  
  
  
|
 |
|
||
  למרבה הפרדוקס אני מסכים איתך |
|||
|
|||
צריך לשנות לחלוטין את המדיניות: במקום לחפש בנרות לאילו פושעים ורוצחים ''מתונים'' ו''שקופים'' נמסור את ארצנו, מעין מירוץ חולני של יצאנות-ללא-תג-מחיר, עלינו להבהיר, במילים ובמעשים - ששבנו לארצנו אחרי אלפיים שנות גזל ואובדן ריבונות על-מנת להישאר בה, ולא על-מנת למסור אותה למפלצת ''מתונה'' ולברוח. ראש וראשון למעשים אלו הוא ביטול כל ההגבלות ה''לבנות'' המחפירות שלקחה על עצמה הממשלה בנוגע להתנחלות, והקמת התנחלות חדשה בכל מקום שבו בוצע חלילה פיגוע קטלני. שנית, צריך לבצע מהפך חד בכל הנוגע למלחמה בטרור, ובעיקר על-ידי יישום רחב ככל האפשר של מדיניות גירושים כלפי מחבלים מכל המינים והסוגים (כולל יידוי אבן), וגירוש משפחתם יחד איתם. בכל הנוגע לצמיחה, יש הרבה מה לעשות, ואין זה קשור בהכרח למצב הביטחוני: הפרטה, קיצוץ במסים והעמקת הגביה, הורדת דמי האבטלה, והסרת מגבלות, חסמים, מכסים, רישויים וטפסים שרק חונקים את המשק ותוקעים מקלות בגלגלי האנשים שרוצים ויכולים לפתח את עצמם, את סביבתם ואת מדינתם. ולא פחות חשוב, כמובן, הוא שינוי בכיוון התעמולתי, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ: הדו-קיום מת, ערביי יש''ע ובראשם אש''ף, הם גורם מתסיס וממריד שאחראי לחוסר היציבות באזור, ולכן למען שלום וביטחון במזרח התיכון יש לפנותם בצורה מסודרת אל מזרח הירדן, צפון סיני, מערב עיראק ומרכז סוריה. כל פתרון אחר, ובוודאי ובוודאי פינוי התנחלויות ומתן דריסת רגל ריבונית למפלצת אש''ף - הם מתכון בטוח ל''צמיחה שלילית'' ולנהרות דם בלתי פוסקים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| פרלמן, מהפה שלך לאלוהים, אבל, לצערי, הביטחון |
|||
|
|||
וההתנחלות עולים לנו בכסף רב באופן ישיר, ובאובדן הכנסות אדיר עקב תגובת העולם. שנית - המדיניות שלך לגבי הפלשתינאים אינה ישימה. אנו בסכסוך של 100 שנה ומאז 1967, ממלחמת ששת הימים, גורשו, עזבו מרצון ורבים אחרים תומרצו לעזוב מאות אלפי פלשתינאים, אך היכן הרבותא? את בעיית הפליטים של 1948 , ואיני מצר עליהם, כי אחרת מדינת ישראל לא היתה קמה, עדין לא הצלחנו לעכל. פרלמן - תתחיל לחשוב על טובת עם ישראל ועל עתיד המדינה. יש רצוי ויש מצוי. יש מדיניות שצריך לישם היום ויש שיש להשאיר לביאת המשיח. אל תערבב בינהם! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יחי הפרדוקס: אני שוב מסכים. |
|||
|
|||
ההתנחלויות עולות לנו כסף רב... ומדוע? מכיוון שאנחנו מדשדשים במטוטלת של ''כיבוש שכם תחילה - ומתווה טנט אחר-כך''; ''הרחבת המוקטעה היום - ומימון הטרור מטעמנו מחר''; ''ערפאת ''רוצח'' היום - ואבו-עלא/מאזן דחלאן ''פרטנרים'' מחר'', וחוזר חלילה. דישדוש זה, בוודאי שמחזיק את האזרחים במצב של שיתוק חלקי מפחד הטרור, ופוגע במשק, ומייצר אינספור גינויים מהעולם. לכן יש להפסיק לדשדש, ולהשיב את הסדר והביטחון במהירות ובנחישות. אז, ברגע שיוחזרו הסדר והביטחון, יפחתו מאוד התמונות הקשות של הרוגים, אבנים וחיסולים, ובמקביל יפחתו הגינויים והחרמות בעולם. ישנה מדיניות שלא ניתן להגשים כעת, אבל אין זה אומר שלא צריך לפעול למענה. אם נפעל בשביל לשכנע את העולם, שה''יישות הפלשתינאית'' היא מקור הצרות באזורנו, ונתבע בתוקף וללא הרף לפנותם אל מזרח הירדן, אולי לא נשיג בדורנו את פינויים המלא בפועל, אבל נשנה את האווירה הבינלאומית ואת יעד הגינויים, מכיוון של ''מתי תתפנו, יהודים'', לכיוון של ''מתי תתפנו, ערבים''. נדמה לך שזה בלתי אפשרי - אבל אתה טועה. ישנה הבנה רבה בעולם, ולא רק בארצות-הברית, הן לקשר העמוק של היהודים למולדתם, הן לאופי התרבות הערבית ולמהות הסכסוך, והן לאופי הפתרון הרצוי. אז נכון שקובעי המדיניות - גם אלה שיגלו תמיכה מלאה בעמדותינו בחדרי-חדרים יהיו נתונים ללחצים שונים, אבל לא כך דעת הקהל. במקביל עלינו לעודד יצירת מקורות אנרגיה חלופיים לנפט, או לפחות לעודד פיתוח מקורות נפט חלופיים חוץ-ערביים (רוסיה, ונצואלה), על-מנת להחליש באופן כללי את כושר המיקוח של מדינות ערב. יש הרבה מה לעשות, מר גרפיט, ועבודה קשה ורבה עוד לפנינו. נכון שהרבה יותר קל לקפוץ מהחלון, או להקים מדינה פלשתינאית קטלנית בלב הארץ, אבל זו הדרך הקלה - לא הדרך הנכונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אפרופו נפט ........... |
|||
|
|||
ארה''ב החליטה להיכנס לפרוייקט הפקות הנפט ברוסיה-סיביר (העתודות הידועות הגדולות בעולם), במטרה להדק את הקשרים (והתלות הכלכלית שלה בארה''ב) עם רוסיה, ולדלל אותם מול סעודיה והמפרציות. הרוסים מעוניינים בסיוע הזה בשל הקשיים הטכניים והכלכליים שלהם להגדיל את הפקת הנפט במחירים ריאליים. השותפות הזאת תעמעם מעט את את כוחן של מדינות ערב ושל אופא''ק, שכבר היום הם חלשים הרבה יותר מאשר היו ב- 1974. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרלמן יקירי, שוב עקרונית אני מסכים אבל המציאות, |
|||
|
|||
ידידי מתעתעת. נתעלם מהשגיאות שנעשו ומדוע, נבחן את המציאות. מיד לאחר הניצחון ב1967, אני הייתי טירון בסיירת גולני, זוכר בהתפעמות את הניצחון הגדול ואת המצעד הראשון בירושלים המאוחדת. סדרת ניווטים שלמה היתה מקיסריה ועד עין גדי, לאורכה ורוחבה של יהודה, שומרון, הבקעה. איזה כיף, איזו התפעמות, קשה להעביר אותה. אבל - מה קרה - מר משה דיין, העביר מיד את מפתחות אל-אקצא למופתי (יכול היה במהלך ההפצצות והקרב על ירושלים להורות להפציץ בטעות את המסגדים, אבל לא עשה זאת, טעמו עימו ועם המדינאים של אז). האלוף הרצוג, מאוחר יותר נשיא המדינה, מנע בריחה מבוהלת של ערביי ירושלים, החתים אותם. מדוע לא עודד את הבריחה ואולי אף היה מגרש אותם בהמוניהם? שוב - טעמו עימו ועם הממונים עליו. לאחר מכן, המאמץ הגדול לשלבם בכלכלת ישראל, אשר עם המשך הזמן הביאה לנהירה של פלשתינאים חזרה לארץ, כי ראו מה טוב ומה נעים וכמה כסף קל זורם פה. ניתן להמשיך ולפרט את המציאות שהיתה ואת ההזדמנויות שהוחמצו, אולי לא הוחמצו. במקביל, מדינות אירופה כולן, מבריטניה ועד רוסיה מאיטליה ועד שבדיה ופינלד , תומכות בעד הקמת מדינה פלשתינאית וסיום הסכסוך. רובן הגדול מחרימות אותנו באופן לא פורמלי. לא נראה לי, מה שלא צלח מ1967 ועד היום, שתצילח לשכנע אותן בתפיסתך ההגיונית. ושוב - מפה שלך לאלוהים. דרך אגב - אשמח מאד אם המשיח יופיע היום, מחר ויעלים אותם ויעניק לנו מדינה פורחת, שלווה, ללא פשיעה ללא שנאה וללא עימותים, אבל עד אז, אנו צריכים לנתב דרכנו ולחפש את האופטימום העכשווי. בדרך הנוכחית אנו במסלול התאבדות והרס מוחלט. מהרבה בחינות אנו בשלבי קריסה ומקריסה, בדומה לקריסת כוכבים, קשה מאד לצאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מר גרפיט נכבדי: |
|||
|
|||
הברירה היא בין החזרת הגלגל אחורנית לבין קניית גלגל הצלה נגד גליו הסוערים של הים התיכון. היה היה הסכם בשם קמפ דייויד, שבו חתם מנחם בגין ז''ל על ''הזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי'', ומאז חלפו ועברו להם הזמנים, והנה אנו נמצאים בנובמבר 1988, ובסוף דצמבר 1988. המצב הוא בערך כך: האינתיפאדה הראשונה משתוללת, אש''ף נמצא בשיא כוחו, אפילו ארצות-הברית, המעצמה האדירה (והיחידה) פתחה בדו-שיח עם אש''ף, ואילו למעלה ממאה מדינות הכירו ב''מדינת פלשתין'' שהוכרזה חודש לפני כן באלג'יר. לכאורה ניצחון מוחלט, לכאורה ''ברור'' שאש''ף יהיה חלק נצחי מכל תהליך מדיני בעתיד, ולכאורה ''ברור'', ש- 14, 15, ו- 17 שנים לאחר שהוזמן ראש אש''ף לנאום בעצרת האו''ם בז'נבה - איש לא יפקפק בזכותו המוחלטת של ה''עם הפלשתינאי'' ל''הגדרה עצמית''. * * * והנה, הפלא-ופלא! רק חלפו שלוש שנים, והנה התכנסה ועידת מדריד לשלום במזרח התיכון, כאשר התרחשו כמה דברים, שלכאורה כל אחד ואחד מהם נראה היה כפנטזיה מטורפת של משיחיים הוזים וקיצוניים, כאלה שאינם חברים במועצה לשלום, ביטחון, שב''כ ומוסד: 1) אש''ף הכל-יכול נשאר מוחרם ומוקצה מחוץ לתהליך המדיני, ושנוא גם על-ידי רוב מדינות ערב; 2) ירושלים המאוחדת כלל לא עמדה לדיון, והיתה מחוץ לכל משא-ומתן; 3) ארצות-הברית עשתה את הבלתי ייאמן וניתקה את היחסים עם האירגון היחיד, הייצוגי, הלגיטימי, החוקי, של ה''עם הפלשתינאי''; 4) ''זכות ההגדרה העצמית של העם הפלשתינאי'' נעלמה-לה אל פח הזבל של הדמגוגיה הערבית, מאחר שמול ישראל התייצבה משלחת ''ירדנית-פלשתינאית'' אחת ויחידה, ללא הפרדה והבדלה בין ''עם פלשתינאי'' לבין ''עם ירדני''; 5) וההתנחלויות... אותו ''מכשול'' נצחי לשלום, שכל עוד מתקיים, כך אמרו הערבים, לא יישבו למשא-ומתן... ההתנחלויות לא רק שלא מפונות, לא רק שלא מוקפאות, אלא מתרחבות ומשגשגות ואף קמות חדשות לחלוטין, ללא תירוץ שמדובר ב''איתמר ג'''. ואת כל זה עשה הגמד הקטן והעקשן, הסטודנט הפולני האפור והמעצבן - יצחק-יזרניצקי-שמיר. * * * להגיד לך שזה קל? להגיד לך שזה נוח? להגיד לך שזה מונח בכיס? שום דבר מכל אלה. אבל מה שהכי מסוכן, ודווקא בגלל שזה הכי קל, זה לסגת, לוותר, להיחלש, לשכוח, למרוח ולברוח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נתיב העוצמה הכלכלית - אירגון ונצחון הפשטות. בקרוב |
|||
|
|||
כתבה מפורטת, המקדמת הנחות יסוד כלכליות שונות מהמקובל. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי