|
הם סימפטום של תופעה שולית אבל פעילה וקולנית שמנסה לעצב את יומנו ולהשתלט על חיינו, תוך השכחת ערכים ואידיאולוגיה לאומיים יהודיים בעבור חופן ערכים גלובליים תמימים עד מופרכים. אין כזה דבר ערכים גלובליים בלי שהם צומחים מתוך התרבות העצמית של כל קבוצת אנשים ולאומים. מי שבמשפחתו לא חושבים על כבוד האדם או הגנת הסביבה, לא יוכל להנהיג את הערכים האלה גלובלית ומאמציו נכשלים מראש. מאחר שרוב האנושות לא חושבת כך, הרי שאין ערכים אלה הופכים להיות גלובליים, אלא נותרים ערכים פרטיקולריים.
הם בטעותם שופטים את ישראל המנותק מהמציאות בשטח ומנסים להכיל עליה חוקים אוניברסליים דימיוניים שלא משמשים את העולם בשום אחר בעולם. הקבוצה הקיצונית הזאת גם מעולם לא ניסתה לבחון את דרכה בטיפול דומה בתופעות רצח עמים שקורים מסביבנו בכל העולם, ומניחים לשחורים באפריקה לרצוח את עצמם, לרוסים להרוג צ'צ'נים וגיאורגים, לבוסנים להרוג סרבים ולהיפך, למוסלמים לרצוח את אחיהם עוד ועוד. לטענתם זה לא מעניין אותם כי זה אוניברסלי. מה שמעניין אותם באופן מלאכותי זה מה שקורה כאן. שהיהודים סוף סוף מצליחים להגן על עצמם מפני הגוי המתקיף אותם. זה לא אוניברסלי במהותו, אבל הערכים האוניברסליים השיקריים שלהם, טובים לדעתם נגד היהודים, גם אם הם נחשלים בכל רחבי העולם.
מכאן נובעת פעילותם המתמרנת את עצמה להוציא שם רע לישראל (התפתיתי לא לומר להוציא ''דיבת הארץ רעה'', כי לישראל אין שום דיבה לרפואה כלל).
עמדות המוצא של שמאלנינו האנטי ציונים מביאה אותם בהכרח לתמוך באוייבי ישראל ובכך להוציא את עצמם מכלל החברה. לכן על ישראל לנקוט צעדים מעשיים כדי לנטרל את האנשים העוסקים בהכפשתה ובסיוע לאוייביה ע''י אי העסקתם במשרות ציבוריות ובמקרים ברורים של עבירה לכאורה לא להסס להעמידם לדין על בגידה בזמן חירום.
לגבי אירוע אי נגינת ''התקווה'' אחזור ואומר שזה אירוע נקודתי קטן אבל סימפומטי ומשקף את התופעה שציינתי. מבחינתי הנהלת האוניברסיטה יכולה להחליט להשמיע או להשמיע את ההמנון בטיקסי סיום וקבלת תואר אקדמאי. אבל אסור לתת לפקידונים, למרצים האנטי ציונים, להחליט לכאן או לכאן לבדם, כמו שגם לא יכולים מרצים ציונים לעשות. ההחלטה, הנוהג, הנוהל המחייבים צריכים להתקבל בהחלטה אדמיניסטרטיבית תקינה בהנהלת האוניברסיטה בלבד. |
האנטי ציוניות בקבוצות קיצון באוניברסיטאות כמו השופטת רות רונן
