  
  
  
|
 |
|
||
  אההה גדעון גדעון |
|||
|
|||
יש כל כך הרבה דברים שאותם צריך לבקר ובהם צריך להלחם... קשה לי להבין למה אתה מרשה לעצמך לכתוב הבלים (כגון ''משפט מבויים'') ובכך להפחית מהאמינות ומהאפקטיביות של דבריך. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| למי שזוכר - על משפט מבויים |
|||
|
|||
אינני מתכוון להתווכח עם חבורת השוטים שלועסת וחוזרת ומקיאה את המזון השקרי של השב''כ והמוסד. בנושא ואנונו, ולא רק בו, הם מתגלים כאנשים חסרי יכולת חשיבה עצמאית, עבדים נירצעים של המערכת. שיתבוססו בקיאם ויהיו בריאים. מאחר ואתה להערכתי לא נימנה עימהם, אנסה להסביר מדוע הגדרתי את משפט ואנונו, משפט מבויים, בדין היתה. אם שמת לב, דיברתי על משפט מבויים ולא משפט ראווה. כל משפט ראווה הוא גם משפט מבויים, אבל לא כל משפט מבויים הוא משפט ראווה, שבו הקהל צופה בהצגה. משפט ואנונו היה תבשיל מיוחד במינו. זה היה משפט מבויים, וסגור, ועל כן לכאורה לא ראווה, אבל דיווחי העיתונות בתקופת המשפט, שכולם היו פרי הדלפות מכוונות של השב''כ והפרקליטות, יצרו את אפקט הראווה והעוינות שצריכה לבוא בעקבותיה. הקהל חזה בהצגה דרך הפילטר השיקרי של דיווחים מטעם. העוינות הנישפכת כאן מכמה מגיבים, הם עדיין הד לרעלי המימסד המשפטי והביטחוני שהתקשורת קנתה אז כאילו מדובר במזון טבעי ללא חומרים משמרים. מתי ניתן לדבר על משפט מבויים? כאשר התוצאה ידועה מראש; כאשר אין לנאשם את היכולת הנאותה להגן על עצמו משום שחלק ניכר מ''חומר התביעה'' הוא חסוי והנאשם ופרקליטו אינם רשאים לראותו ולחקור עדים; כאשר התביעה והשופטים עושים יד אחת, גם בפגישות ביניהם תוך כדי המשפט, לתאום עמדות; כאשר השופטים מקבלים את מרבית ההתנגדויות של התביעה וחוסמים את נסיונות הנאשם ופרקליטו להגיע לחקר האמת. כל האלמנטים האלה, ועוד, מתקיימים בדרך כלל במשפטים הקשורים בזוג המלים הקסום ''ביטחון המדינה''. זוהי מנטרה המשדרת למעשה את תפילת האשכבה של הנאשם. אתן לך דוגמה ממשפט ואנונו. מרכיב חשוב בתכנון ההגנה של ואנונו, היה העלאת נושא הבאתו לישראל. טענת ההגנה היתה, כי כל המשפט מן הדין שיתבטל כי הבאתו של ואנונו לישראל נעשתה בדרכים בלתי חוקיות, מדובר בחטיפה הנוגדת את החוק הבינלאומי שמחייב גם את ישראל. לעניין זה היה על פרקליטו של ואנונו לחשוף את כל הפרטים באשר לשיטת החטיפה ולחקור את המעורבים בדבר. באה התביעה ואמרה: מה זה חשוב כיצד ואנונו הגיע לישראל? זה לא רלבנטי. הוא כאן וזהו זה. השופטים קיבלו את הטענה ואבן יסוד מהותית בהגנה של ואנונו נישמטה. זו אינה דוגמא יחידה, יש רבות כאלה במהלך המשפט, אבל אני מתמקד בה, כי היא מזדקרת לנוכח מקרה אחר, דומה מאד לזה של ואנונו. ששם החליטו השופטים אחרת. מדובר בפרופ' דניאל אלסברג, שעבד בשנות ה- 70 באחת ממערכות הביטחון של ארה''ב. בתוקף תפקידו היתה לו גישה למסמכים סודיים ביותר. הוא האיש שחשף את מסמכי הפנטגון הסודיים ל''ניו יורק טיימס''. אלסברג הואשם בהאשמה דומה לזו של ואנונו, מסירת מידע סודי לעיתון מבלי שהיה מוסמך לכך. אלסברג עשה את מעשהו ממוטיב דומה לזה של ואנונו (ולימים אלסברג תמך בואנונו). הוא שמע נאום של הנשיא ניכסון לאומה שכלל גם נושאי ביטחון (אם אינני טועה, קשור לויטנאם), והיה לו ברור, מתוך ידיעה אישית, שהנשיא משקר במצח נחושה. מסמכי הפנטגון הסודיים אותם חשף לציבור באמצעות העיתונות (כך עשה ואנונו) הוכיחו חד משמעית שהנשיא משקר, כפי שמסמכיו של ואנונו הוכיחו את שקריה של ממשלות ישראל שטענו כי ''ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני לאזור''. במהלך משפטו של אלסברג הוכיחו פרקליטיו כי ממשלת ארה''ב, באמצעות סוכנויותיה, עברו על החוק ופגעו בזכויות האזרח של אלסברג, ועל כן תבעו לבטל את המשפט מכל וכל. השופט האמריקני קיבל את הטענה וכתב האישום בוטל והאיש זוכה מבלי בכלל להיכנס לסוגיית מסירת המסמכים. אילו היו השופטים בישראל נוהגים באורח