פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
סתם אחד (שבת, 07/02/2009 שעה 14:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאמר שנראה כיום יותר רלוונטי מתמיד, על היחס בין הכוחות האינפלציוניים והדפלציוניים במשק האמריקני.
גם כיום בעיצומו של המשבר הכלכלי בארה''ב, ניתן להבחין עדיין בעליית מחירי המוצרים השונים (תורם לאינפלאציה) כאשר הריבית על קניות באשראי ירדה באופן דרסטי, וביחוד ירדה הריבית על חסכונות בבנקים (מ-‏3.5 עד 4 אחוז לפני כחודשיים, ל- 2 אחוזים ופחות כיום).

למעשה עבור האמריקאי הממוצע ההשקעה המשתלמת ביותר כיום, לפי המאמר, הוא החזר חובות האשראי שלו (כרטיס אשראי, משכנתא ותשלומים על המכונית המשפחתית) בשל החסכון הגדול הצפוי לו בתשלומי הריבית הפנטסטית שעדיין נהוגה בחוזים הישנים).

ותהליך מתמשך של צמצום חוב האשראי שבידי הציבור יכול להוביל בעתיד הרחוק יותר להתייצבות ואולי גם לתרבות של פתיחת חסכונות מזומן בבנקים. אך זה לוקח זמן, ותלוי בהתאוששות של העסקים היצרניים ונותני השירותים בארה''ב.

מצד אחד הירידה התלולה בריבית הממשלתית לבנקים אמורה ליצור לחצים דפלציוניים בהמשך, אך למעשה, ברמה של הצרכן במכולת, הלחץ בתחום מחירי המוצרים הבסיסיים נראה אינפלציוני כפי שהיה עד לפריצת המשבר הנוכחי.
כיצד שתי המגמות האלה יתקזזו האחת בשניה קשה לצפות בדיוק, ביחוד כאשר ברקע נמצאים הנתונים של כמות הכסף המשק, כמות העסקות, וההשפעה של ערך החילופין של הדולר כלפי היורו ומטבעות אחרים, גורם אחרון זה כמשפיע ישירות על היצרנים היצואנים בארה''ב, ולכן גם על רמת התעסוקה ויכולת הרכישה של אזרחי ארה''ב. דווקא חולשת הדולר ביחס ליורו בשנים האחרונות עזרה ליצוא מארה''ב לאירופה. כיום עם התחזקות הדולר ביחס ליורו סובל היצוא האמריקני באופן ישיר - תרומה לאבטלה בארה''ב, לירידה נוספת בכוח הקניה של הציבור, מה שעשוי להביא בסופו של דבר - יחד עם ירידת מחירי המוצרים הנקנים באשראי מוזל יותר - לירידת מחירי המוצרים הבסיסיים בארה''ב ולצמצום הכוח האינפלאציוני.

גורם נוסף משמעותי ביותר היא כמות החוב האמריקני שרכשו ועדיין רוכשים הסינים ואחרים בארה''ב בצורת איגרות חוב ממשלתיות. הסינים למעשה מחזירים את הדולרים שהרוויחו מיצוא לארה''ב ישירות לבנק הפדרלי על ידי רכישת איגרות חוב ממשלתיות. אך היות והיצוא הסיני לארה''ב הצטמצם פלאים בחודשים האחרונים, אמור היה לחול גם צימצום ההשקעה במזומנים של הסינים בחוב האמריקני. וזה בפני עצמו גורם לירידה בכמות המזומנים העומדים לרשות הממשל בארה''ב לצורך הזרמת המזומנים לבנקים ולחברות במצוקה בארה''ב. בעקרון זה מקטין את כמות החוב שארה''ב יכולה למכור לעולם. כיום כבר ברור שאם הסינים יחליטו מהיום למחר למכור 20% מאיגרות החוב בממשלתיות של ארה''ב שברשותם בבורסה בניו-יורק, הכלכלה האמריקנית עלולה שלא לעמוד בטרנזאקציה. אין מספיק מזומן בנמצא כיום בארה''ב.

גם הכסף המוזרם לבנקים ולחברות במצוקה בארה''ב מודפס ככל הנראה ללא כיסוי מתאים. על מה שזה עושה לערך הדולר, בפנים ארה''ב ובעולם, אני מעדיף שלא לחשוב אפילו.

וֹולפוביץ', שמונה אם אינני טועה לחבר בצוות הבית הלבן לטיפול במשבר הכלכלי, התראיין בדאבוס בתור ראש הIMF, ואמר בפשטות שאין לאירגון מספיק כסף כדי לעזור למדינות במצוקה במשבר הנוכחי. וזה מובן, כי רק בנק כדוגמת ג'יי פי מורגן (צ'ייס מנהטן) מתמודד היום עם חובות לא מסופקים רק בתחום כרטיסי האשראי שבידי ציבור לקוחותיו בסדר גודל של 155 מיליארד דולר אשר מהם 40% לא יפרעו מלכתחילה ב-‏2009 - כ-‏60 מיליארד דולר. ואם מוסיפים לזה את החובות הלא מסופקים האחרים של הבנק האחד הזה - לפחות כ- 300 מיליארד דולר הנובעים ממשכנתאות, הרי שה-IMF עם 200 מיליארד הדולרים שעומדים לרשותם, אין באפשרותם אפילו להציל בנק אחד גדול בארה''ב. כך שכל הנטל הזה מוטל על כתפי הממשלות השונות (לא שזה תפקיד ה-IMF להציל בנקים בארה''ב).
צפויה לכן, וזו היתה המגמה בדיונים בדאבוס, הלאמה מסיבית של הבנקים הגדולים באירופה ובארה''ב. לפועלים וללאומי בישראל אין סיכוי להמלט מגורל דומה אם וכאשר האסימון בארץ יפול סוף סוף, והבועה בענייני בטחון, מוסר, וכלכלה, בה נמצא הציבור הישראלי, תתפוגג.
_new_ הוספת תגובה



לא ברור איך אתה מגיע למסקנות האלה מתוך הלינקים שהבאת
סתם אחד (שבת, 07/02/2009 שעה 23:27)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בלומברג למשל כשהיה לפני שבועיים בארץ הוא דיבר על משבר כלכלי גדול שבשל הצעדים שנינקטו ע''י מדינות המערב תוך כחצי שנה עד שנה ניראה שהוא יירגע ולאחריו תתחיל מחדש הצמיחה. בכל מקרה לא מדובר בהלאמה אלא בהחמרה בכללי הרגולציה על פעולות הבנקים, שזה אבן בסיס למשטר קפיטליסטי תקין.
_new_ הוספת תגובה



לא ברור איך אתה מגיע למסקנות האלה מתוך הלינקים שהבאת
סתם אחד (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 0:20)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה יכול לקרוא את בלומברג איך שאתה רוצה, אך הייתי מציע שתקרא את המאמרים המופיעים באתר של בלומברג, ושתטרח להקשיב לראיונות המוקלטים שיצאו מדאבוס. מספיק להקשיב ליאוש השקט של וולפוביץ' בראיון עימו כדי להבין את גודל הבעיה ואת חומרת המצב. גם לא היה מזיק להקשיב למסיבת העיתונאים אתמול של אובאמה לרגל מינוי הצוות לטיפול במשבר: בתחינה הוא פונה לחברי הקונגרס כדי שיאשרו את חבילת התמריץ שהבטיח. וגם זה מעט מדי מאוחר מדי.

בעוד שההערכות לפיהן הממשל פועל מדברות על הצורך ב1.4 טריליון דולר, ההערכות המדוייקות יותר המגיעות מהכלכלנים בשטח מדברות על למעלה מ-‏3 טריליון דולר. ועל הפער הזה אין אפילו דנים כרגע.

ולכן יש הטוענים כדוגמת נוריאל רוביני, שקיימת סכנה ממשית שלמיתון תהיה צורה של האות L במקום האות U ז''א שהיציאה מהמיתון תהיה איטית ותתפרס על פני חמש עד עשר שנים. הוא עדיין מקווה שאם ינקטו צעדים דרסטיים כגון הלאמת הבנקים הגדולים שהם כרגע insolvent ניתן יהיה להציל משהו והיציאה מהמיתון תהיה מהירה יותר בבוא שנת 2010
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי