|
תחלה לוקה באי הבנה בסיסית של הדתות הפוליתאיסטיות, ולבסוף ברעיון העוועים ש''תפקידו'' של ''האל'' מתמצה בישיבה במרומיו תוך הנאה מהערצתינו לבלי גבול.
ובכן, עובדי האלילים _לא_ האמינו בקיומו של אל עליון כל-יכול כלשהו, וודאי שאליליהם, המגבלים בהגדרה, _כן_ היו זקוקים במאבקיהם לעזרת בני תמותה, גם אם אלה חלשים מהם.
ואילו הדתות המונותיאסטיות לא חזרו פשוט לאמונות הפרימיטיביות המאחדות את כל תופעות הטבע, אלא עיקר המסר שלהן הוא בתביעה המוסרית המחלטת שמציג הא-ל לברואיו. המלחמה, לתפיסתן, אינה כדי להגן עליו - המלחמה היא רצונו, כשם שכפיית משפט צדק על ידי בני האדם הוא רצונו. |
שטחי למדי
