|
שכתב ש-: ''ארדואן, שכפוליטיקאי טוב .... השתדל לבטא להביע רגשות אלה, תקף את המדיניות הישראלית בכמה הזדמנויות, ביטל תמרון צבאי משותף עם ישראל ופעם אף נטש מרוב זעם ויכוח עם הנשיא שמעון פרס.'' ואין לאבנרי ביקורת עניינית דומה עליו כמתנהג כפיל בחנות חרסינה. אני יודע שמנהגם של המשאלנים תמיד במקרים אלה לומר שאותם מעניינים הישראלים ולא אחרים, אבל כשכותבים דברי בינה שקולים חייבים לשקול את כל הצדדים, המקרים, הכוחות שבמשחק, כי האחד משפיע על השני.
ארדואן הוא פיל ומשום שהוא פיל צריכים להראות לו את זה כדי להנמיך את חידקו.
לכן גורמים רישמיים צריכים להפסיק לדבר עם ארדואן מיוזמתם. אם ראש ממשלת ישראל רוצה לברך את העם התורכי אז ראוי שהוא יתקשר לנשיא תורכיה, אם רוצים ליצור מומנטום של שת''פ ביטחוני צריכים להניח לברק לדבר עם שר הגנה התורכי.התורכים שבמשחק מבינים את זה בעיקר אלה הפועלים במערכת הביטחון התורכית שבלל לא מרוצים מהתנהלות ארדואן, מפלגתו ומדיניות הממשלה התורכית. |
כמעט נכשלתי והסכמתי עם כל מה שכתב אבנרי עד ש ....
