|
שניהלה מסע תמיכה ופרסום במשך כ-7 שבועות ל'הפגנת האוהלים'. התקשורת התגלתה בזנוניותה, כשהיא מהללת, משבחת ולא חוקרת את המפגינים ומטרותיהם (למרות שרמזים כבדים התפרסמו באתרים ובעיתונים ''לא משלנו''). למרות העיתונאים ידעו מיהם מובילי המחאה, מניין הם באו ולאן הם הולכים, היא הסתירה את המידע הזה מהאזרחים. וכשהיה עיתונאי אחד (קלמן ליבסקינד או בן דרור ימיני) שלקראת הסוף גם חשף טפח קטן, הוא הותקף ע''י ''חבריו'' למקצוע.
ההתפטרות של גיא זהר מוזרה. הוא התפטר רק מהגשת מהדורת חדשות ערב שישי ''השבוע '', אבל הוא ממשיך להגיש כל יום את מהדורת ''היום שהיה.'' אם כבר ברוגז וחוסר אמון, אז זה יכול להתחלק? מנכ''ל חדשות ,10 ראודור בנזימן, ועורכת המהדורה רותי יובל התפטרו טוטלית. אבל כנראה שזה גם פרק בזכותה של התקשורת לשקר ולא לשלם, ולכן השלושה נעלבו וערוץ 22 ממהר להגן על ממציאי החדשות אצל היריב.
האביב המצרי
אכן, ביום שישי היו כ-20 הפגנות סוערות ברחבי קהיר. בתקיפת שגרירות ישראל השתתפו כ-200 מפגינים. ביתר ההפגנות ומעשי האלימות השתתפו אלפים. משרד הפנים המצרי הוא גם 'המשרד לבטחון האומה' ותחתיו פועלים המשטרה ומוחבראת הפנים, שהוא השב''כ המצרי. היו די והותר שוטרים כדי לעצור את המפגינים אבל הללו שמרו מרחק וחיכו לפקודות מסודרות שהתמהמהו. בסופו של דבר בשל סיכום נתניהו-קלינטון התקשרו האמריקאים וטנטאווי וכפו עליו להתערב. ואז הוא שלח לוחמי קומנדו עילית מצריים שהתערבבו במפגינים ופרצו גם הם לשגרירות, כאשר טאנטאווי מעדכן את נתניהו בחמ''ל משרד החוץ בירושלים. המידע הועבר לששת המאבטחים שנותרו בשגרירות, שפתחו לפי נוהל מוסכם את הדלת לאנשי הקומנדו. הללו מסרו למאבטחים כאפיות וכל מיני פריטים שיאפילו על זהותם, ומשכו אותם בתוך המפגינים למטה במהירות ומשם לשדה התעופה.
מה שמיוחד במצרים בכלל הוא שרובם שונאים את ישראל ולא מעוניינים בקשרים איתה. אבל כל אלה התנגדו לפריצת המעטים לשגרירות ולגניבת אלפי מסמכים (לא מסווגים, רובם בהקשר של קשרים מסחריים גלויים בין המדינות, בקשות לויזה לישראל – גם אם מועטות) וזריקתם דרך החלונות למטה. לדעת רוב המצרים צריך לחנך ולפעול נגד ישראל אבל בדרכים מקובלות ולא לפגוע ב''כבוד המצרי'', כמו ש-200 הביריונים פגעו. |
אכן, לא רק שצריכים לתקן את התקציב, אלא צרכים לתקן גם את התקשורת
