  
  
  
|
 |
|
||
  הכל זורם |
|||
|
|||
תמהתני מה היתה דעתו הראקליטוס הקוסמולג לא היה חי במאה ה 21. האם גם במילחמה אטומית היה רואה כוח מניע? או אולי כוח להאצת תהליכים והפיכתם לחלקיקים? אולי תפיסות שהיו נכונות לתקופתו של הראקליטוס כבר אינן ממש רלוונטיות לתקופתנו. הכל זורם - כבר אמרנו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הרקליטוס לא עסק בתורת המידות ובהטפה להתנהגות |
|||
|
|||
זו או אחרת, וכבר בימיו בני דורו ובני עירו הסתיגו ממנו, גם בגלל זה. כך שהטיעון אם האיש היה חי...אז... איננו תופס לגביו. הרקליטוס הרי דחה את המושגים טוב ורע. וברוח הדברים שאתה כתבת, אם הרקליטוס היה חי היום היה עשוי לומר, שבמסגרת הזרימה המתמדת, הגענו באופן טבעי לנשק גרעיני ולאופציה לחיסול החיים עלי אדמות. והרי החיים עלי אדמות יתמו בין כה וכה בגלל איומים יקומיים שיתממשו ביום מן הימים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טוב, אבל יש גם פלנטות אחרות. אגב, האם עראפת חייזר? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| חוקי היסוד שייכים לכל הפלנטות ואת זה אמר לא רק |
|||
|
|||
הרקליטוס אלא גם אינשטיין שלא לדבר על אנשי תורת הקוונטים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קונרד לורנץ, יחסיותם של אבסולוטים, טריטורייה ומאבק |
|||
|
|||
לאורי, אכן, הגישה ההרקליטית וגישות שהתפתחו בעקבותיה, מהגל, ניטשה, ואחרים, הינה מרכזית בהתפתחות התרבות. אבל המדע המודרני ובפרט איינשטיין לימד אותנו (1905 בתורת היחסות הפרטית), שהתפתחות החשיבה אינה תמיד מאבק במובן הדיאלקטיקה ההגליאנית. מדובר כאן בתנועה המתחוללת גם עקב התובנה האמפירית שגורם שנראה כאבסולוטי ובלתי משתנה (אינווריאנט), הינו בכל זאת רלטיבי ושיעורו עשוי להשתנות בהקשרים שונים. כך, האתולוג קונרד לורנץ בספרו ''על הרע לכאורה, התוקפנות בטבע'', הראה כי שיעור התוקפנות והמאבק בין אורגניזמים עשוי לגבור או לפחות כפונקציה של הצפיפות הטריטוריאלית. כך, יתכן שהבחנתו של הרקליטוס אודות המאבק לשרידות והכחדה הינה מתוחמת לתחושת המרחב העירוני הספציפי שהיה נתון לה, דהיינו מרחב מתוחם וצפוף. כבר הוזכר שבני עירו הציקו לו בכל אשר הלך, עד שהפך למיזנטרופ, דבר העשוי להעיד על תחושת מרחב מוגבל, צפוף ועוין. כזה הוא אגב מרחב הסכסוך הישראלי ערבי. האם שיעור המאבק ההדדי אינו פוחת כאשר תחושת המרחב משתנית? על רקע זה יש לראות את הצעתי למטה, אודות שינוי מרחבי בסיסי (אוריינטצייה ימית ומדינת אי) בסכסוך. כך מאבק הכל בכל אינו גורם אבסולוטי וקבוע (אינווריאנט קיומי) כשם שאינשטיין הראה שגורמים שנחשבו לאינווריאנטים הינם כפופים לשינוי, והאינווריאנט היחיד הוא C -מהירות האור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שרון - לא התיחסת נכון לכוונת קונרד! |
|||
|
|||
קונרד, וגם דרוין ואחרים, התיחסו לתופעות טבע, למציאות. אנו נותנים למציאות זו משמעות ומשתמשים במונחים שלנו כמו מלחמה, מאבק, רוע. כאשר עצים ביער ''מתחרים'' מי יהיה גבוה יותר על מנת להגיע לאור, אין זה מאבק או מלחמה. כאשר אריה נלחם באריה על מנת לקבוע מי יפרה את הנקבות , או אף טורף את הגורים של האריה הקודם שהיה שליט הקודם (מעשה זה היה מקובל אצל מלכים רבים גם באנגליה ובמקומות אחרים, גם אצל דוד המלך ושלמה, אשר השמידו את בית המלוכה של שאול), אין זה מעשה רע. זה מעשה טבעי. הטבע אינו רע. יש תחרות אשר משמשת כלי לסלקציה במובן החיובי, מהיבט של הטבע. ישנה הוכחה חד משמעית, שצפיפות יוצרת אלימות, חוסר יכולת/ רצון להכנס להריון (אצל עכברות), דפרסיות ועוד. הסוציולוג וובר הראה שנטיות להתאבדות בתנאים מסוימים גדלה או פוחתת. התיחסותך לאינשטיין ולאור דורשת הסבר, לא הבנתי אותה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראובן: ראה תגובתי להערתו של מיכאל לאיינשטין |
|||
|
|||
ולאור ותבין את כוונתו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל:הרקליטוס היה קוסמולוג ולא סוציולוג |
|||
|
|||
בני אדם לא כל כך עניינו אותו. הוא היה בר פלוגתא של פרמנידס (הכל אחד סטטי!) ורק אפלטון עשה, בין היתר, סוציולוגזציה ואתיזציה משניהם. כמובן שאין שום דבר שבני אדם מסוגלים לומר קבוע, גם לא מהירות ההאור של אינטשיין ועכשיו יש אסכולה פיסיקלית המערערת על כך. אחרי גדל גם האמיתו המתמטיות לא כל כך קבועות, וזאת סיבה טובה שגדל התאבד, ובני דורו נכנסו להלם. אבל בינתיים קביעתו של הרקליטוס במאה השישית לפני הספירה מדהימה במודרניותה אם לא לומר: בפוסמודרניותה - תורת הקוונטים מתארת את מלחמת העולם הנצחית של אבני היסוד הפיסקליים, לא רק ביקום שלנו אלא בכל היקומים האפשריים , ולא רק אחרי המפץ הגדול אלא גם לפניו. אם הרקליטוס הצליח לכוון לתורת הקוונטים שהרי שהוא עומד מעל כל הוגי הדעות בהיסטוריה בעומק תבונתו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי