעיני העולם היו נפתחות בתדהמה ברגע הראשון, אך מדינאים פרגמטיים יודעים גם לעבוד, ולא רק לקלל ולהשמיץ, ובהחלט ייתכן כי במשך הזמן היה הרעיון צובר תאוצה ופופולריות בקרב דעת הקהל ומעצבי המדיניות במערב, ולא רק בארצות-הברית. אבל שרון, יותר מכל דבר אחר, מפחד מהשמאל. הוא חייב את החיבוק של פרס והלגיטימציה של שריד; הסיוט הגדול ביותר שלו הוא כי שוב יכנו אותו ''רוצח'', ובאוזניו ''סברא ושתילא'' גרועים יותר מחיתוך ידו הימנית ללא הרדמה. בשישה שבועות אלה חוסלו כמה עשרות מחבלים, ונהרגו עוד כמה ילדים - למרבה הצער - עקב מנהגם הנלוז של ''לוחמי'' אש''ף-את-חמאס להשתמש בילדים ובאזרחים כב''חומת מגן''. מטען חבלה התפוצץ בבית ספר בחברון, ככל הנראה (וכאן אני זהיר, בניגוד למישהו אחר) כתוצאה מ'תאונת עבודה'. אין זו הפעם הראשונה שה''לוחמים'' מחביאים אמצעי חבלה במוסדות חינוך או באמבולנסים, וייתכן כי גם כאן זהו המקרה. הממשלה עסוקה בימים אלה באורגייה של הרס בתים ברמאללה, וזאת במקום לשטח את המוקטעה על כל יושביה - או, עדיף - לשלוף את המפלצת המזדקנת משם ולהעמידה בתוך תא זכוכית בבית המשפט העליון בירושלים, כהצעתו של אחד, ח''כ אריאל שרון, במאמר עיתונאי בספטמבר השחור. ובאמת, גם אני תוהה: מה היה לשניים לעשות בלב ליבה של ארץ-ישראל? לבקר את המולדת? לבקר את אחיהם? לקיים את הפסוק ''כי מציון תצא תורה''? באמת זוג משוגעים. מה יש לומר. * * * נדב העצני, הוא עורך-דין, עיתונאי ופובליציסט ימני, אחד המעטים והטובים שישנם. הוא עשה מעשה נאצל, המביע מעט כבוד עצמי ואנושיות, כאשר בחר להחרים את המוסיקאי השחצן והעויין, הגרמני ברנבוים. הגרמני ברנבוים, שמשאת נפשו היא לשובב את נפשם של כמה רוצחים מרמאללה, (אולי יעשה את הקונצרט בתחנת המשטרה שם?) הוא ממשיך המסורת המכוערת של אוהבי ומלקקי ידי הרוצחים, תוך כדי יריקה חדה בפרצופם של הקרבנות. ואילו העצני הוא ממשיך המסורת המפוארת של ארטורו טוסקניני, המנצח המהולל, שהחליט להחרים את ואגנר עוד בשנת 1938. אני דווקא לא מסכים עם העצני בנוגע למקום מגוריו של הגרמני ברנבוים: הוא גרמני ושם הוא צריך להישאר, ולמרות שנולד יהודי ולמרבה הבושה הוא גם מלהג את שנאתו בלשון הקודש - הרי גם יוסטון צ'מברליין היה פעם אנגלי. שיישאר בברלין. שם מקומו. נדב העצני, הוא בנו של אליקים העצני, גם עורך דין, מפא''יניק ותיק שלחם נגד השחיתות של מפא''י עד שמלחמת ששת הימים עוררה בו מיתר רדום והוא שב אל ארצו, שנכבשה ונחמסה בידי הערבים הירדנים. את המאמר הנ''ל אינני מכיר, אך אני מרשה לעצמי להטיל ספק כבד באמינות הציטוט. * * * השואה מפריעה לגדעון ספירו. כמה טוב היה בעולם אילולא היתה שואה. להכחיש אותה אי-אפשר, או לפחות קשה מאוד - לכן ספירו אף איננו מנסה. לפחות על מידה צנועה זו של חכמה מגיעה לו טפיחה על השכם. אך אם אי-אפשר להכחישה - אפשר גם אפשר להתעלל בה, לגמד אותה, לדלדל אותה, ללעוג לה ולהצליף בה חידודי-לשון מלאי-ארס. זהו ה''סוכעס-שפיל'' של ספירו - לו יהי לו לנחת. * * * סערה בגרמניה ערב הבחירות. שרה אחת, שכנראה התמלאה קינאה על כך שאיננה מופיעה דיה בטלויזיה, וכנראה ששנאתה היוקדת לסמל החופש בעולמנו התחילה לנזול לה מן השפתיים - ניצלה את ההזדמנות, על-מנת לעשות עוד צעד קטן בדרך למירוק המצפון הגרמני: אם בוש, מנהיג העולם החופשי, שווה היטלר - לא בדיוק אבל בערך - אז בעצם היטלר, הנאציזם והאומה הגרמנית לא היו כה מרושעים וכה מפלצתיים לפני שלושה ושני דורות. הם היו... איך לומר? אמריקנים כאלה. להיטותו של בוש להעביר מן העולם משטר רצחני, שטבח בעשרות-אלפי בני אדם ממוצא כורדי, ופתח במלחמה איומה שגרמה למותם של מיליון בני אדם ממוצא פרסי ועירקי, וששואף לתקוף, לרצוח, לכבוש ולאיים - נראית בעיני השרה כ''שיטות של היטלר''. כי הרי מה זה חשוב למה אתה להוט? האם אתה להוט להציל את העולם, או להחריב את העולם? מה זה משנה? אתה להוט - משמע אתה היטלר... * * * השבוע עלה סרטו החיוני של צ'ארלי צ'אפלין, הדיקטטור הגדול - למסכי הקולנוע בפסטיבל חיפה. כמה טוב וכמה חשוב ללמוד שוב ושוב את לקחה של רפובליקת ויימר, שלא אזרה אומץ להכרית מבעוד מועד מפלגות מסוכנות, שכל מהותן היא שלילת הדמוקרטיה וחירחור מלחמה. גם אצלנו ישנן מפלגות כאלה, שראשיהן נוהגים לבקר תדיר אצל רודן שכן. ראו הוזהרנו. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי