  
  
  
|
 |
|
||
  על מלחמה ושלום בארץ שלנו |
|||
|
|||
ההנחה שללא הסכם אוסלו לא היתה פורצת האינתיפאדה לא מבוססת ולא משכנעת. מלחמת אוסלו, מלחמת ההתנחלויות, נולדה במעשיהם של מתנגדי האפשרות שיהיו כאן שתי מדינות לשני עמים. כל צד מתנגד ייצג או פעל למען קידום העמדה: כולה שלי בלבד. המאמר של בר ניר (''חרושת השנאה'') מתאר היטב את העמדה הזו בצד הפלשתיני ועמדות חלק ממשתתפי הפורום מייצגות היטב את העמדה הזו בצד שלנו. גם טעויות של תומכי ההסכם תרמו את שלהם לפרוץ המלחמה. ברור לגמרי שהאסטרטגיה של תהליך ההתנחלות היתה למנוע את האפשרות ואת היכולת ליצור כאן שתי מדינות לשני העמים. תפיסת השטח הזוחלת היתה מתוכננת מראש ובמקרים רבים קיבלה את אישור השלטון רק בדיעבד. אכן באופן מעשי האסטרטגיה של המיעוט המתנחל-מתיישב קיבלה אישור ממשלתי מחודש כל פעם שלא הורדו התנחלויות לא חוקיות. חלק מן הממשלות מפחד מה יקרה לכסא וחלק בגלל התמיכה הסמויה בתהליך. הכיבוש או שלטון על עם אחר אכן מסכן את המשך הדמוקרטיה וללא ספק פוגע באיכותה. המשך הסיכסוך פגע קשה גם ביחסים בין יהודים לערבים אזרחי מדינת ישראל. בעצם נוצרה בעיה אסטרטגית נוספת בגלל המלחמה. המאמר של יוסי גורביץ הוא החלק החסר במאמרו של ישראל בר ניר. אבל למרות כל הנאמר לעיל, ברור שיש ציבורים גדולים בשני הצדדים שלא בדיוק רוצים להשלים עם קיומו העצמאי של הצד השני בחלק מן הארץ הזו. התוצאה היא החלשת הסיכוי להסכמה על שלום/אי לוחמה בין הצדדים. הכיוון שמנצח, לצערי, הוא המאמץ להכריע את הצד השני. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ובכל זאת יש הבדל גדול בין מודל האינתיפאדה הראשונה |
|||
|
|||
לאינתיפאדה השניה, שבשניה יש להם צבא, נשק, טילים, רקטות, פיקוד צבאי, מערכות ''ביטחון'' והשפעה ישירה על צואר האוכלוסיה הפלסטינית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''הכיבוש מסכן את המשך הדמוקרטיה'': יש להבחין בין |
|||
|
|||
ססמאות חסרות ביסוס ובין המציאות: כיבוש אינו מסכן דמוקרטיה ''בוודאי''- מדובר כמובן בפראזה ריקה: אנגליה, עם של 20 מיליון בחלק השני של המאה ה- 19 , שלטה על יותר מחצי כדור הארץ - וזאת כאשר באנגליה המסורת הדמוקרטית של הפרדת רשויות והפרקטיקה הדמוקרטית היתה המתקדמת ביותר בעולם. מאידך, תכופות דווקא התכווצות טריטוריאלית ותפיסת המצב כהרה מצוקה מביאים לעליית דיקטטורה, ודוגמא מובהקת היא עליית הנאצים לשלטון וביטול הדמוקרטיה בגרמנייה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''אוסלו'' - מתווה נוצץ שהיו מובנים בו כל הגורמים להכ |
|||
|
|||
שלתו, בבחינת פצצת זמן הנראית כבונבוניירה: בידודה של סוריה, תוך רטוריקה (נכונה, אגב) שהנושא הפלשתיני הוא לב הסכסוך. יוצא שסוריה המשיכה לחרחר מדנים ולטעון שבמדובר בבלוף ישראלי. מזרח תיכון חדש, שניתפס על ידי חלק מהאליטות הערביות כאימפריאליזם כלכלי ישראלי. פיתוי לשני הצדדים לחטוף ככל האפשר בשלבי ביניים (הישגים מדיניים בצד הישראלי, מול פיסות קרקע לצד הפלשתיני) תוך מניעת הסכם כולל, וסימונו כ''אופק מעורפל'' ברקע המצב. מניעת פתרון בעיית הפליטים הפלשתינאים, דבר שנשא בחובו חומר נפץ רב מאז 49 . אי הכרעתיות בשאלת ירושלים. הסכם כזה יכול היה בנקל להתפס על ידי הצד הערבי כרמאות ישראלית, ועל ידי גורמים בצד הישראלי כויתור על שטחים חיוניים להגנה ללא כל התקדמות לפיתרון הסכסוך והשכנת שלום. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי