|
הכותב הנצחי מר ג. ספירו מרבה לשלוח אחרים ללמוד ולהשכיל וכך למרות נסיוני האקדמי שמעתי בקול הכותב והלכתי אצל הספריה. חיפשתי תמצית ולא הרצאה ארוכה שהוכיחה כשרון קריאה בתוספת כתיבה ותו לא. לא ברור לי איך אפשר היה לקבץ רסיסים כה רבים וכך לקוות לשכנע ברי דעת ויודעי ספר לא פחות ואולי יורשה לי -יותר ממר ג. ספירו.
היהירות שנקט עשויה לכסות,לכל היותר, חוסר תרבות והרי אחד מיסודות ההומניזם בכל הזמנים היה כבוד תרבותי.
ולעניין-
להלן תמצית שמצאתי בלקסיכון עליו חתומים ההיסטוריונים אהרון אריאל ויהשוע פראוור והנה תעתיק מלא.
''הומניזם-במובן כללי-גישה המייחסת מעמד-יתר לעניניו של האדם לגבי כל עניינים אחרים ומדגישה את האוטנומיה שלו,בניגוד לגישה המעמידה במרכזה את האלוהות (תיאוצנטריות) בתולדות התרבות: תנועה רוחנית תרבותית שהתפתחה באיטליה במחצית השניה של המאה ה- 14 ובמאה ה- 15 ועברה משם ליתר ארצות אירופה,שבהם פרחה בעיקר במאה השש עשרה, בשם ''הומניסטים'' נקראו אותם מלומדים, שבחיפושיהם אחריח התעודות הנשכחות של התרבות הקלאסית רצו לחדש את החיים התרבותיים של תקופתם. ברוח של שלימות אנושית הבאה להשלים את החסר באידאל הדתי-נוצרי ולשחרר את ערכיו הנצחיים של האדם מהאסכוליסטיקה האריסטוטלית של ימה''ב,לרוב תוך שיבה לפילוסופיה האפלטונית ולתורות הניאו-אפלטוניות''
רשאי אדם לעוות כל תואר לצרכיו כמו שעשה ג. ספירו
ואם ילך אצל הספריה ויעיין ימצא למשל שאפילו ד''ר יוזף גבלס טען בשם ''ההומניזם הגרמני'' והרי לא יעלה על הדעת לאמצו ברוח תרבותנו ''כהומניסט'' |
עוד קצת על הומניזם יהירות והוכחה בשער
