פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
באשר לסוציאליזם ועוד כמה דברים
גדעון ספירו (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 23:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לראובן גרפיט: ''מי שזוכר'' הגיב כהלכה באשר ל''אתגר'' שהצבת לי. אתה באמת חושב שאני עומד לפרוש כאן תכנית כלכלית עם מיסוי וכו' במסגרת תגובה קצרה? מה שאתה מבקש הוא ספר. על כן אסתפק רק בזאת: במשטר סוציאליסטי כפי שאני מבין אותו, מפעלי התשתית לא יהיו בידיים פרטיות. לא יהיה דבר כזה שהמפעלים הפטרו כימיים, למשל, ינתנו למעשה במתנה על ידי הממשלה לאותו גנגר, מקורבו של שרון. במשטר סוציאליסטי לא היה קורה כי בנק גדול כמ בנק הפועלים ינתן למעשה כמעט ללא השקעה לאיזה מיליונר אמריקני, (שקנה אותו מכספי הלוואה של בנק לאומי), יעביר אותו כירושה לבתו כדי שהיא אחר כך תזרוק לרחוב מאות עובדים. במשטר סוציאליסטי לא היו בונים מלכתחילה כביש חוצה ישראל, שהוא מפגע אקולוגי, אלא מרשתים את כל המדינה במסילות ברזל עליהן ינועו רכבות מהירות שהיו מקצרות את המרחק מקרית שמונה ומאילת למרכז הארץ לכדי שעה לכל היותר.
ואם כבר לבנות כביש כמו חוצה ישראל, הוא לא היה נימסר לחברה פרטית שהממשלה פרשה לה רשת ביטחון לפיה היא תקבל כספי מדינה כרווח, אם לא יעברו בכביש מכוניות במספר הנדרש להפיכתו לרווחי.
ענין הגלובליזציה היה נישקל במשטר סוציאליסטי כך, שההשתלבות בו תהיה מבוקרת ולא תאפשר לחברות ענק לרושש את הארץ.
במשטר סוציאליסטי ממילא לא יהיו מיליארדרים בנוסח הישראלי של היום לפיו מספר מצומצם של משפחות מחזיקות בחלק ניכר מהנכסים ומולם מאות אלפי עניים שחיים מתחת לקו העוני.
במשטר סוציאליסטי יהיה באמת חינוך חינם, ביטוח בריאות לכל, הוצאות צבאיות נמוכות (כי משטר סוציאליסטי על פי גירסתי לא נימצא במלחמה עם אף אחד), לא יהיה כיבוש לא יהיו התנחלויות, וישתחררו תקציבי ענק למטרות של פיתוח כלכלי שיענה גם על צרכים חברתיים.
_new_ הוספת תגובה



ועכשיו מציאות
רועי בלום (יום חמישי, 23/01/2003 שעה 23:59)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משעשע לקרוא את דבריך הנותנים למדינה כל כך הרבה כוח.
מי הם האנשים שינהלו את כל מה שאתה מציע? האם אלו יהיו אנשים שיקבלו ג'ובים, כאלו שמעולם לא ידעו מה הוא ניהול עסק אמיתי, כאלו שכאשר יהיה צורך בקיצוץ בשביל להצליח - לא יעשו זאת כי ההסתדרות תכריז על שביתה, ובמקרה הגרוע אם יגמר הכסף ולא יהיה מאיפה לשלם - אז יבקשו מהאוצר שיממן להם חוץ משכר מטורף וים של תנאים גם את המפעל שהם גם כך מעולם לא היו מוכשרים בלנהל אותו, והיות שהם לא השקיעו בו, גם כך לא ממש איכפת להם אם ישרוד או לו.

מפעלים לא אמורים להינתן במתנה לאיש, אולם מה שאתה מציע זה שהמפעל יהיה של המדינה ומה שינתן במתנה יהיה רק מקום העבודה למלקק או התורם האחרון ברשימה של המפלגה השליטה לאותו זמן.

בנק גדול וריווחי שבוחר להיות כמו כל עסק ריווחי יותר, האם ידוע לך מה הן המשכורות של האנשים שפוטרו? האם ידוע לך מה היא העלות של אחזקת 900 עובדים? האם אי פעם חוץ מלכתוב החזקת עסק?
אגב בעלים של עסק יכול להעביר אותו כרצונו למי שמתחשק לו.

אם בנק אחר בחר לתת לו הלוואה אני לא רואה פה שום בעיה, רוצה הלוואה? בבקשה, נסה לקבל, האם יש לך סיכוי? קלוש כיוון שאינך איש עסקים והסיכוי שאי פעם תהיה מסוגל להחזיק עסק יותר משנה קלוש עד מגוחך.

לטעון כי רכבת היא פתרון מוכיח כמה חוסר הבנה יש לך. רכבות טובות יש במספר מדינות בעולם אולם גם כאשר הן קיימות הן לא מביאות פתרון לנושא התנועה אלא מקלות עליו בצורה זו או אחרת.
בפריז ולונדון יש רכבות האם הן מהוות פתרון? ממש לא, הן מקלות במקרה הטוב.

הסיבה שאנשים משתמשים ברכב היא נוחות. מירב האנשים שיכולים היום להשתמש בתחבורה הציבורית בוחרים שלא לעשות זאת, גם אם מדובר בעלויות גבוהות יותר. ישנן סיבות רבות לכך, חלקן כיוון שגם הרכבת שלוקחת אותך לתל אביב לא מונעת את הצורך להמשיך מהתחנה למקום שאליו אתה רוצה להגיע, אתה צריך לצאת בטמפרטורות משתנות, בחום ובקור, אתה צריך לשבת ליד אנשים שאתה לא מחבב ולהיות סבלני כלפיהם, ואם התינוק בוכה אז גם אתה צריך לשמוע, אתה לא יכול לשמוע את התחנת הרדיו שמתחשק לך, ועוד רבות וטובות הן הסיבות.

רכבות אולי יקלו אם יהיו מאוד זולות ומאוד מרווחות ומהן תהיה רכבת תחתית שתמשיך כמו בפריז לכל גוש דן, אז אולי זה יתחיל להצליח וכמו שציינתי בהתחלה גם זה לא מספיק בשביל ערים כמו לונדון ופריז.

בעיניין הכבישים אני מסכים. אין סיבה שיהיו כבישי אגרה, אני משלם כל חיי מיסים על מנת שלא יהיו לי מיסים נוספים בצורות נסתרות מסוגים אילו ואחרים.

מספר משפחות שיבחרו לצאת עם המיליארדים וללכת למדינות אחרות, שם ישארו ברשותם המליארדים ושם הם יקימו עסקים כדי להגדיל את המיליארדים שלהם בכספי המיליארדים שהם עשו בעצמם ללא עזרת איש. ואתה תישאר ללא המליארדים וללא מקומות עבודה, משטר מדהים אתה מציע.

מהו חינוך חינם? למה יחנכו? למה שאתה רוצה או למה שאלי ישי רוצה? מי אתה שתחליט מה ואיך יחונך הילד שלי?

ביטוח בריאות שיכוסה באמצעות מה? המיליארדים שברחו לחו''ל? עוד מיסים שהמעמד הבינוני יצטרך לספוג כיוון שהמעמד העליון כבר לא יהיה פה והמעמד הנמוך לא יכול גם כך לשלם? ואז הבינוני יצטרך לבחור בין להפוך להיות נמוך כי הוא צריך לממן את כל השאר לבין לקחת את מה שאין לו ולמצוא מדינה אחרת.

אם אתה לא במלחמה למה אתה צריך צבא? למקרה ש? או שיש צבא שיכול להגן עליך כי יש לך צורך בו ואז יש עלויות שאתה ואני צריכים לכסות, או שאין צבא כי גם ככה לא צריך אותו, רק שאז כמה חברים מהסביבה עלולים להראות לך את הצד הלא נכון של הים ולבדוק עד כמה אנחנו טובים בשחיה.

איזה פיתוח כלכלי? הרי אתה לא רוצה שהעסקים יהיו פרטיים אלא ממשלתיים, ואלו טובים בעיקר בדיבורים ואי עשיה. ואלו שקצת עושים אין להם מושג בעסקים כי הם פוליטיקאים ולא אנשי עסקים שצריכים להרוויח את השכר שלהם.

אכן כלכלה מדהימה אתה מציע לנו, כזו שתחזיק יחד עם ארגנטינה חמש דקות ואז לא לכמה מאות אלפים יהיה חרא. לכולם יהיה חרא אבל לפחות יהיה שיוויון בחרא.
_new_ הוספת תגובה



חברה, תקראו היטב את דברי רועי בלום. אביו, חברי הטו
ראובן גרפיט (יום שישי, 24/01/2003 שעה 19:35)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב, שאני מאד מוקיר, בילדותו, היה סופר שמאל,ובנוסף מנעריו של אבנרי. כמעט אנרכיסט נוסח ספירוואולי יותר. אבל - הבן אדם התבגר,התפקח והיום מצוי בצד השני של המתרס. לזכותו יאמר - שהינו אדם חכם, עצמאי , גאה ואינו מבקש טובות מאיש. בידיו הוא בנה , הקים, יזם, נכשל, יזם מחדש ומעולם המדינה ופקידיה לא פירגנו לו כפי שאנם מפרגנים ליזמים הקטנים בארץ, על רקע זה קמה שינוי.
הוא הקים את חוות הסברסים, וצברי אורלי הינם על שם ביתו הבכורה. האיש היקר הזה אכל ואוכל קש מאותם פקידים, פקידי מדינה משוקצים, קנאים, מנוולים, אשר ספירו מעביר לידהם את ניהול המדינה.
ספירו מתעלם מהעובדה שבנק הפועלים, נוצר מכספי משלמי המיסים וכל רווחיו הלכו למי?
כןגם בזק, רכבת ישראל שכשלה,נמלי חיפה, אשדוד המנוהלים ביד רמה על ידי ועדים ואנשים שנבחרו על ידי אנשי השלטון. חברת הביטוח הסנה שפשטה את הרגל, סולל בונה (אשר פשטה את הרגל), קונצרן כור אשר נמכר ליזם פרטי לאחר שנכשל , אבל את הקמתו סבסדה המדינה. הקיבוצים אשר קבלו מליארדי דולרים באופן ישיר ועקיף על ידי פטור ממיסים וקבלת משאבים בחינם (קרקע, מים, ציוד, שתילים, עבודה ועוד.
ארגונים אלה ורבים אחרים - מר ספירו, אני ,אתה וחברי הפורם שלמנו בדמנו את הקמתם ולא נהנו מכלום. השכר הגבוה של הבכירים בארגונים אלה בא על חשבון הציבור הרחב.
ורק לאנשים נוסח אביו של רועי, יזם פרטי, מושבניק, הרוצה להתפרנס בכבוד - ללא פרוטקציה , ללא ביוקרטיה , אותם פקידים מנוולים מערימים קשיים ומדוע? כי מר בלום אינו משחד אותם כפי שעשו כל אותם אנשים מכובדים אשר העבירו לידיהם את אוצרות המדינה? ומפני שאין לו מהלכים פוליטיים? מפני שאינו מקורב פוליטי לבכירי המפלגות? . - קבקא היה כותב על מה שעבר אדם זה במאבקו מול הפקידים / הביוקרטיה של המדינה, לא סיפור , אלא מחזה בהמשכים והיה מקבל עליו פרס בלום לספרות.
לא מר ספירו - שלמנו מחיר יקר ומשלמים מחיר יקר מאד על השלטון של המדינה, מדינה זו סיסמא, מאחריה ומלפניה עומדים פקידים ממונים/ פוליטיים הפועלים על פי האינטרסים שלהם ולא של הציבור הרחב.
_new_ הוספת תגובה



ראובן, צר לי שזו התמונה שמשתקפת בעיניך על
דוד סיון (שבת, 25/01/2003 שעה 17:09)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפקידים במערכת הציבורית. צר לי גם שמצאת לנחוץ לכנות את כולם מנוולים כי הם לא. מנוול זה אדם שכוונתו רעה וזה לא נכון לגבי מרביתם. אני מכיר עובדי ציבור שניצלו את כל הטריקים שידעו בכדי להוציא עוד גרוש נוסף של מענק לטובת היזמים הפרטיים (שלא ידעו להסתדר בלי המענק).

אני גם מכיר איך מתנהלות חברות פרטיות (כאשר מנהל נאלץ להפריד בין שתי פקידות שמאבדות את השליטה).

דבר אחרון, אני מכיר הרבה יזמים שיגידו לך שהישראלי לא רוצה לעבוד אבל לא יקחו לעבודה ישראלי בשכר של תאילנדי.
_new_ הוספת תגובה



רק תגיד איפה הוא הפקיד הללו אבי מחפש אותו כבר שנים
רועי בלום (שבת, 25/01/2003 שעה 18:39)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



סיוון, מקבל את הערתך, חוזר בי. אין
ראובן גרפיט (שבת, 25/01/2003 שעה 19:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מקום להכללות.
_new_ הוספת תגובה



גדעון, אתה מצייר עולם אידילי שגם משטר סוציאליסטי
דוד סיון (יום שישי, 24/01/2003 שעה 0:01)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכי טהור לא יגשים. כבר היו רבים שציירו את החלום הזה מעטים ניסו להטוות את הדרך להגשמו ועוד יותר מעטים ניסו להגשימו.

אף אחד לא הצליח גם לא אחרי הרבה שנים. איךאתה אמור להצליח שאינך מתחיל להטוות את הדרך?

משפחת המילינר הביאה את כספה ממקורות עצמיים. משפחת אריסון לא לוותה את הכסף כדי לרכוש את בנק הפועלים.
_new_ הוספת תגובה



לדוד סיון - על חברה אידיאלית
גדעון ספירו (יום שישי, 24/01/2003 שעה 2:01)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמובן שחברה אידיאלית היא מטרה שראוי לשאוף אליה, אבל אני מציע בשלב זה חברה סציאליסטית ולא אידיאלית.
המודל שאני מדבר עליו עדיין מחכה להגשמה, ואני מעריך שיגיע.
מה שהתרחש בברית המועצות ובארצות הלוויון שלה, לא היה מודל סוציאליסטי אלא משטר רודני, ואין סוציאליזם בלי דמוקרטיה.
המשטר הקפיטליסטי כפי שהוא היום, בעיקר הדגם בארה''ב, הוא כישלון מחפיר בכל הקשור לבניית חברה חופשית, צודקת ובעלת סולידריות חברתית.
רק השבוע הקרינו בתכנית ''רואים עולם'' של הטלוויזיה הממלכתית בישראל כתבה (דומני של CBS) על העוני הנורא בארה''ב, על אנשים עובדים שמשכורתם לא מספיקה כדי מחיית משפחתם והם עומדים בתורים ארוכים של חלוקת מזון מידי ארגוני צדקה. אימהות שרואיינו סיפרו כי הן מדללות עבור ילדיהן את החלב במים כדי שיספיק ליותר זמן, ילדים סיפרו כי הולכים רעבים לבית ספר. בתכנית נאמר כי בארה''ב יש 12 מיליון ילדים בדרגות שונות של תת תזונה עד רעב ממש.
המשטר הקפיטליסטי יתמוטט בסופו של דבר מחמת חוסר יכולתו להתמודד עם שאלות המשך קיום כדור הארץ, משום שמדובר בסוגיות שאינן פתירות בעולם המבוסס על ניצול מחפיר מחד גיסא ורווח פראי מאידך גיסא. כדי לפתור את הבעיות הקיומיות האלה, ינועו המדינות לעבר משטר סוציאליסטי, שלא מבוסס על עקרון הרווח לכיס הפרטי, אלא הרווחה לחברה. רק משטר כזה יוכל לעצור בצורה נחרצת את הרס כדור הארץ שמקורו בענקי כלכלה פרטיים שמובילים את כדור הארץ לידי קריסה.

אשר לרכישת בנק הפועלים על ידי משפחת אריסון, דומני שאתה לא מצוי בעובדות, ואולי אינך קורא את העיתונות הכלכלית. רק בימים האחרונים נכתב רבות על סכנת התמוטטות בנקים כתרחיש כלל לא דמיוני. בין השאר נאמר כי קריסת בנק גדול כמו בנק הפועלים למשל, יגרור עימו בתגובת שרשרת גם את בנק לאומי בגלל ההלוואות שנתן למשפחת אריסון לרכישת הבנק.
בשבועון הירושלמי ''כל העיר'' (רשת שוקן) מיום 17.1.2003, הופיעה כתבה גדולה בנושא זה מאת העיתונאית יולי חרומצ'נקו והיא מצטטת את ד''ר יצחק ספורטא, כלכלן מאוניברסיטת תל-אביב, שמכנה את קניית בנק הפועלים על ידי משפחת אריסון ''הקומבינה מספר אחד'' שכן ''הקנייה נעשתה באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק לאומי. ברגע שבנק אחד יקרוס, יכול גם השני לקרוס''.
בעניין הבנקים, בוודאי שאין עילה להפרטה בנוסח אריסון. הוא רודה רק את הדבש, אבל ברגע שהבנק יקלע לקשיים ויתמוטט, בנק ישראל יזרים מיליארדים כדי לפצות את המפקידים. אז למה בכלל למכור אותו לאיש פרטי? עד למכירתו לאריסון, התנהל בנק הפועלים בהצלחה רבה בבעלות ממשלתית (כשמשכורתו של המנכ''ל הית חמישים אלף ולא 800 אלף ש''ח לחודש), וגם כיום מתנהל בנק לאומי בהצלחה רבה, ללא בעלות פרטית. אין כל מניעה למכור מניות לציבור במקום לתיתו לאדם פרטי. אין לזה כל קשר לחבר אידיאלית, אלא סתם להגיון פשוט האומר, שאין נותנים נכסי ציבור לכרישים פרטיים.
_new_ הוספת תגובה



גדעון, אני מצטער לפי האינפורמציה שבידי
דוד סיון (יום שישי, 24/01/2003 שעה 7:23)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. משפחת אריסון הביאה כסף מהבית וזאת משפחת דנקנר שמימנה את חלקה בהלוואה מבנק לאומי. לצערי נשמט מזכרוני המקור ואף כתבתי על כך באחד הטורים האחרנים שלי.

2. העולם הקפיטליסטי כבר לא קיים. מדינת הרווחה שהיא פשרה בין הקפיטליזם והסוציאליזם היא שקיימת במדינות המערב. טענתך שהסוציאליזם יצוץ מחורבות הקפיטליזם, לכן, לא רלוונטית.

3. אתה גם לא מוכן להסביר איך יצוץ, באיזה תהליך, המשטר הסוציאליסטי ומה המנגנון הפנימי שישמר את קיומו.
_new_ הוספת תגובה



גדעון, לאחר בדיקה של מקורות המידע שלי ... ....
דוד סיון (יום שישי, 24/01/2003 שעה 11:46)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משפחת אריסון מימנה את חלקה בבנק הפועלים בכספה היא. יש דוגמאות הרבה יותר טבות מאשר משפחת אריסון בנושא הזה.

עסקים עם מינוף גבוה (שיעור ההלוואה ברכישה הוא גבוה ושיעור ההון העצמי נמוך מאד) אכן נקלעים לצרות בתקופת מיתון. זוהי בעיה שהעליתי באחד ממאמרי האחרונים. ובאותו מאמר עשיתי את אותה השגיאה שאתה עושה ביחס למשפחת אריסון.
_new_ הוספת תגובה



שרי אריסון צוחקת בג'אקוזי
מי שזוכר (יום שישי, 24/01/2003 שעה 13:35)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואלף משפחות בוכות.
מיליארד שקל לשנה זה לא מספיק בשבילה...
_new_ הוספת תגובה



אני רואה שאתה נהנה לתקוף
דוד סיון (יום שישי, 24/01/2003 שעה 14:10)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל מה שרי אריסון עושה בג'קוזי לא רלוונטי לכלום. בעצם עד היום לא ברור לי למה בכלל יש לאנשים ג'קוזי.

לגופו של עניין: האחריות של בעל הבית של כל עסק היא גם ליכולת שלו להמשיך ולהתקיים. עם האחריות באות גם זכויות וחובות של מנהל. הגובה של הרווחים שהוא גובה רלוונטי רק אם זה לטובת העסק וזה כולל את עובדיו. רצה הגורל וגם חלק ממיליארד השקל לא יחולקו לבעלי הבנק בגלל המצב הכלכלי (וגם החובות המסופקים) והוראות המפקח על הבנקים.

צריך לזכור שבגלל האפשרות לחלק דיוידנדים הם גייסו את הכסף (במקרה של משפחת אריסון מכיסם).
_new_ הוספת תגובה



גם אני צוחק בז'קוזי. רק שמאלנים בוכים בז'קוזי
תלמיד ב"אקדמיה" (יום שישי, 24/01/2003 שעה 16:23)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



זה רלוונטי ועוד איך, היא שוחה בשמנת
מי שזוכר (יום שישי, 24/01/2003 שעה 18:14)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואנשים נזרקים לרחוב, אם זה לא רלוונטי אני לא יודע מה כן רלוונטי
_new_ הוספת תגובה



יכולה גם לשחות בזהב מותך.
רועי בלום (יום שישי, 24/01/2003 שעה 20:16)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שרי לא חייבת לא לך ולא לאחר שום דבר.
כל עסק רצוי שיגדיל את רווחיו בכל דרך אפשרית על מנת שיתקיים בצורה היעילה ביותר. לבנק הפועלים יש 17 אלף עובדים שבמידה והוא מאיזו שהיא סיבה לא יוכל להחזיק אותם מחר לא יעבדו ויצטרפו למובטלים.

אתה מוזמן תמיד להקים עסק מכספך ולהחזיק עובדים ולממן אותם כמה שתרצה.
לאחר שתצליח להחזיק עסק שנה אני יודע שדעותיך ישתנו לחלוטין.
_new_ הוספת תגובה



זכותה לפטר וזכותי למחות
מי שזוכר (שבת, 25/01/2003 שעה 0:03)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכשיפטרו אותך אני מבטיח לשתוק.
_new_ הוספת תגובה



אז זהו ש
רועי בלום (שבת, 25/01/2003 שעה 2:17)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אותי מעולם לא פיטרו ויצא לי לעבוד ביותר מעבודה אחת בחיי. למעשה, התחלתי לעבוד בגיל 14 מבחירה. לא כי היה חסר אוכל בבית, אלא כי הורי לא האמינו בדמי כיס ואמרו לי: רוצה כסף לשטויות (כהגדרתם אז) - לך לעבוד.

אז חילקתי עיתונים בגיל 14 ולאחר מכן עבדתי בבריכה כמעט עד גיל 18. לפני הגיוס, לאחר שלא היה צורך יותר בעובדים, כי חורף בבריכה ולא מועסקים שם בני נוער, המשכתי לעבוד באלקטרה בתור איש מחסן. לאחר הצבא, כאשר עדיין הייתי בחופשת גיוס, התחלתי לעבוד. בזמן שהתחלתי ללמוד עשיתי הפסקה של שלושה חודשים על מנת לראות אם אני מסתדר עם הלימודים. כאשר ראיתי כי טוב התחלתי שוב לעבוד ומאז לא הייתי מובטל לרגע.

הסיבות העיקריות הן: 1. יש לי מוסר עבודה. 2. אני יודע שלא חייבים לי שום דבר ומשקיע כל מה שאני יכול בתמורה למה שאני מקבל.

על כן, גם כאשר יש פיטורים במקום שאני נמצא בו, אני אהיה, אם לא אחרון המפוטרים, בין האחרונים, וגם אם אפוטר, הזמן שיקח לי למצוא עבודה יהיה קצר משבוע, כמו שהיה בכל פעם שחיפשתי עבודה. למעשה, לפני שמצאתי את המקום שבו אני עובד היום חיפשתי עבודה ומצאתי בתוך פחות מ- 24 שעות, כולל זה שהתקבלתי. לאחר כמה ימים מצאתי את המקום שבו אני היום וגם אליו התקבלתי מייד.

סמוך עלי, אבל אני באמת לא חושב שאזדקק אי פעם לעזרתך בנושא. אני עבודה אמצא בכל מקרה, כי אני בלי סנטימנטים ועצלנות ומוכן לעבוד בכל דבר, כולל חקלאות, בניין, או כל מה שהגוף שלי יהיה מסוגל לעשות, וגם תמורת שכר מינימום עד שאמצא מקום טוב יותר בשבילי.
_new_ הוספת תגובה



אתה גדול מהחיים, כל הכבוד, נהדר ונפלא
מי שזוכר (שבת, 25/01/2003 שעה 10:26)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ועל כן כשיפטרו אותך אני מבטיח לא למחות
_new_ הוספת תגובה



החיים הטובים של החזקים
אנה (שבת, 25/01/2003 שעה 16:23)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמה ששרי אריסון מסכנה!

גם אני מבטיחה לא למחות כשייפטרו את שניכם.

מדובר במוסר. מדובר בשאלה הגדולה: האם אנחנו מדינה של חזקים בלבד; לצידם עניים שלא צריך לדאוג להם - כי ''ככה זה כשאתה מנהל עסק, עסק צריך להרוויח''. או - האם אנחנו מדינה שדואגת לחלשים שבה!

כל הדיבור הדמגוגי הזה שלכם מעורר בי חלחלה וזעזוע. מתחילים להסביר לי למה שרי אריסון מסכנה ולמה היא פיטרה כמעט אלף עובדים כי מיליארד שקל רווח לא הספיק לה ''כי עסק צריך להרוויח''.

ומה עם אלה שאין להם את היכולת ''לפתוח עסק שתמיד צריך להרוויח''? מה עם אלה שאיבדו את הכוח ''לדאוג לעסק שלהם''? מה עם החלשים?! מה עם אלה שהמזל לא שיחק להם והם מפסידים ומובטלים? 300 אלף מובטלים ויש כאן למישהו העוז להתייהר ולהתרברב?!

בושו והיכלמו אנשים ברי מזל. ושלא יתהפך לכם המזל לעולם. כי מדובר במזל - ולא יותר!
_new_ הוספת תגובה



מסכנות לעסקים
רועי בלום (שבת, 25/01/2003 שעה 16:43)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איש לא טען כי שרי מסכנה.

אולם לעסקים יש חוקים שבלעדיהם הם לא עובדים, אחד מהם הוא רווח.

את שואלת מי ידאג למסכנים ולעניים, אז נתחיל בזה שהם יתחילו לדאוג לעצמם בתור התחלה, כל מובטל מוזמן למצוא עבודה בחקלאות או בטיפול סיעודי בזקנים או בבניין או בשמירה או בכל עבודה אחרת שיש בשוק ואז הוא לא יהיה מובטל, כאשר הוא לא יהיה מובטל אז המדינה לא תצטרך לממן לו את החיים אלא רק חלק קטן מהחיים,ואז יהיה יותר כסף להשקיע באחרים.

כלל לא מדובר במוסר, ואין קשר למוסר, מדינהצריכה לעזור לאזרחיה היא לא צריכה לחיות על גבי מעמד בינוני לא יציב ולחלק את הכסף שאין לה.

עזרה לא תמיד מתבטת בחלוקה כסף לכל אחד , עזרה היא גם בדרישה ללכת לעבוד ולא רק במזגן, עזרה היא לדרוש לעבוד גם כאשר רוצים ללמוד תורה וגם כאשר השכר נמוך.

סוד כמוס אני אגלה לך , הכסף לא צומח על העצים, במקרה הטוב צומחים עליהם פירות ואם לא יהיה מי שיקטוף את הפירות לא יהיה מי שישלם עליהם.
כסף שלווים מחו''ל צריך להחזיר כך שלישראל מה לעשות אין היום מספיק כסף. וכדי שבעוד 20 שנה יהיה כסף לממן את מי שחיי על פנסיה צריך שכבר היום יכנס לקרן כסף ויתוחזק בצורה חכמה , צריך משק יצרני פורח וצריך עובדים שעובדים 95 אחוז מישרה ולא 25 כמו בהרבה מאוד מקומות.

צריך שעסק ירוויח כדי שיהיה לו שווה להיות בארץ ולא לעבור לסין שם הוא ירוויח יותר.
אף בעל עסק לא חייב למדינה שום דבר , הוא מוציא את הכסף מכיסו ולא מכיס המדינה.

מה אם אילו ואילו, צריך לעזור להם לא לתת להם תרומות, צריך לחייב אותם ללכת לעבוד , 300 אלף מובטלים ואותה כמות של פועלים זרים נותנת לך את התשובה לאיפה העבודה.
בדימונה יש 5000 מובטלים יש לימכתב מלשכת התעסוקה שם כי לא ניתן למצוא עובדים. מספיק לבכות.
מי שרוצה יכול למצוא עבודה, המדינה צריכה לעזור לעסקים על מנת שאילו יתנו עבודה לאזרחיה ולא לתת כסף לאזרחים כדי שאילו לא ירצו לעבוד כי שם קשה ופה קר והשכר לא ניראה להם.

האמיני לי שאני לא בר מזל, אני יוצר את איכות החיים שלי , אני לא מעמד בינוני והלואי והייתי, אבל לא חסר לי כי אני יודע איך לשמור על הכסף אני יודע לא לבזבז אותו ואני דואג לכך שאני אהיה מספיק חשוב איפה שאני עובד (וכך עשיתי תמיד) כדי שלא אצטרך לחפש עבודה.
_new_ הוספת תגובה



עושה רושם רועי שאתה מרגיש שאין גבול לכוח האנושי
אנה (שבת, 25/01/2003 שעה 16:53)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז בוא אני אגלה לך גם סוד: היה לך הרבה מזל. למה לא תודה בגבולות הכוח שלך ותגיד תודה על שהגורל שפר עליך כל כך.

אתה מרצה לי פה הרצאה שלמה כאילו נולדתי אתמול ומדבר בפטרוניזם שאלוהים בעצמו לא מכיר.

דע לך: יש אנשים שלא יכולים לדאוג לעצמם. כאלה שהגורל התאכזר אליהם. היהירות שלך כה פסולה ורעה. זו יהירות מגלומנית, אומניפוטנטית. אתה באמת חושב שהכל בידיך? יש אנשים שאין בכוחם לעשות רבע ממה שאתה נואם ומציע פה בכזה להט אוילי. אתה לא מבין עד כמה שפר עליך הגורל. יש אנשים מוגבלים. יש סתם חלשים. 300 אלף המובטלים שמתרוצצים עכשיו בארץ חסרי אונים וחסרי כבוד הם לא תואצה של עצלות או של אי רצון לצאת לעבודה! אלא של מדיניות כלכלית כושלת ושל הכיבוש והמלחמה שמתנהלת כבר שנתיים!

סופה של היהירות הזאת יהיה רע, רע מאוד לצערי
_new_ הוספת תגובה



יש הבדל בין מרגיש ויודע
רועי בלום (שבת, 25/01/2003 שעה 18:34)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא יהיר אני חיי את המציאות כמו כל אחד, אני לא מאילו שקיבלו דמי כיס כי לא היה מה לתת בעיקר.
יש את אילו ששתו קוקה קולה ויש ששתו מתרכיז כי זה מה שהיה, יש עבדו מגיל 14 כדי ללכת אם החברה מידי פעם לסרט כי לא היה מי שיממן את הסרט, אבל אני לא מסכן ולשמחתי הרבה לא ידעתי רעב מה הוא מעולם למרות שקשיים שהיו גם לי.

לא היה לי מזל, אני יצרתי את מה שיש לי בעובדה קשה, אני הלכתי לישון אחרי עבודה לפעמים של 15 שעות ביממה כדי להרוויח עוד כמה שקלים כאשר השכר שלי היה עוד של נער צעיר.

אני אל אומר שנולדת אתמול ויתכן שחיית חיים דומים או שונים משלי, אבל אני מדבר בתצור אחד שעובד כבר שניחם רבות, אני מדבר על זה שהייתי צריך פרותקציה בשנה הראשונה שעבדתי בברכה כייון שרק מי שהיה לו כזו יכל למצוא שם עבודה וכל שנה רוב האנשים עדיין היו זקוקים לאותה פרוטקציה אבל אל אני כיוון שאחרי שנה אחת הם אילו שהיו מתקשרים אלי לקרת סוף הלימודים ושואלים אותי אם אני רוצה לבוא. (או ליתר דיוק מתי אני בה) אני הייתי בגיל 18 אחראי כבר על העובדים מתי שהאחראי תפעול היה חולה כי המנכ''ל והסמנכ''ל של המקום ידעו כאשר אני שם יהיה בסדר והדברים יתנהלו כמו שצריך, אני זה שהעיף את הבן של מנהל האבטחה במקום כיוון שהוא לא עבד למרות כל הפרוטקציה שקיבל מאביו שהיה הרבה יותר וותיק ממני ואת המילה שלי קיבלו.
אני באותו מקום כאשר הייתי בן 16 קיבלתי עבודה של חיתוך מקום חניה שהייתה אמורה להמשך מינימום שלושה ימים ונגמרה באותו היום כאשר מנהל העבודה לאחר מכך היה בהלם כיוון שמעולם לא עשו זאת בזמן כל כך קצר.

ואני לא גיבור או משהו דומה, אני מאמין באמת שמי שיכול ורוצה ימצא עבודה, אני ראיתי מקרים כאילו קוראים וראיתי את בדיוק ההפך יותר מפעם אחת בחיי.
המסכנים בלי העבודה וה''כבוד'' מה הם עשו בשביל למצוא עבודה? הלכו ללישכה, אני מעולם לא הלכתי ללישכה בשביל למצוא עבודה, ואני מאמין כי גם לא אליך, אני פתחתי עיתון והלכתי לכל מקום שהציעו לי בו לעבוד.

נכון יש נכים שלא יכולים לדאוג לעצמם ויש חולים ויש עוד רבים שכשה להם, אבל הם לא 300 אלף איש, הם אולי 30 אלף את יודעת מה מאה אלף, מה אם השאר? מה אם מתאים אלף איש שחלקם מחפש ימים קלילות עבודה אבל רק אם זה בשכר כזה או אחר, ורק אם יש מזגן, ורק אם המרחק הוא כזה או אחר, ואם יש הסעה ואם יש ארוחת צהריים.
את יודעת בכמה כאילוא אני ניתקל בכל יום? נכון אני ניתקל גם בכאילו שרוצים לעבוד באמת ולא מוצאים, אולם הם היום מיעוט ועד כמה שזה מפתיע אילו שאומרים שהם יעבדו במה שיתנו להם מוצאים עבודה כל כך מהר..

להאשים את הכיבוש ואת התוצאות הכלליות של המדינה באי עבודה זו היא יהירות, האם כל העבודה בארץ מתבססת על תיירות שניפגע מהכיבוש? או על אי עיסקאות שנעשות בגלל הכיבוש? שטויות, ישראל משווקת לעולם ידע במליארדים מידי שנה גם כאשר בכל העולם יש מיתון, הבעיה היא שהיא מיצאת גם כסף באמצעות עובדים זרים, את יודעת כמה עולים לנו 200 אלף עובדים זרים.
אמר כבר פעם משהו , אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינה.
אז ספרי לי מה המסכנים בלי הכבוד עשו חוץ מלגור בכיכר הלחם? האם הם מוחנים לנקות בט\תים לשתוף רצפות וכלים? האם הם מוכנים לסעוד זקנים? או שגם לסעוד זקנים זו עבודה קשה מידי?
סובה של ''היהירות'' שלי הינו כמו סופה של הצפרדה במשל על הצפרדע והשמנת, אני לא אשאר בכלי והמסכן כנראה כן ישאר בכלי.
_new_ הוספת תגובה



לא אני פשוט מציאותי
רועי בלום (שבת, 25/01/2003 שעה 16:44)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ועל דאגה אותי לא יפטרו.
_new_ הוספת תגובה



רועי, אני מאחל לך כל טוב ומקווה כי תסתדר גם בעתיד
מי שזוכר (שבת, 25/01/2003 שעה 17:27)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ושאף פעם לא יקרה לך שכבר תהיה פחות יעיל וחזק ויחליטו להפטר ממך ולקחת עובד צעיר וזול כי לבעל הבית מתחשק להרויח עוד קצת.
אבל אם זה במקרה כן יתרחש, אל תבוא לאי.
_new_ הוספת תגובה



לי זה לא יקרה
רועי בלום (שבת, 25/01/2003 שעה 18:37)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמרו לי בצבא כי אני אתחיל לעשן, ואמרתי לי זהנ לא יקרה, ואכן לא קרה.
אמרו לי לפני סיום הצבא כי אין עבודה בחוץ, ואני אהיה מובטל לפחות כמה חודשים , אמרתי לי זה לא יקרה, והתחלתי לעבוד עוד בזמן חופשת השיחרור שלי.

כל כך הרבה פעמים אמרו לי תזהר ואמרתי לי זה לא יקרה , ולא כי אני ישראלי שמאמין שזה לא יקרה לו כי שומרים עליו מלמעלה, דווקא כי אני יודע שממש אין שום מלאך ששומר עלי מלמעלה אני יודע לשמור על עצמי מלמתה ויודע לומר שלי זה לא יקרה.
_new_ הוספת תגובה



תסלח לי, רועי, אתה לא מכיר את המציאות
דוד סיון (שבת, 25/01/2003 שעה 17:36)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בין המפוטרים יש טובים וטובים מאד. אני מנחש שאתה אדם צעיר ונייד וזה טוב. מה לעשות ומפעל שמפריש לקרן פנסיה של עובד בהנחה שהוא יעבוד עד גיל הפרישה מחליט בשלב מסויים לפטרו - הרבה לפני גיל הפנסיה אבל זה כבר מבוגר מידי להשתלב בחזרה בעבודה. אחרי גיל מסויים - מתישהו אחרי 40, לא מעניין את בעל העסק עם איזה מוטיבציה או יכולת אתה בא.

הסיפור על העובדים הזרים הוא לא פשוט כל כך כמו שאתה מתאר.
א. מי שמעסיק תאילנדי/סיני/לא ישראלי לא יקח ישראלי מבחירה אפילו אם אותו ישראלי יסתפק בשכר של הפועל הזר. אני יודע כי בדקתי זאת ביותר ממקרה אחד.
ב. יש יותר מובטלים ממה שמדווח משום שמי שגמר את האפשרות לקבל דמי אבטלה מפסיק לקבלם אבל אם לא מצא עבודה אין לו סיבה לדווח.

אני שמח שאתה צעיר ומצליח פחות או יותר להסתדר ולעבוד ברצף. אבל מוחה שאתה מטיף מוסר מחוסר ידיעת העובדות.
_new_ הוספת תגובה



סלחתי אבל לא מדיוק
רועי בלום (שבת, 25/01/2003 שעה 18:17)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר הגיע העליה המסיבית הרוסית היו שם בני כל הגיליים, להבדיל מהישראלים המצויים הם בחרו לעבוד בהתחלה בכל מה שיש ורק לאחר מכן לפנות למקום שאליו הם הוכשרו ברוסיה. הם עבדו בכביש ובשמירה ובכל מה שיש על מנת להביא כסף, והיום אין באחוזים למרות שלפי השיטה שלך אמור להיות הבדל גדולן בין אחוז הבלטי מועסקים במגזר הרוסי שעלה באותה תקופה לבין מיגזרים אחרים.

אני אכן צעיר אולם בעבודה שלי יש גם מבוגרם יותר ממני שחלקם הגדול בוחר לעבוד בשכר לא גבוהה במיוחד אבל הם מבינים שאיש לא חייב להם דבר. ואם הם לא יעבדו לא יהיה להם כסף.

ואכן יש אנשים טובים מאוד בין המפוטרים חלקם הלא קטן שהתרגל לעבוד בתנאים אילו וארים מסרב היום לעבוד, במידה וכל אוכלוסית המובטלים שלנו הייתה מגיל 40 הייתי אומר ניחה אכן בגלל הגיל אין עבודה אולם כמות האנשים ב\גיליים 20 - 40 מספיק גדולה , אנשים אילו יכולים למצוא עבודה אם ירצו.
כמו שציינתי בדימונה לא היו מונים אנשים לעבוד בכל גיל בחקלאות כאשר הם אפילו לא שאלו מה השכר.
מפעלי ים המלח היו באותו הזמן באותה צרה כייון שלא היו להם עובדים.

המוטיבציה שלך חשובה לכל בעל מפעל, לא בכל העבודות יש צורך בכוח גופני כחלק ניכר מהעבודשה, מה לעשות שלא מעט עבודות דורשות דברים נוספים כמו שרות איכותי, ועבודה במשך 90 אחוז חפחות מהזמן שעליו משלמים לך.
כאשר נעשה סקר כמה חושבים העובדים במקום שבו אני עובד עליהם לתת עבודה ביחס לזמן שהם נימצאים הם טענו כי 70 אחוז זה תקין. זאת אומרת שהם רצו 30 אחוז שכר על הפסקות סיגריה ושיחות אישיות.
אני מאמין ש90 אחוז מהזמן שאתה בעבודה צריך להיות מושקע בעבודה לפחות.

בוודאי שמי שלוקח עובד זר לא יקח ישראלי אפילו באותו שכר, אצלנו בחווה עובד זר נתן תפוקה של יותר מ30 אחוז יותר מישראלי באותה עבודה בדיוק אם אותם תנאים בדיוק. ופה הבעיה. (ואני מתכוון לאילו שנתנו את התפוקה הגבוהה ביותר מהישראלים והנמוכה ביותר מהזרים, מלבד ישראלי אחד שלהפעת כולם נתן תפוקה יותר מהעובד הזר הטוב ביותר. איך הוא עשה את זה? הוא אמר לנו כי הוא בא לעבוד ולא לעבודה.

אני לא מטיף מוסר אני חיי מציאות ורואה מה קורה ביותר ממקום אחד שבו הייתי בחיי וביותר מעבודה אחת שבה עבדתי, מרבית העובדים לא עובדים את מרבית הזמן שהם אמורים לעבוד. אלא עסוקים בהרבה מאוד דברים אחרים.

רק כדרך אגב אני במקום שאני עובד במשך יותר משנתיים הגעתי אליו בנסיעה בתחבורה ציבורית שנימשכה אז יותר משעה וחצי הלוך ושוב בדרך כלל לכל כיוון, תמורת שכר שהיה אז קרוב מאוד לשכר המינימום.
וקניתי בדרך בורקסים לאכול ארוחת צוהריים שם כיוון שזה היה עדיין יותר זול מהמסובסד.
להבדיל מהרבה אחרים ששמעו איפה אני עובד כאשר הייתה עוד דרישה לעוד אנשים ולא היו מוכנים לנסוע את הזמן הזה בתחבורה ציבורית.

העובדות מדברות בעד עצמן, חוק טל הוא העובדות, האברכים שמקבלים כסף ממני וממך על לימודי התורה שלהם הן העובדות, אילו שבדימונה לא מוכנים לעבוד הן העובדות ואילו שלא מוכנים לעבוד בלי מזגן הן העובדות, שגילי הצעיר יחסית שכבר שנים רבות מידי עושה מילואים לא יטעה אותך.
_new_ הוספת תגובה



כשאני אפתח פעם מכרה פחם אני מזמין אותך
מי שזוכר (שבת, 25/01/2003 שעה 18:50)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעבוד אצלי, אולי אני אמנה אותך גם לנוגש עבדים.
עוד לא החלטתי.
_new_ הוספת תגובה



תודה אבל
רועי בלום (יום ראשון, 26/01/2003 שעה 1:00)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אזדקק לעבודה אהיה אני מאמין מוכן לעבוד גם בפחם, אבל לתחושתי אתה לא תיפתח עסק כזה או אחר שקשור לפחם.
_new_ הוספת תגובה



רועי, קראתי את הפתיל הזה
אנה (יום ראשון, 26/01/2003 שעה 1:23)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואת סיפור חייך ואני מאחלת לך הרבה בריאות ומזל!

אתה עוד צעיר לאללה ומה זה לא יודע כלום - כלום כלום כלום. בהצלחה!
_new_ הוספת תגובה



סיפור חיי?
רועי בלום (יום ראשון, 26/01/2003 שעה 21:35)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעניין איפה קראת את סיפור חיי? מכסימום קראת כמה קטעים קצרים מאוד ומשעממים ממנו.
תודה על הברכה אבל בקשר לצעירות? מתי מגיעים לגיל שבו כבר לא אומרים לך שאתה צעיר? האם רק כאשר אתה כבר זקן?
_new_ הוספת תגובה



אני מאחל לך באמת הרבה מזל, אבל אתה עדין לא
דוד סיון (יום ראשון, 26/01/2003 שעה 22:39)
בתשובה לרועי בלום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מכיר את המציאות. למרות זאת אני מעדיף שתשאר עם עודפי הביטחון ולא תפול לבורות שאתה בשום אופן לא רואה. אני גם מקווה שלא תעמוד יום אחד ותרגיש שחירבנו עליך למרות ההשקעה המירבית שהשקעת במקום העבודה. אני מכיר כמה אנשים שהתנסו בזה וקודם הם היו חזקים ומשקיענים ודיברו כמוך.

אני רק מקווה שתלמד ולא בדרך הקשה שהעולם הוא באמת אחר ממה שאתה מתאר. ואני גם מאחל לך שלא יבוא יום שיגידו לך יש אנשים יותר צעירים שישמחו לקבל את העבודה, או שפשוט לא צריכים אותך.
_new_ הוספת תגובה



לפחות שנינו רוצים את אותו הדבר
רועי בלום (יום שני, 27/01/2003 שעה 1:27)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ספירו, בעית הסוציאליזם האוטופי מתמקדת בדילמת
ראובן גרפיט (יום שישי, 24/01/2003 שעה 21:27)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנהנה מן ההפקר (יש לו ביטוי בתורת המשחקים).
באם תענה תשובה נכונה/ אמיתית על הדילמה תבין את המגבלות המעשיות של הסוצילאיזם.

הנחת היסוד המרכזית של סוציאליזם הינה '' כל אחד צורך ע פי צרכיו ונותן, משקיע על פי יכולתו''. במילים מפשוטות - בני האדם אלטרואיסטים, מוכנים לתת, להעניק, לדאוג לזולת ללא תמורה כלל או ללא תמורה אמיתית לגודל ההשקעה שלהם.אבל -ה דילמה מראה שכל אחד רוצה למכסם את האינטרסים שלו ואין חפיפה והזדהות בין האנטרסים. הם שונים ולא מקבילים אל אחוצים ומתנגשים זה בזה.
ובכן - נעבור להמחשת הדילמה לחיי היום יום:יש שני שחקנים המקימים ומקיימים ארגון כלכלי (קיבוץ למשל).
נדגים תחילה בצורה פשטנית ואחר נסבך אותה.
שחקן אחד צריך להשקיע בעבודה והשני במינהל וביוקרטיה.
(במציאות כל אחד מעדיף את העבודה הקלה יותר מההבט הפיזי - את התפקיד הביוקרטי הגומל באופן טבעי ביותר צ'ופרים).
במקרה האופטימלי - כל אחד בוחר את התחום ללא מאבק וללא מחלוקת. העובד הפיזי - עובד מהבוקר עד הערב, מוציא לחם מן הארץ. את הלחם הוא מחלק שווה בשווה בינו לביוקרט.
הביוקרט - עובד מהבוקר עד הערב, בסידורים, במינהלה, בנסיעות , בפגישות בחדר ממוזג ובמסעדות, מקבל ונותן מתנות, עם טלפון צמוד, טיסות לחו''ל.
הפועל -הנאיבי, האידאולוג, משקיע מעל ומעבר. עובד קשה עד שהוא קורס: מבחינת גיל, זקנה או מפני שבת זוגתו או ילדיו צועקים עליו ואומרים לו שהוא פרייר.
בא הפועל לביוקרט ואומר לו: עבדתי עבוד הפיזית קשה שנים, כשל כוחי, בו נתחלף. האם דעתך יסכים הביוקרט לעסקת החליפין? ואם לא - מה יקרה לארגון?
דוגמה שניה: שני חברים בארגון סוציאליסטי, האחד - נהנתן, צורך סיגריות, אלכוהול, נשים, הימורים, השני - עובד מסור , נאמן, אידאולוג ומפרנס את הבזבזן.משל הנמלה והצרצר -מוכר לכם? כל הקיץ - טורחת ועמלה ''אותה נמלה חרוצה, אבל הצרצר ממשיך במימוש צרכיו והנאותיו''. מגיע החורף - בא הצרצר לנמלה ואומר לה - תני לי להכנס לביתך החם
- מתקוממת הנמלה שהיא ובני ביתה עמלו כה קשה ומסרבת. מה עושה הצרצר - פונה לפוליטבירו וזועק חמס - אני עני, חסר כל, והנה הנמלה האכזרית משאירה אותי למות בכפור. כופים על הנמלה להכניס את הצרצר לביתה וזו צוחקת כל הדרך אל הבנק.
מגיע הקיץ - הצרצר יצא להמשיך לבלות, מה עושה הנמלה - עוברת דירה רחוק רחוק או לחילופין, מסתירה את כל מה שהיא אוגרת לקראת החורף בבנק מחוץ למדינה וכאשר בחורף מגיע הצרצר וחוזר על התרגיל שלו, הבית של הנמלה דולף וחסר אוכל והנמלה עזבה את הקן והלכה למקום אחר.
לטובת מי תפסוק מר ספירו?
המציאות המרה -ממרה יותר. יש חוסר במשאבים. אין שיויון בין האנשים. יש רבים שאורח חייהם גורר אותם לפשע, למחלות, לעוני. יש רבים שהם רעים ונצלנים החיים על חשבון התורמים / המשקיענים / הישרים המשלמים את מיסהם אך לא מתוחכמים מהיבט של התחמנות הפוליטית ויצאים חסרים ונזוקים.
כל המשטרים הסוציאליסטים נפלו ויפלו עקב דילמה זו של הנהנה מן ההפקר.
_new_ הוספת תגובה



ספירו, מקבל את הביקורת שלך ושלם עימה, אבל אחד
ראובן גרפיט (יום שישי, 24/01/2003 שעה 14:00)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גדול, מה לעשות, וזאת לצערי הרב, גם הסקטור הציבורי, הממשלתי, בכל מקום בעולם נגוע באינטרסנטיות, בשחיתות,בועדי עובדים מושחתים ראה אדון אוברקוביץ בחברת חשמל הממנה את חבריו לתפקידים בכירים, המקבל משכורת עתק ללא יום עבודה , כן גם בשאר הגופים הציבוריים , גם היכן שאני עובד.
גוף ציבורי / ממשלתי תמיד , יהיה רחוק מהאופטימום הכלכלי ולעולם לא יהיה יעיל. לא נרחיב את הדין במימון ציבורי, מתי כן ומתי לא יש יתרון לשירותים ציבוריים, אבל - חזון לחוד ומציאות לחוד. אני גם התנגדתי למסירת מפעלי ים המלח, וזה כואב לי עד היום.
אבל - הפתרון הוא לא בניהול על ידי סקטור ציבורי. הפתרון האופטימלי /יחסי (הרע במיעוטו) (מיני- מקס)הוא בחקיקה סוציאלית, שיויונית.
נבחן רק דוגמה אחת - אי היכולת לפטר, מתן קביעות בסקטור הממשלתי (פעם היה קביעות בהסתדרות - אבל הם היו מן הראשונים לפטר ובאופן אכזרי).
מה היתרון של קביעות: לפרט -הרגשת ביטחון נפשי.יכולת לתכנן את העתיד. לחברה: קבלת נאמנות, נכונות לשתף פעולה , להעביר מידע וידע, אוירה טובה יותר.
מה החסרונות: החסרונות הם דוקא לציבור הרחב, לי, לך ולכלל המשק: 1) שירות גרוע (הגבלת שעות העבודה, חוסר נכונות להתאמץ,ראש קטן מה שמביא לביוקרטיה) , לצורך של הציבור הרחב לתמרץ את עובדי הציבור באמצעות שוחד, בקשיש וטובות הנאה אישיים.הדוגמה הטובה ביותר - הינה משרד התקשורת - עד שפרופסור רובינשטיין (אישיות שאני מעריך ביותר) קיבל את המשרד, בער את השחיתות, הפך אותם לחברה ממשלתית, ובהמשך החברה נחשפה לתרות. עז - המתנו כ 10 שנים, כן צעירים , זה היה הזמן שהמתנתי לטלפון הראשון שלי והפעלתי פרוטקציה. בבית המשותף שלי במרכז רחובות, היה טלפון אחד אצל רופאת כליות וגם היא המתינה מספר שנים ועוד טלפון אחד אצל עובד במחלקת הטלפונים.
2. מחירים גבוהים - כי אין תחרות. מחיר גבוה פוגע קודם כל בעניים, שהינו אקט לא סוציליסטי.
3. שירות גרוע], מחירים גבוהים = בסופו של דבר, כמו אדווה במים לאחר זריקת אבן,פוגע בכלל וכושר התחרות של כלל המשק נפגע. ראה מדינות ערביות / מוסלמיות והמדינות שהיו תחת המשטר הקומוניסטי וכן דרום אמריקה.
3. העובדים מזקנים, אינם מוכנים ויכולים להתחדש, ללמוד טכנולוגיות חדשות, לשנות דפוסי עבודה - עימם מזדקן ןמתנוון כל הארגון. הארגון הופך להיות מושב זקנים גריאטרי על כל המשתמע ממנו.
4. הקידום הינו על פי הוותק או על פי הקרבה לועד או להנהלה ולא על פי הכישרון, התרומה או ההשקעה.
אני מספר לך כל זאת , לא רק עקב השכלתי הכלכלית הנרחבת , אלא גם מניסיוני שעבדתי בארגונים כאלה, כמנתח מערכות מחשב שתפקידו היה להחדיר את עולם המחשבים והתקשורת לארגונים.עברתי הרבה ארגונים: משרד ממשלה, מפעלי כור - הסתדרות, בנקים, תעשייות בטחוניות ועוד.
_new_ הוספת תגובה



להיותו של משטר סוציאליסטי או לא סוציאליסטי אין כל
איתמר שווארצפלד (יום ראשון, 26/01/2003 שעה 12:17)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קשר לחינוך חינם או לא חינם, לרפואה להמונים או לא להמונים, לכיבוש - כן או לא.

רק יכולתה של המדינה לממש ערכים התורמים לחברה וליעדיה הם המנחים את המטרה. הדרך אליה נקבעת ע''פ רוב על פי ימין או שמאל. ולכן אנחנו על הקרשים.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי