| לעולם. תזכירי לי מי, מה, ומתי.
את בטח מתכוונת למקורות התרבות האכדית והשומרית בבל, ליוונים פתולמאוס והרון (מאלכסנדריה), פיתגורס זנו מאויליאה, אאוקלידס היווני. אך הם לא היו ערבים, שהם בני ערב הסעודית, אלא תושבי מצרים - מצרים, יוונים ויהודים, ותושבי צור אשר בלבנון שהיו צורים וגם פיתחו את השמן הצורי (הנשמע בימינו כאילו הוא שמן סורי, בשל ביטוי ה''צ'' בערבית). העמים העתיקים, בטרם השתלטות בני ערב על כל המזרח התיכון וצפון אפריקה, לא היו ערבים כלל באזור, אלא עמים מעמיש שונים, אבל הם קיבלו את דת האסלאם בחרב או באהבה. ומלחמות ספרד עצרו את התהליך שהגיע לשיאו בסוף מה שאנחנו קוראים 'ימי הביניים'. אז אנשי האסלאם ומשכילי היהודים קידמו את המתמטיקה, המדע והרפואה (שום כלום בנושא הדמוקרטיה) לרף גבוה מאוד, עד אשר אלימות ומלחמות האסלאם והנצרות עצרו את התהליך המבורך.
נפילתו של בית עבאס סימלה את תחילת התמוטטות ההשכלה בחברות הערביות, שהמירו את העבר הלאומי הייחודי של כל עם ועם שקיבל עליו את האסלאם לאחידות ערבית (גם במשמעות הלאומית) וסגירות דתית-לאומית. גל דתי מדכא שטף את מדבריות המזרח התיכון וצפון אפריקה, שהכניס את בני הנוער לבתי תלמוד של הקוראן, כשהם משכיחים בכוח את הידע והתרבות (מזכיר את ''בתי ה'חינוך' של ש''ס דהיום). תהליך הערביזציה נמשך מאות שנים ונחתם בסוף המאה ה- 18 תחילת המאה ה- 19. עד אז עוד אפשר היה למצוא מסמכים המתארים אוכלוסיות שונות כבני מקום גיאוגרפי וקישור היסטורי מוכר לעבר עצמאי וייחודי. ומאז השתנו הדברים, וכל מזרח ודרום אגם הים התיכון הפך לערבי, עם תאים של עממים שמגדירים עצמם אחרת - כמו היהודים, שרידי היוונים במצרים, הארמנים בעיקר בירושלים. שרידי עמים שנטמעו בנצרות גם הם מצאו עצמם מגדירים את עצמם כערבים, כמו המארונים בלבנון והעאלאווים בסוריה-תורכיה. נר המתמטיקה הועבר על ידי ערבים ויהודים לנוצרים המתעוררים באירופה, והוא כבה במרחב האסלאמי. |