|
פליאה כפולה:
1) הכותב סובל, ככל הנראה, מתופעה שקרויה בפסיכולוגיה ''הקרנה'' או ''השלכה'': מאחר שהוא עצמו מעוניין בפתרון-בזק לסכסוך במזרח התיכון; ומאחר שהוא מודע לכך ששאיפתו איננה מציאותית - הוא משליך את תסכוליו על הסובבים אותו, ומייחס דווקא להם את פיצול האישיות של הלהיטות + התסכול.
אך אילו היה חושב מעט יותר לפני שהיה יורה יריה וירטואלית מהמותן - היה ודאי שם לב שחלק מהכותבים - ובכלל זה כותב שורות אלה - מדגישים שהפתרון לסכסוך היהודי-ערבי - אם בכלל קיים פתרון כזה - יגיע לאחר מאמץ ממושך וסבלני של שנים ואף דורות, ובשום אופן לא ''מחר בבוקר''.
2) הכותב הנכבד סובל מפגם נוסף, או שמא מדובר בחטא חד-פעמי, של הטחת דבר-בלע חמור באחד מכותבי הפורום (שבו אני צופה בכל פעם שאני עומד מול המראה) - ללא שום ביסוס, ראיה או אסמכתא. |
מדוע הפגזה? פליאה
