| או פריסת מרחב אוניברסליים הנושאת פוטנציאל לקדם את המעולה שבאנושי. מאסטרו דניאל ברנבוים לא ניגן לפלשתינאים שירי לכת, או מוזיקה מלחמתית במיוחד, וכנראה גם לא את המזמור ''מליון שהידים''. בעיצומו של שאון השדים היתה זו תזכורת שקיימת גם תרבות, רוח אנושית יוצרת, ומפגש עם המרומם הנושא אותנו מעבר למילכודי צוק העיתים לעבר יעודו האמיתי של האדם.
בגרמניה ניגח את מאסטרו ברבנבוים מאמר עיתונאי שהגן על יריב מוזיקלי השואף למינוי שברנבוים היה מועמד לו. במאמר דובר על ''התגודדות היהודים והיהודי ברנבוים בניסיונם להאפיל על מוסיקאי גרמני שהינו מעין קארייאן צעיר ומוכשר'' או משהו בדומה. כאן קוראים לברנבוים בוגד. דומה שיש משהו הרואי לעיתים בניסיונם של מקדמי הרוח האנושית להתגבר על דחפים אנושיים קמאיים מכל סוג. |