דומה, היו מזכים את ואנונו מפאת חטיפתו הבלתי חוקית, שהיתה פגיעה חמורה בזכויות האזרח שלו, ומבטלים את כתב האישום מבלי להיכנס לכל הסוגיות האחרות. אבל במשפט ואנונו היו השופטים למעשה זרוע מוארכת של התביעה, ועל כן סיכוייו למשפט הוגן לא היו קיימים מלכתחילה. אני מציע לך, מי שזוכר, ללמוד בעניין זה דווקא מהתגובות הרשמיות של המימסד הפוליטי, השלטוני והתקשורתי בישראל כאשר מדובר במשפטי ריגול בארצות ערביות או מוסלמיות. לפני כשנתיים הרשיע בית משפט באירן מספר יהודים בריגול למען ישראל ובפגיעה בביטחון המדינה. בעקבות ההרשעה ועונשי המאסר שניגזרו על הנאשמים, התקיים דיון בכנסת וכל הסיעות הציוניות התאחדו בגינוי המשפט והגדירו אותו ''פוליטי ומבויים''. (דרך אגב, העונשים שהוטלו על היהודים האירנים היו נמוכים מאלו שמטילים בתי משפט בישראל על מורשעים בעבירות דומות). לפני מספר חודשים הרשיע בית הדין לביטחון המדינה במצרים מהנדס מצרי בריגול לטובת ישראל, והתגובות בישראל היו דומות, ''משפט מבויים''. אז מה, רק אצל הערבים והמוסלמים יש משפטים מבויימים? אני דווקא נוטה לקבל את ההגדרות האלה כאשר מדובר בארצות ערב וליישם אותן גם על המציאות הישראלית. דומה, שבנושא זה של מה שקרוי ''ביטחון המדינה'' יש הבדלים מינורים בין משטרים דמוקרטים וטוטליטריים. יש מעט מאד מדינות שבהן אנשים מועמדים לדין על פגיעה בביטחון המדינה וזוכים למשפט הוגן. ישראל אינה יוצאת דופן. בוודאי לא במשפט ואנונו, במשפט זה, לא זו בלבד שלא היתה פגיעה בביטחון המדינה, אלא ואנונו פעל על פי צו התורה (לא שזה חשוב לי כל כך, אבל בשביל המאפיה דתית ימנית לאומנית בפורום) ''הוכח תוכיח את עמיתך''. על כן אני מציע לך, לא למהר ולתת תווית כשרות למשפט, שהכל היה בו חוץ מקיום הליכים הוגנים על פי נורמות דמוקרטיות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון הבלתי נלאה |
|||
|
|||
אני משתדל שלא להאמין לממשלות ולממסדים, אבל יש כמה דברים שעדיין נראים לי הגיוניים וסבירים גם במציאות המפוקפקת שלנו. מערכת המשפט הישראלית נתנה לוענונו את מה שהחוק הישראלי נותן לו. ואם עלה בדעתו להגן על עצמו בטענה שהוא הקרבן בסיפור, לא נראה לי שהייתי מזדעק להגיד שהמשפט מבויים או מכור או בלתי הוגן. כשאני מקבל בקורת אני קודם כל מנסה להבין היטב מה אומרים לי ורק אחר כך אני מתחיל לחבר את תשובתי, ואני אומר לך שאתה מקדיח לא מעט מהדברים החשובים, הנכונים, הכואבים והטובים שאתה אומר בכל מני ביטויים בעייתיים שאינם תורמים דבר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המשפט לא בויים וההשוואה אינה רלוונטית |
|||
|
|||
הסיבה לכך שבית המשפט לא התחשב בנסיבות הבאתו של ואנונו לארץ היא שהחוק בישראל שונה מהחוק האמריקאי. יש מרכיב בחוק האמריקאי, המכונה, כמדומני, ''הפרי המורעל'. בהתאם לעיקרון זה, ראיה שהושגה באופן לא חוקי - מתבטלת, בדומה לפרי מורעל הפוסל את כל העץ. לדוגמא - אמריקאי יכול לצאת זכאי מאישום רצח אפילו אם הגופה וכלי הרצח נמצאו בביתו, אם יוכיח שמלכתחילה החיפוש בביתו היה לא חוקי. בישראל לא קיים עקרון 'הפרי המורעל', ונראה לי שטוב שכך. כלומר, בית המשפט בישראל נהג על פי החוק בישראל. צריך קצת יותר מזה כדי לדבר על משפט ראווה או על משפט מבויים. גם חטיפתו של אייכמן לישראל לא תאמה את מושגי החוק הבינלאומי. בכל זאת הכירו רוב ארצות העולם בזכותה של ישראל לשפטו. מה, לדעתך, חוקי יותר? הפצצת מחנהו של בן לאדן או תפיסתו והבאתו למשפט בארה''ב? ומלה אחרונה: ''משפט ראווה'' הוא דבר המוגדר היטב. משפט ראווה הוא משפט שבו פסק הדין וגזר הדין ידועים מראש. אינני מכיר הגדרה ל''משפט מבויים''. אני מניח שאם נאסוף הגדרות מבני אדם אקראיים, נגלה שמשפט מבויים הוא משפט שבו כל המהלך מתוכנן מראש, ולא רק סופו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי היה הבימאי והתפאורן? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי