  
  
  
|
 |
|
||
  הגרמנים לא ''פצפצו'' את קו מזי'נו |
|||
|
|||
קו מז'ינו הוקף על ידי הגרמנים. טעות אסטרטגית צרפתית גרסה כי יער הארדנים הוא בלתי עביר לטנקים, ולכן הביצורים לא הורחבו לשם, ודרך שם פרץ השריון הגרמני. יתר על כן, כל התוכנית הגרמנית נשענה על כך שיש לאלץ את צבא צרפת להלחם מחוץ לקווי ההגנה שלו, בבלגיה - וכך גם קרה. כל תוכנית המלחמה הגרמנית נשענה על הנחת היסוד שאסור להתמודד ישירות עם קו מז'ינו. יתר על כן, קו מז'ינו היה פרויקט כלל-צרפתי, לא רק של ממשלות שמאל; הצרפתים החליפו באותה עת ממשלות בתכיפות ממוצעת של אחת לשלשה חודשים. הטיעון לא עומד. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יש דמיון רב בהתמוטטות ''מז'ינו'' ו''בר לב'' |
|||
|
|||
שני קווי ההגנה המפורסמים נפלו בגלל התעלמות של המתכננים מן האפשרות, שבכל זאת אפשר לפרוץ את הקו. הסיבות לכך הן עודף בטחון עצמי וזלזול באוייב ממול. לגבי קו מז'ינו אינני יודע לומר זאת בבטחה, אבל לגבי צה''ל אני יכול להגיד: בשום סיטואציה לא הוקם צוות, שיבחן את את האפשרויות של תקיפת קו בר-לב - אילו צה''ל היה ערוך מן הצד השני. הבעיה של הגרמנים היתה המישור הפתוח שקו מז'ינו שלט עליו - דבר שגרם לכך שכל יחידות החי''ר שהיו אמורות ללוות את השריון הפורץ, היו חשופות באופן מוחלט בפני ירי המקלעים הצרפתיים. והצרפתים סמכו על כך. הגרמנים הפעילו הרעשה ארטילרית מאסיבית לאורך קו מז'ינו - במיוחד על המישור שלפניו. ההרעשה יצרה מכתשים גדולים שאפשרו מסתור לחי''ר הגרמני. וכך נפרץ קו מז'ינו. הבעיה של המצרים בקו בר-לב היתה לפרוץ דרך סוללת עפר שהתנשאה לגובה של 15 מטרים בערך. אצלנו היו בטוחים שאין שום דרך לפרוץ דרך חומה כזו. אצלנו גם סמכו על החשיבה המצרית הפרימיטיבית; ושכחו את הסיוע הרוסי הצמוד. ואכן מי שמצא את הפתרון היה מהנדס רוסי, שבא עם הרעיון של זרנוקי המים עם העוצמה האדירה, שהפכו את לבולען אחד גדול, שיצר חורים גדולים בסוללת העפר. שוב אנו חוזרים לנושא ''האיפכא מסתברא'' שלא היה קיים בצה''ל בתקופה ההיא. בטחנו יותר מדי בעצמנו. אני מקווה שפני הדברים היום הם אחרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פריצת קו מז'ינו |
|||
|
|||
כפי שתוארה ע''י שמעון מנדס לא התרחשה מעולם. בשלב מתקדם של ההבקעה בארדנים בוצעה אמנם התקפת הסחה נגד אחד ממוצבי קו מז'ינו (כדי להטעות את הצרפתים כדי שימשיכו לרתק אליו עתודות) אך התאור אודות חיילי חי''ר המסתתרים במכתשים שנוצרו תכלית זו ע''י הפגזות מקדימות לקוח אולי ממלחמת העולם הראשונה אם לא מהמדע הבדיוני. כפי שצויין ע''י יוסי גורביץ - הגרמנים התמודדו עם קו מז'ינו על ידי עקיפתו. היסוד הגאוני בתכניתם היה שהעיקוף התבצע במקום הלא צפוי, בשיטות בלתי צפויות, בעוצמה בלתי צפויה ומעל הכל - בקצב בלתי צפוי. בעלות הברית צפו שהעיקוף יתבצע דרך מישורי בלגיה כמעין חזרה על תכנית שליפן ממלחמת העולם הראשונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עיקוף קו מאז'ינו היה פשוט וצפוי |
|||
|
|||
====> דרך בלגיה הכנועה, היכן שקו ההגנה התרוקן, גווע ולא מילא עוד את ייעודו. גם הצרפתים לא הראו התנגדות גדולה ביותר אל מול הצבא הגרמני. והבינו שמבחינתם עדיפה כניעה והצלה מהירה מאשר התשה והכרעה מהירה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקרב על צרפת מספר דיוקים |
|||
|
|||
קו מאז'ינו לא ''נעקף'' אלא למעשה התעלמו לחלוטין מהגזרה שלו. ההבקעה נעשתה על נהר המאז בגזרת סדאן ומדרום לה. הבקעה זו היתה בתוך צרפת אך הדרך לשם נעשתה דרך דרום בלגיה, לקסמבורג ונקודת התפר של צרפת. הטעויות של צרפת היו רבות מאד וקשה לפשט אותן, אך עיקרו של עניין היה שהאוגדות המשורינות הגרמניות הגיעו לנהר מאז תוך 3 ימים ללא התנגדות צרפתית כמעט, ויתרה מזו הצליחו לבצע הבקעה מהירה מאד (בעיקר בגזרה הצפונית של רומל), גם לאחר שהתחיל קרב ההבקעה 13/5 לא הביאו הצרפתים תגבורות מספקות או כח משוריין כלשהו שהיה כנראה על נקלה הודף את הכוחות הגרמנים. לאחר ההבקעה שעטו הכוחות הגרמנים בקו ישר בערך עד התעלה, מקו מז'ינו שהיה מדרום לכל החזית התעלמו לחלוטין, הוא פשוט לא היה חלק מזירת הקרב. לאחר ההגעה לתעלה והשמדת או הכנעת האוגדות הצרפתיות והבריטיות שהיו בחלק הצפוני של צרפת, החל הקרב על שאר צרפת ואז גם הותקף קו מז'ינו אך דרך הצד השני. אם צריך להכליל את הסיבה לכשלון הצרפתי או שהפיקוד העליון הצרפתי ובמיוחד גמלן הרמטכל ומפקדי הקורפוסים, לא הבינו כמה דברים: א. לא הבינו כלל מה מתרחש. ב. לא הבינו את המשמעות של מה שמתרחש גם ממה שידעו שכן מתרחש. ג. לא הבינו את תפקוד השריון המודרני בקרב ויכולותיו. לדעתי יש פה לקח כללי לכל תחומי החיים, רוב האנשים שהצליחו(אם בצבא או בחברה או בכל תחום אחר) הבינו מה מתרחש מהר יותר וטוב יותר מכל אחד אחר. אפילו היום בעידן המידע המהיר מעטים מבינים מה מתרחש בתחומם ואלה מובילים את החברות הטובות בעולם בדרך כלל. לדוגמא סיפור, ב 1978 פנו מדענים וחוקרים להנהלת חברת זירוקס והראו להם מחשב עם עכבר, ממשק גרפי דמוי חלונות ורשת מחשבים מעין אינטראנט פנימי. הם ניסו להסביר להנהלה כמה טוב זה יביא למשתמשי מחשבים אישיים, ההנהלה פשוט לא הבינו על מה הם מדברים מכיוון שכמו רוב האנשים לא היתה להם היכולת לתפוס שינויים מהירים, המשנים את כל דפוס החשיבה שהיה עד כה. לדעתי רוב האנשים גם עדיין לא הבינו לגמרי את השינוי שחולל בעולם ארוע ה 11/9. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי