  
  
  
|
 |
|
||
  למפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה |
|||
|
|||
אם השם שלך אריה עירן אז למה אתה לא כותב תחת השם שלך אריה עירן? תהרוג אותי אני לא מבין... פשוט טבעי לנהל דיון עם ישות תחת שם אנושי. דיון אנושי מתנהל בין שני אנשים לא? אותה התהייה אני מפנה למשתתף telavivsanur@gmail.com למה לא לנקוב בשימך אדוני, ואפילו בשם בדוי אבל שיהיה שם אנושי... ולעניינינו. אריה הציג שני דברים: ''לך בדרך התמימה – תגיע למקום חפצך''. זה נכון– כתב אריה– רק בחלק מהמקרים, אבל לא בכל המקרים. ובכן אריה, אתה היצגת בהערתך זו את תמצית כל התורה. אני מציין אולי הצהרה בומבסטית אבל זוהי האמת הפשוטה: כל התורה נולדה ונכתבה עקב הדילמה הזאת שאתה הערת: רק בחלק מהמקרים ניתן להגיע אל מקום חפצי– אבל לא בכל המקרים. כל אישיות שנזכרה בתורה, ניסחה את אותה ההערה שלך באופן אחר, כלומר ''כולם'' נתקלו באותה הסוגיה האנושית ההגיונית: אפשר ללכת בדרך התמימה, אבל לא תמיד מגיעים... לפעמים כן ולפעמים לא, זאת כי אין הדבר תלוי רק ברצוני... לפעמים קיים גם רצון אחר שמתנגש עם רצוני ומכריע אותו, היינו מכופף אותו לכיוון הפוך דווקא. הראשון שנתקל בסוגיה זו הוא קין! זה מפרק ד של בראשית, זוכר אותו? הוא אמר את הדברים האלה: יד הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה, ומפניך אסתר; והייתי נע ונד בארץ, והיה כל-מצאי יהרגני. אפסח על חלק מדבריו ואגיע לקשר שמעניין אותנו. בקיצור נמרץ... ודווקא לאחר שקין הרג את אחיו, הוא הגיע למסקנה הזאת: אם אני היגעתי להרוג את אחי, אזי המסקנה המתבקשת היא שכל אחד יכול להרוג כל אחד; ואפילו אם ארצה לקחת את הדרך הכי תמימה- מי יבטיח שאגיע ליעדי? בכל רגע אני עלול להיתקל במישהו שיכול אפילו להרוג אותי (כמו שאני הרגתי את אחי!), ועל אותה הדרך – כל אחד יכול למנוע ממני מלהוציא את רצוני לפועל, כל אחד יכול לכופף את הרצון שלי, את הדרך שלי... אברהם אבינו הגיע גם למסקנה הזאת וניסח את ''ההערה'' הזאת בדרכו שלו. גם משה רבינו, וגם אבותינו, וגם כל מי שנזכר בתורה, כולם הגיעו לאותה המסקנה: וכי איך יתכן שנלך בדרך איקס ונגיע למחוז שחפצנו בו! וכי אנחנו נמצאים לבד על הבמה? וכי אנו השחקנים היחידים? הבמה מלאה עד לעייפה ברצונות ומכשולים ודברים... התורה פתחה שולחן נפרד לכל אישיות עם הערתה המסויימת, וחיברה אותנו עם המציאות המסויימת הזאת, כלומר הסריטה וידיאו מיוחד עבור כל אישיות בנפרד והפעילה פליי. בזאת ניתנה לנו הזדמנות מיוחדת וחד פעמית להכנס למציאותו של אדם זר- של קין למשל ולהשקיף על המרחב שלו מתוכו, איך הוא התמודד עם האבסורד שנגלה לו... מה ענה לו ''הטבע''... היינו לאילו מסקנות הגיע במסגרת המציאות הטבעית שלו...כי הרי הוא בן הטבע, הוא אדם בשר ודם כמונו. ההסרטות ידידי מרתקות, מעניינות, מסקרנות מעל לכל. ובכל סצינה אנו נחשפים להתמודדות עם אותה ההערה שלך (של אריה עירן) מזווית אחרת. כלומר מה קורה כאשר שמים את ההערה ''שלך'' במיקסר של הטבע עם יתר הדברים הרבים הנמצאים בו, מפעילים את המיקסר ומתבוננים... התוצאה הנלמדת מעניינת: לך – תגיע. דווקא ללא שום קשר למדריך, היינו לג'י.פי.אס . אם תרצה, התורה מפענחת לנו את השאלה שהעסיקה הרבה מוחות: איך דווקא הגנב והחנפן והרשע הגיעו למחוז חפצם, ומדוע דווקא אני הטוב והישר מתעכב ולא מתקדם. מה הסוד? - הגנב והחנפן ואף הרמאי הלכו כברת דרך באופן ענייני (נקודתי) והגיעו למחוז חפצם; השיגו אף את רצונם המפוקפק! עד כדי כך הטבע תמים! עד כדי כך חוק הרצון תמים! הטבע אינו בורר את הרצונות... כולל את הרצונות המפוקפקים ביותר. עוד חומר חושפת לנו התורה במסגרת הסרטות הוידאו שלה: איך ניתן להתמיד בדרך מבלי להפסיק בנקודה זו או אחרת, היינו איך לקחת את האוטוסטרדה שאין לה סוף, כי הרי אנחנו מכירים הרבה מאוד אוטוסטרדות, ארוכות וקצרות ויפות ומעניינות ומגעילות וטובות ורעות ובינוניות, אך לכולם יש סוף, באיזושהי נקודה אנחנו עוצרים, אבל אני רוצה להמשיך ולא לעצור, יש כזה דבר? כן, עונה לך התורה- יש כזה דבר, ואפילו דבר כזה נראה לך ממבט ראשון כבלתי הגיוני כי הרי לדידנו– לכל דבר יש סוף, כל דבר מתכלא כולל הגוף האנושי... אבל ובכל זאת התורה מראה לנו בעינינו המזויינות דבר אחר הנוגד לכאורה את טיבעינו, הנוגד לכאורה את מהותינו, את הגיונינו: אפשר ללכת באוטוסטרדה שאין לה סוף, ולא בניגוד לטיבעינו כי-אם בהתאמה לטיבעינו, כי זה למעשה החוק הבסיסי העיקרי של הטבע, שאפילו עובד חלקית לפעמים עם רצונות מפוקפקים בלתי מוסריים. רוצה להבין איך זה עובד? רוצה ללמוד? בחן את הסרטים האותנטים מתוך המציאות עצמה; זו תשובת התורה. אריה עירן, אני מנסה לראות בעיני המזויינות את הסרטים האלו, לבחון אותם עד כמה שאני יכול ולהעביר הלאה, גם לך. וגם לי לפעמים הדברים מנוגדים, אבסורדים. כשנגיע לעצם הפרשה של העקדה תראה אריה עד כמה ההערה שלך מבוססת, אנושית... עד כמה יש שותפים למחשבתך האנושית. הדבר השני שהעלית: ''המדריך'' (הגי.פי.אס) – אלוהים? אתה יכול רק לטעון שזה כך אבל אינך יכול להוכיח. ''אין עוד מלבדו'' אומר רק אדם כסיל שעוד לא ראה מעודו ג'י.פי.אס ולא שמע עליו. כי ברגע שמתחיל להשתמש במכשיר המתוחכם הזה מגיע למסקנה שלמעשה הוא מגלה בעזרתו את חיק הטבע, המרחב הגדול האדיר הזה... למי יש זמן להגדרות פילוסופיות? והרי הגדרת הטבע אינה תקנית מיסודה! אתה יכול להגדיר את הטבע? את היקום? מצד שני, וכשאתה מתחיל להשתמש במכשיר המתוחכם הזה, אתה נקשר לרעיון מסוים שאינו עוזב אותך... מי זה שעומד מאחורי כל זה, אני רוצה לגלות אותו לעזאזל... אבל שוב אתה נוטש את הרעיון לטובת המכשיר השימושי וחוזר חלילה... זה משחק אנושי וטבעי לכל בשר ודם. התורה אגב, לא מתייחסת ולו במילה לקיום המפעיל שעומד מאחורי הטבע... היא יודעת שבן כה וכה אנחנו לא נרפה מהרעיון הזה והוא יעסיק אותנו. די לנו עם בעיותינו... זה הסיכום התורני לשאלת קיום המדריך. אריה עירן, בוא נחסוך באמת את הביטויים הבלתי ראויים ונתמקד בדיון, זה נקרא יעילות. אלברט | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| למפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה |
|||
|
|||
לאלברט , אני חוסך לעצמי כתיבה מגושמת . במקומה אני מביא ציטוט מהויקיפדיה . ''התאולוג האנגלי ויליאם פיילי טען בספרו ''תאולוגיה טבעית'', אשר יצא לאור בשנת 1802, ובו מביא דימוי של שעון כיס שנמצא בשדה. אף שאיננו יודעים מי יוצרו ואולי אף איננו בקיאים במלאכת עשיית שעונים או לא ראינו ייצורו של שעון מעולם, אין ספק בליבנו כי השעון הוא מלאכתו של יוצר כלשהו, שהוא פרי עשיה מחושבת של יוצר. הטיעון הטלאולוגי ספג מהלומה כבדה כאשר הופיעה תורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין, שסיפקה לדעת עיקר הקהילה המדעית מנגנון משביע רצון להסברת התפתחותם של יצורים והתפתחות עולם בעלי החיים כפי שהוא מוכר לנו.'' אם תחליף שעון ב-GPS תקבל את אותו הטיעון ואת אותו טיעון נגדי . העובדה שהחיים מתנהלים כפי שהם מוסבר מצוין ללא צורך באלהים . הטענה ''יש מוצר ולכן יש יוצר'' אינה טענה תקפה . היא נובעת ממשקפיים שאינך מסיר . נסה טיעון אחר . אריה עירן . נ.ב. הבחירה שלי בכותרת אינה מיקרית והיא לדעתי משרת את הצרכים שלי . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תיקון קריאת כתיב |
|||
|
|||
אריה, תקרא את המילים כהווייתם: התורה איננה מתעסקת בקיומו של אלהים. קשה באמת לקלוט את נוסח המילים האלו כי זה נוגד את כל המוסכמות הידועות אודות התורה. כשאומרת התורה ''אני יהוה אלוהיכם'' המשמעות: ''תבחן את המסר שבידך אך ורק על פי הקריטריונים הטבעים של גורמי הטבע''. דהיינו, אתה חייב למצוא את ההתאמה המדוייקת בין המסר שבידך לבין גורמי הטבע שמסביבך, באופן שכל החבילה הטבעית וכל מעגליה הוכנו במיוחד עבור המסר שלך כמכסה לסיר. רק באופן הזה אתה יכול לבחון כל מסר ומסר שאתה קולט באופן אישי ביותר מהתורה ולהגיד (לעצמך)- אכן המסר הזה הוא עבורי. לשם ההמחשה בוא נעשה סימולציה לקליטת הדברים. בוא נגיד אני אלברט הוא המדריך ואני מוסר לך את המסר הזה: לך אריה ואל תעצור- אתה תגיע. אתה קולט את המסר ומתפקע מרוב זילזול... וכי איך אלברט מדריך אותי ללכת ועוד מבטיח לי להגיע... ואם יקרה לי אסון בדרך? גשמי זלעפות, צונאמי, תאונת דרכים, ידידה חמודה שהיפנטה אותי והיסטתי את דרכי לכיוונה... חסר סיבות? לא רציני המדריך הזה ולא המסר שלו. אשר על כן, ואם בכל זאת ארצה להתעטר בתואר המדריך האמין, אצטרך להעביר לך מסר יותר ספציפי ופחות כללי, במרחב שלי כמדריך יש שליטה מוחלטת עליו. למשל, אני יכול להעביר לך את המסר ''האמין'' הזה: לך אל החדר הסמוך וקח לך את הספר האדום שעל השולחן. המסר הזה הוא אמין כי אני מכיר טוב את מרחב הבית שלי ואני יודע על החדר הסמוך הנמצא שם, כאשר לפני דקה שמתי על השולחן הנמצא בחדר הזה את הספר האדום. כל הנתונים נמצאים בשליטתי, הבית, החדר, השולחן, הספר, אני יודע אפילו שאין אף אחד בבית שיכל להזיז או להוציא את הספר הזה מעל השולחן, כל הנתונים גם הקטנים ביותר נמצאים בשליטתי, ולכן את המסר הטכני שלי עבורך מגדירו כאמין. על המשקל הזה אתה צריך לשים את המסרים ''האישיים'' שלך מהתורה ולבחון אותם בקריטריונים המוגדרים האלו; זו המלצת התורה שהועברה לנו במשפט הקצרצר הזה ''אני יהוה אלוהיך''. עכשיו תגיד לי אריה: אתה רואה כאן מישהו או איזושהי ישות שמתיימרת להיות אלוהים הכל יכול או שמבקשת לקחת לה את השרביט הזה? נהפוך ידידי, אני רואה כאן ניסיון לתמרן אותי שאבחן את הסביבה שלי מבלי לקבל כל דבר כהווייתו. התורה אומרת לי במפורש: קשה לך כאדם לקבל את ''מציאות'' אלוהים כתפיסה מוחלטת הנהוג עליה מימים ימימה... הקושי הזה הוא לא רק עקרוני כי-אם תקני, כי לא ניתן להגדיר מציאות כזו, לכן המלצת התורה היא ללכת בדרך האנושית ולבחון את הדברים במבחנת המציאות. המסר הכללי הוא ''לך-תגיע'' אולם לא דיברתי לעיל על המסר הזה, אלא על המסרים האישיים והבלעדיים שלך כאריה עירן שנמסרו לך באופן אישי על גב דפי התורה; את המסרים האלו המליצה התורה להעמידם למבחן המציאות ולבחון אם הם מותאמים עם הטבע באופן מדויק. חזור על המלצתי לעיל, בוא נשאיר את הביטויים ''המגושמים'' בצד ואפילו שהיד כה מגרדת לעשות בהם שימוש; בוא נתייעל אריה. אלברט | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תיקון קריאת כתיב |
|||
|
|||
זכותך לפרש ''אני יהוה אלוהיכם'' במשמעות: ''תבחן את המסר שבידך אך ורק על פי הקריטריונים הטבעים של גורמי הטבע''. אך לא זה מה שכתוב . שם ההמשך הוא לא יהיה לכם אלהים אחרים על פני . גם כתוב אנכי המעלכם מארץ מצרים . במפגש עם משה כתוב אהייה אשר אהייה . בתורה ואחר כך בהמשכים יש יחס משתנה כלפי ''אלההים'' . מלכתחילה הוא מופיע כדמות דומיננטית בחיי אדם כיוצרו , אחר כך כמחוקק , שופט ומעניש . המופע הנפוץ ביותר בתורה הוא של אל זועם , כעסן ומעניש . אצל שפינוזה קראתי כי אלהים הוא הטבע . שדבר שאני רואה כניסיון נואש לחבר בין הטיעון לקיומו ובין שורה ארוכה של סתירות בין הכתוב בתורה והמשכה לבין הממצאים המחקריים . הדוגמא עם הספר נחמדה ולא אנסה להציג בה חורים . אני שואל שוב , כיצד תוכיח את קיומו של אלוהים ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| SORRY... אין לי אפשרות להוכיח לך את קיום אלהים |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| SORRY... אין לי אפשרות להוכיח לך את קיום אלהים |
|||
|
|||
OK . אם כך אז למה לדבר כאילו הוא ישנו ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
הכשל הלוגי הכרוך בנסיונות להוכיח את דבר קיומו של אלוהים ידוע למי שלמד פילוסופיה. כבר אצל אפלטון מובאים הדברים במתכונת הבאה: היות ואלוהים הוא 'צורה' מושלמת, והאדם רחוק משלמות, אין לאדם כלל אפשרות ל'דעת' או להגדיר באופן מלא את אלוהים. והיות ואין לנו אפשרות להגדיר את אלוהים (במובן של ידיעת כל 'חלקיו') גם אין בידינו לומר בבטחון שאלוהים קיים או לא קיים. אך גם לפי אפלטון יש בידנו האפשרות להגדיר באופן מלא את יחסנו לאלוהים, ומתוך הגדרה זו של ה'יחס' בין אדם לאלוהים צומחת השיטה הפילוסופית שאותה מגדיר אפלטון כ'שיטה השניה בעדיפותה' - the second best method). וניתן לטעון שהיות ואת היחס לאלוהים ניתן להגדיר במלואו, יש מקום להסיק מקיומו של היחס הזה גם את קיומו של אלוהים. ואכן, ההוכחות השונות הקיימות בספרות הפילוסופית בעניין הוכחת 'קיומו' של אלוהים, משתמשות בעובדה זו - ראה ההוכחה הכפולה של דקרט לקיום הנפש ולקיום אלוהים. רק שאצל דקרט ההוכחה משתמשת במונחים של 'גריעה' ו'שלילה', בעוד שאצל אפלטון המונחים הם 'פוזיטיביים'. אפלטון מצליח להראות שוב ושוב שהצורות המושלמות (וצורת הצורות - אלוהים) אכן קיימות, היות והוא מצליח להראות את נחיצות קיומן לתקפותו של השיח הלוגי הסמנטי. ובמובן הזה ניתן להסמך על אפלטון כדי לטעון בהצלחה שאלוהים אכן קיים, כי קיומו הכרחי ליכולתנו לדבר ולחשוב בהגיון. זו הוכחה עקיפה אמנם לקיום האלוהים, אך היא קרבוה במידה מפתיעה למונחים הסמנטיים המרכיבים את התפיסה היהודית. אפלטון תמיד מפתיע בגישתו לנושאים השנויים במחלוקת בעולם הפילוסופי. לדוגמא: כאשר דנים התלמידים שבאו לביקור אחרון אצל סוקרטס בבית הכלא בשאלת הישארות הנשמה לאחר מות הגוף, שם אפלטון בפיו של סוקרטס את הטענה (וכביכול ההוכחה) שאכן הנשמה נשארת לאחר מות הגוף. אך באותה העת מדגים אפלטון (כמחבר הטקסט) את עמדתו שלו, שאכן היה רוצה להאמין שהנשמה נשארת, ואף היה מציע לנו להאמין בכך, אך שאין בידו או ביד בן אנוש להוכיח בוודאות שאכן הנשמה נשארת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז מה הקשר בין זה לבין הכיבוש הצודק? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| SORRY... אין לי אפשרות להוכיח לך את קיום אלהים |
|||
|
|||
מעולם לא כתבתי וכאילו ''אלהים'' ישנו. יש בידי ספר שנקרא תורה, הוא כתוב בשפה העברית ואני יודע לקרוא עברית, לכן אני מעיין בו ותוך כדי עיון מוצא בו מסרים שמושכים את תשומת ליבי ומתעכב עליהם. מסר אני יכול לכתוב וגם אתה יכול לכתוב; אולם אני מבחין בתורה במסר שמתמזג באופן טבעי ועקבי עם המציאות שלי ולכן הוא מושך את תשומת ליבי, מסקרן אותי ומתעכב עליו... ברמה מסויימת כן אני שואל את עצמי מי הוא הכותב ומטבע הדברים מנסה לתהות על קנקנו כי מעל לכל הוא מסקרן אותי, כי הרי וכאמור אני מבחין במסר שמתמזג עם המציאות שלי באופן עקבי, נקודתי... הנתונים המצטברים מגרים את החיישנים שלי כאדם בעל איטלקט, וכן אני מעבד את הנתונים המאוד אישיים הללו ומספק לעצמי מסקנות. לציין, המסקנות האלו אישיים הם עד מאוד... הם שלי לא שלך; אינני יכול לשתפך בהם. יתכן והיגעתי למסקנת קיום אלהים, ויתכן גם ולמחבר המסר שם אנושי גרידא; שלמה, נתן, אפלטון... אני אחליט ובתורך אתה תחליט. מבחינתי אני עומד על המסר שבתורה ומנתח אותו, אינני נוגע במחברו; ואף התורה עצמה איננה מתעסקת במחבר כשלעצמו; ציינתי זאת בפרוש באחת ההודעות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| SORRY... אין לי אפשרות להוכיח לך את קיום אלהים |
|||
|
|||
יפה שאתה מקבל מסקנות על פי קריאה ועל פי תצפיות ומשתמש בתבונתך להגיע לאותן מסקנות . אני אינני דמות היכולה ורשאית לשלול את מסקנותיך ובמיוחד כשאתה טוען להיותן אישיות שלך . אבל אני יכול לעשות שני דברים בנושא . תחילה , אני יכול להגיב על תוכנם של מסרים אותם אתה כותב על במה ציבורית ולהביע את דעתי שלי על החומר הכתוב , כולל שאלות . ספר שבו נכתב כי העולם נברא כמתואר שם ואנו יודעים שלא כך , ספר שבו נכתב כיצד נברא עולם החי ובנפרד האדם ואנו יודעים שלא כך , ספר המתאר את פרשת נח וכן עוד ועוד ואנו יודעים שלא כך , אינו מהיימן ביסודו לתיאור ''בורא עולם'' . אף יותר מכך אם קיבלנו שיש בורא עולם והעולם הוא עצום מעבר לכל דמיון , מדוע שנקבל את היחס והקשר המיוחדים בין אותו בורא ובין עם ישראל כמתואר בתורה ? כמדומני שבזה עוסקת העקידה . שנית , אני יכול להציג דברים כפי שאני רואה אותם ואפשרי ששנים רואים אותו דבר אחרת . במקרה כזה ומאחר ואין דבר יכול להיות שני דברים שונים הרי שרק אחד המתבוננים הוא הצודק ולעיתים שניהם טועים . אפלטון היה בחור נבון . אך בגלל מגבלות טכניות ראייתו את העולם הייתה על פי אותן מגבלות טכניות . הוא לא ידע את מה שיודעים היום בתחומי הפיזיקה , הכימיה , הביולוגיה , האסטרונומיה הפסיכולוגיה והגנטיקה . אין זה לחובתו , זה היה העולם האנושי בו הוא היה חי . אבל סניגוריה זו אינה עושה את דיעותיו המובעות לנכונות ! באותו אופן ובגלל אותם טיעונים אני לא מקבל את התובנות הכתובות בתורה . אין להבין מזה כאילו אני שולל את התורה כספר מכונן של עמי ושל תרבותי . מהבחינה הזו כבודו במקומו . מה שאני מבקר ומה שאינני מסכים איתו הם אותם חלקים אשר בשל הזמן הנסיבות והמגבלות הטכניות מאז , לוקים בהתאמתם למציאות . לקיים . ל ''יש'' . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| SORRY... אין לי אפשרות להוכיח לך את קיום אלהים |
|||
|
|||
שוב אריה, הספר הזה אינו מתאר את בורא עולם. על איזה מהיימן אתה מדבר? אולי על סי-היימן? אבל היא כבר ירדה מהבמה, תשתחרר ממנה כבר אריה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| SORRY... אין לי אפשרות להוכיח לך את קיום אלהים |
|||
|
|||
האם אתה ואני סחים באותו ספר ? א,א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. א,ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. א,ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. א,ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. א,ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. וכך הלאה . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| SORRY... אין לי אפשרות להוכיח לך את קיום אלהים |
|||
|
|||
אשתדל ללבן את הסוגיה העקרונית הזאת בחלק התשיעי, זאת כי הפרק השמיני יצא כבר לדרך... עד אז הבה נזדיין בסבלנות. יום טוב | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי