|
אגב. פרלמן בעניין ההבדלים בין הכלים של אז לבין | |||
|
|||
הכלים של היום יש זרם שנקרא ''אותנטי''. אתה אוהב? | |||
_new_ |
אני אוהב מאוד | |||
|
|||
הזרם האותנטי מביא אלינו - עד כמה שניתן - תחליף להקלטה אמיתית של המוסיקה של אז, כפי שנשמעה ובוצעה אז. הבעיה היא שזה קשה מאוד לביצוע. גם הפסנתר של מוצרט לא היה זהה כלל וכלל לפסנתר של ברהמס. אני יכול לומר שאני בעד אותנטיות כשאפשר - ובעד עיבודים כשצריך. אם אזדקק שוב להשוואה עם עולם הספרות, אוכל לומר כך: ראוי ורצוי שכל תושבי כדור הארץ יוכלו לקרוא את ''דון קיחוטה'' של סרוונטס בספרדית; אבל במידה שהדבר איננו אפשרי או איננו מעשי - בהחלט לגיטימי ורצוי לתרגם (בתנאי שהתרגום טוב). כך גם במוסיקה. זכיתי פה ושם לנגן בגיטרה יצירות של באך, שנכתבו במקורן לכינור או ללאוטה, ואפילו פרלוד של גרשווין שנכתב במקור לפסנתר. האם אני יכול ללמוד את שלושת הכלים הללו בחיי הקצרים? זאת התשובה לשאלה, כמדומני. | |||
_new_ |
פרלמן, ממש התרשמתי | |||
|
|||
אם אתה יכול לנגן את באך בגיטרה אתה ברמה יחסית גבוהה לחובב. או שאולי אתה יותר מחובב. הזרם האותנטי התגלה לי רק לאחרונה. יש לי דיסק של שתי השלישיות של שוברט הנהדרות 90 100 בסגנון האותנטי ואני אוהבת מאוד את הצליל אגב. מוזרה לי ההשואה שעשית בין תרגום לזרם האותנטי אבל הבנתי את הכוונה.. | |||
_new_ |
ההשוואה מתבקשת | |||
|
|||
הזהות בין עיבוד לתרגום היא גדולה מאוד, הייתי אף אומר: הקבלה מלאה. כמי שעסק בשני הדברים גם יחד - אני יכול להעיד על כך. אני יכול לנגן יצירות של באך בגיטרה, אם כי לא את הקשות באמת... ''לפי הספר'' - אני אמור להיות מקצוען, אם כי מעולם לא הגעתי לוירטואוזיות של ממש. | |||
_new_ |
לא הבנתי עדיין | |||
|
|||
אם זה המקצוע שלך או לא. פתאום אתה נורא סודי... אבל זה עניין פרטי. אני מבינה את ההקבלה שאתה עושה. אבל למילים יש עבודה אחרת על הקהל. המילים לא מקבילות בעיני לתווים מפני הספר אינו מתווך כמו יצירה מוסיקלית (עד כמה שיצירה יכולה בכלל להקרא *לא מתווכת* משום שכל יצירה מתווכת הלכה למעשה). אני יכולה להקביל בין מחזה לבין פרטיטורה. אבל קשה מאוד להקביל בין ספר לבין פרטיטורה. התרגום עצמו מתווך; הוא מתווך בין קהל הקוראים לבין הספר, תיווך שאי אפשר להמנע ממנו אם אנחנו רוצים לקרוא ספרים שנכתבו בשפות אחרות. ואילו הפרטיטורה נוצרה במיוחד עבור המנצח, שהוא המתווך האולטימטיבי בין היצירה לבין הקהל. שזה אומר למשל שהמקום לפרשנות ואפילו לשינויים הוא עצום. בעוד שהתרגום הוא הכרח בל יגונה או ליתר דיוק הכרח בלתי נמנע, אבל לא מחוייב המציאות, בהגדרה. ספר בהגדרה - מגיע ישירות לקורא. התיווך שבו מובנה, אינהרנטי, אימננטי. | |||
_new_ |
כדי לדייק | |||
|
|||
פרטיטורה נכתבת לנגנים כשם שמחזה נכתב לשחקנים | |||
_new_ |
ומהן, לשיטתך הקשות באמת?(פרט לשאקון המפורסם... | |||
|
|||
_new_ |
הקשות באמת? | |||
|
|||
הפוגה בסול מינור לכינור, חלק מהסוויטות ללאוטה, ועוד. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |