|
ליורם: מחוזות הילדות האבודים: ישראל של פעם | |||
|
|||
ערב 67 מנתה 2.5 מיליון אנשים. מצרים - 22 מליון (מול למעלה מ- 50 מליון כיום). הפלשתינאים - כמליון וחצי מול למעלה מ- 3 מליון כיום. אנו נוטים לחזור לפינה הטובה של חלומותינו, על ידי שחזור אותו מרחב פיזי. מרחב זה אינו קיים עוד. השטח הירוק כוסה ברובו באספלט. האוכלוסיה התרבתה ל- 5.5 מליון ואין היא אותה אוכלוסיה. יהיה מדובר בישראל צפופה מאד ובעלת אויר מזוהם של אספלט וערפיח - הקו הירוק של פעם הינו קו האספלט והערפיח של היום. למעשה שוכחים אנו שלאחר 67 באה לנו רווחה מול מצוקה שהחלה בתחילת שנות ה- 60 . חידוש המצוקה היה עם ההתכוצות המרחבית בתחילת הנסיגה מסיני בתחילת שנות ה- 80. ישראל של היום עטירת מצוקות. האם ניתוק טוטלי משכננו אפשרי? אולי מדינת אי כפי שהצעתי היא האפשרות היחידה. אולי היערכויות אחרות. הנסיגה גופה תעמיק את המצוקה למימדי סיר לחץ אימתני. קישורים: ישראל כמדינת אי: דיון 437 | |||
_new_ |
לשנות את שפת הסאוב ודרכיה, לקראת תודעה אחרת | |||
|
|||
מאופקת, מינורית ולא היסטרית. אין הדבר קשור בטריטוריות: אנגליה שלטה על חצי הפלנטה הזו - עם של 25 מליון איש ששלטו על קרוב למיליארד אנשים - ובכל זאת הלשון האנגלית והמנטליות היתה מינורית, פרגמטית, יעילה ובעלת שאר רוח. אנו מאבדים את נשמתנו בגלל תופעות אחרות. | |||
_new_ |
אם רשויות החוק במדינה היו פועלות כמו שצריך, | |||
|
|||
גדעון ספירו וחבריו לא היו מתהלכים חופשי בנינו. הדמוקראטיה חייבת להגן על עצמה. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |