|
--ערבויות מהאמריקאים, היא חלק מהשיעבוד הזוחל לאמריקאים. ההלואות היום אינן לקוחות ע''מ להשקיע השקעות יצרניות או מניבות בעתיד אלא לשם גילגול שוטף של הממשלה. יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, זאת ראינו כשנתניהו ביקש להקטין את הסיוע האזרחי האמריקאי ב 100 מיליון בשנה. הם תיכף קפצו וניסו לעטפו בקצפת רק שירד מהנושא. נכונה הדוגמא כלפי משק הבית הפרטי: להימנע כמה שיותר מהתחייבויות שאינן מניבות בעתיד. לעולם יש לזכור: הבנק אינו ידיד, הבנק פועל למען הבנק, הבנק עוזר רק למי שיש לו כסף. כנ''ל במדיניות: העזרה והתמיכה תבואנה רק אם נהיה חזקים כלכלית וצבאית כמובן, ושניהם הולכים יד ביד.
יש לזכור את המסלול החלקלק: מנכס לנטל ולנפל.
במסלול זה היו מדינות רבות והדוגמה הוייטנאמית עומדת מול עיני כל הזמן בקשר לסיוע האמריקאי.
יש האומרים לא נוכל בלי זה, אני היתי אומר: סיוע רק לביטחון.
את הדרישה להמרת חלק הסיוע הצבאי הדולרי לשקלים , יש לברך עליה. אין סיבה שנקבל נעליים צבאיות ומדים וכן קופסאות שימורים וג'יפים ממוגנים מארה''ב , בזמן שאפשר ליצרם כאן. ההתעקשות האמריקאית על חלקים אלה בסיוע שיקנו אצלם מאירה את הסיוע באורו האמיתי: הוא שאמרתי- העמקת התלות הפוליטית והכלכלית. |
לדוד סיוון: נושא חשוב העלית. לקיחת הלוואות וקבלת
