  
  
  
|
 |
|
||
  יש לישראל מערך נהדר להגנת האזרחים |
|||
|
|||
המערך הזה בצדק מתמקד באזורים בהם ישנם אזרחים ובאיומים הבלתי טיבעיים (כלומר מעשי אנוש) שמייצרים סכנה נגד האזרחים. ההגנה הישראלית נותנת מענה טוב מאוד נגד צבאות זרים שיתקפו בטילים ובמטוסים אזורים מיושבים. לישראל יש יכולת לפגוע באיומי האוייב בפגיעה מקדימה או אוחרת. יש יכולת לעצור במאמץ סביר את הטילים ארוכי הטווח והכבדים יותר, ושיפרה את יכולתה לרדוף וליירט משגרי רקטות שהם קטנים יותר בגודלם, בטווחם ובניזקם. אין צורך כאן לפרט גם את מערך ההגנה האוירית שצה''ל פיתח בעשר השנים האחרונות, שנותן תשובות, גם אם עדיין לא מושלמות בכל קטגוריה, לתקיפות המטוסים, הטילים והרקטות. ההגנה הטובה ביותר היא כמובן התקפה. יכולת ההתקפה של צה''ל היא אדירה בכל קנה מידה בינ''ל, ובודאי שנאסראללה מבין את זה טוב מכולנו. הוא עדיין מתחבא וגר, מזה 4 שנים, בבונקר עמוק. זה אומר מה האוייב חושב על יכולותיה של ישראל! מערך כיבוי האש מיועד בחירום להציל אנשים מאזורים מיושבים בעיקר על רקע הרס בתים ואש בתוך מבנים. בחירום מערך הכיבוי לא ( ל א ) ינסה בכלל לכבות שריפה כמו שהיתה על הכרמל. המדינה תפנה כפרים וישובים שבאיום, ותיתן לאש לעשות את שלה. אין זה אומר שעלינו לא לתקן את מערך הכיבוי. צריך לתקן, אבל צריכים לזכור שעלינו לא להגזים בהוצאת תקציבים מיותרים, כי יהיה פשוט חבל. לכן על המדינה לעשות כמה צעדים לתיקון המצב: 1. להפוך את מערך הכיבוי לרשות הכיבוי ולהעבירה לשליטת המשרד לביטחון פנים. 2. צריך להגדיל את מספר הכבאים - נדמה לי שהיום יש לנו כ-1000 כבאים שזה בערך 1 כבאי ל-7000 אזרחים. הנוהג הקיים בארצות מערביות הוא בין 1:5000-1-3000. גיוס של עוד כ-500 כבאים יתן פתרון בית ספר. לטעמי אפשר בהחלט לגייס פחות. 3. רכב כבאיות מודרניות ומשוכללות. מחיר כבאית אחת כ-1.5 מיליון שקל. 4. אפשר לשקול לרכוש בין 4 ל-6 מטוסי כיבוי בגודל בינוני (משהו כמו 15-30 אלף ליטר למטוס. הבואינג האמריקאי הגדול נושא 80 אלף ליטר!). 5. הסכמים עם ממשלות זרות לסיוע הדדי בכיבוי אש ובהצלה מפיגעי טבע וטרור. מדינות רבות נוהגות לסייע אחת לשניה, כמו ישראל, גם בלי שום הסכם. אבל בהסכם אפשר להגיע למצב שהמדינות יעבירו בינהן מטוסי כיבוי לפי הצורך, כאשר רק מינימום מטוסים בכוננות/חירום נשארים בכל מדינה. * מבחינת שיטחי הנוף והטבע, 'הקרן הקיימת' חייבת לנטוע עצים מקומיים ולהעביר דרכי קילטור-סיכול בין המרחבים השונים של היער, כדי לסכל אפשרות שבעירה במשבצת אחת תעבור בדרך טיבעית למשבצת מיוערת צמודה. הדרכים האלה צריכות להיות מסוקלות, נקיות מעישבייה ונוחות עד כמה שניתן למעבר כבאיות (מדובר על תקן של 30 מ' רוחב דרך, מותנה גם בהפרשי גבהים בין שני צידי הדרך). * צריך גם לקלטר חגורות נקיות מסביב לישובים, ולמנוע את פלישת האש לתוכם. * כמו כן צריכים לפרוס בירזיות לכיבוי, מגדלי התצפית ואמצעי התרעה אלקטרוניים בצורה רחבה יותר שתתאים לשימוש מספר גדול של כבאיות בו זמנית. כל מה שכתבתי לא עולה הרבה כסף ביחס לנזק הנוכחי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יש לישראל מערך נהדר להגנת האזרחים |
|||
|
|||
אני משער שהרוב יחליטו שצריך לבצע רק מה שבאחריות הממשלה אבל לא יקחו חלק במה ששייך לאזרח עצמו, כמו קילטור עישבייה ועצים מסביב לישובים. אני חושב ששום עיירת הוד או קיבוץ לא יסכימו לגדוע עצים שנושקים לבתים, אבל כשביתם ישרף בדליקה גדולה הם ידרשו שהמדינה תשלם להם פיצויים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי