  
  
  
|
 |
|
||
  קיבלתי |
|||
|
|||
אורי שלום. המצב המתואר על ידך הוא אכן המצב הנראה כיום. היה לי וויכוח ארוך על הנושא כאשר טענותי בנושא היו שאיני יכול להיות מוסרי כלפי מי שאינו מוסרי כלפי. זאת אומרת שבמידה והיו הפלסטינאים מוסריים בדרך לחימתם בי היה יכול לדרוש העולם והשמאל הישראלי שאני אהיה מוסרי כלפיהם, אולם מהרגע בו הם חצו את אותו הקו האדום שבו הם החליטו שהם לא מוסריים כלפי אולם אני צריך להיות מוסרי כלפיהם השתנה המצב. למעשה היום הדרישה שלהם היא בסגנון אותו האדם שרצח את הוריו ובבית המשפט מבקש רחמים כי הוא יתום. המוסר העולמי מתייחס תמיד לאחרים בצורה שונה ממה שהוא מתייחס למה שקורה אצלו בבית. האמריקאים השמידו שלטון ופגעו באלפי בני אדם לא מזמן, אולם הם עדיין מעזים לומר לנו כי מה שאנו עושים הוא לא תקין. ועל כך בסיפורינו המוסר הכפול של העולם. (נרשם בציניות) לכל מקרה השמאל הישראלי ימשיך לעשות כך כל עוד הוא ירגיש מוגן בארץ, ביום בו הוא יפסיק להרגיש כך הרגשתו תשתנה, היום בגלל הפיגועים מחנה השמאל התחיל לפנות ימינה בגלל חוסר הביטחון שהוא צובר. אולם עדיין קיים חלק גדול של ציבור אשר גם כאשר יצעקו לו זאב זאב, יהיה בטוח שגם הפעם אין זאב, ומי יודע אולי הפעם הזאב הרע יבוא. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שמאל וימין אבות טיפוס של אישיות |
|||
|
|||
רועי שלום, שמאל וימין פוליטי מאפיינים שני סוגים של טיפוסי אישיות: השמאלניים סבורים שאויביהם נמצאים בתוך המערכת (דהיינו הם יהודים החיים בישראל) והימניים סבורים שאויביהם נמצאים מחוץ למערכת. לפיכך אויבי השמאל הישראלי הם אנשי הימין הישראלי ואויבי הימין הישראלי הם הערבים בכלל והפלסטינים בפרט. אנשי שמאל נוטים עכשיו ימינה כי מאז הסכם אוסלו כל תפיסת עולמם קרסה.התהליך הזה קשה מאוד עבורם כי הם צריכים לחולל מהפך באישיותם וזה כמעט בלתי אפשרי. שמאלנים שעדיין אוחזים בקרנות המזבח כמו יוסי ביילין ממשיכים לראות באנשי הימין את אויביה האמיתיים של מדינת ישראל שלהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| (ללא נושא) |
|||
|
|||
אתה לא הדוקטור היחיד שכותב בפורום הזה אבל אתה היחיד שראיתי שמציין את תוארו. מנהל הפורום, למשל, מציין את התואר - ובצדק - כשהוא כותב בפורום הרפואה הפנימית שהוא מנהל. הסיבה היא שההודעות שלו הן בתחום ההתמחות עליה מעיד התואר. ההודעה האחרונה שלך, לעומת זאת, לא מבוססת על שום מומחיות (אלא אם פסיכולוגיה בגרוש היא מומחיות) ובטח שלא על משהו שקשור לתואר שלך. אתה בטח יודע את זה, אבל אולי לא כל יתר הקוראים שמו לב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טעות בידך |
|||
|
|||
ד''ר מילשטיין הוא דוקטור להיסטוריה, כך שתוארו רלוונטי בהחלט. ההחלטה אם להשתמש בתואר אקדמי שהושג כדין תלויה לחלוטין ברצונו של בעל התואר. באתר האייל הקורא, ד''ר יעקב דריהר כותב תמיד בציון תוארו האקדמי, למרות שרק לעתים נדירות הוא מתבטא בנושאי רפואה. שלא לדבר על גולש שהחליט במשך תקופה ארוכה לכתוב תחת הכינוי 'פרופ. ש''ק ריש' ואין פוצה פה ומצפצף. אז דווקא במקרה הזה, של שימוש רלוונטי בתואר שהושג כדין, התעוררת? אגב - חשבת אולי לכתוב תחת השם שלך, כדי להפגין את אותו יושר אינטלקטואלי של האדם שאתה תוקף? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''טבח דיר יאסין'' הוא מניפולציה של השמאל |
|||
|
|||
אינני ד''ר להיסטוריה, אלא ד''ר במדעי ההתנהגות. את מחקרי אני עושה על פי מודל של התנהגות האדם במלחמה ובקרב. בעזרת מודל זה פתחתי את ''עקרון השרידות'' ואת ''תורת הביטחון''. אחרי שמצאתי שרוב הפרסומים של ההיסטוריונים המקצועיים על הצבא והמלחמה הם מניפולטיביים,(ד''ר מאיר פעיל, ד''ר אלחנן אורן, פרופ' אניטה שפירא, פרופ' יהודה ולך, ד''ר נתנאל לורך ואחרים) נאלצתי לעשות אותם בעצמי ולפרסמם, כמו את ארבעת הכרכים שפרסמתי על מלחמת העצמאות (בעברית ובאנגלית)או המחקר על התפתחות מיתוס רבין (''תיק רבין - איך תפח המיתוס'' בעברית, באנגלית וברוסית). דוגמא לכך היא פרשת דיר יאסין שלפי ממצאיי לא היה שם כלל טבח ופרשת ''טבח דיר יאסין'' הומצאה על ידי השמאל (מפ''ם) כדי למנוע ממנחם בגין חברות בממשלת ישראל הראשונה בשנת 1948 וכדי להכשיל איחוד בין ארגון ההגנה לבין אצ''ל. את הפרטים פרסמתי לפני למעלה מעשר שנים והם כל כך פגעו בסוכני התרבות הישראלית העכשווית עד שהם החליטו להחרימני. כך דבק בי השם היסטוריון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבני היסוד של התנהגות האדם |
|||
|
|||
איל האלמוני הלוקח את עצמו ברצינות: כפי שאני לא מתייחס לשאלה מדוע אתה מכנה את עצמך ''אייל האלמוני'' ולא ''כבשה נפחדת'' כך אני מציע לך, עם כל הכבוד, לא לבסס טיעונים על סמך האופן שבו אני מציג את עצמי בפורום זה או בכל פורום אחר. אשר לטענה שלך, שהניתוח שלי לגבי ההבדל בין שמאל לימין הוא פסיכולוגיה בגרוש, מבלי שבססת אותה, התשובה שלי היא, שטענתך היא ''לוגיקה בגרוש'', או במלים אחרות אינך מבין במה מדובר. אשר להתמחותי: אני מפתח פרדיגמה חדשה על אבני היסוד של התנהגות האדם ואידך זיל גמור, או נכון יותר: קרא את ספרי: ''תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דילמה: הכתיבה החופשית מול איכות הפורום |
|||
|
|||
מדי פעם עולה ההצעה לפתוח פורום במתכונת קצת שונה, עם בקרה קשוחה מצד עורכי הפורום. תחת בקרה זו תימחק מייד כל הודעה לא עניינית מבחינת הדיון. לו הפורום היה כזה, הודעת האייל האלמוני דלעיל היתה נמחקת לאלתר. מראש הגדרתי את הפורום הזה כפורום חופשי, נטול צנזורה, ולכן ההודעה תישאר לדראון עולם. ובכל זאת מעניין אותי מה דעת באי הפורום. האם תעדיפו פורום המקפיד על הודעות איכותיות בלבד (שאפילו דואג להגהה של כל ההודעות, תיקון שגיאות כתיב, שגיאות פיסוק וכדומה), או פורום חופשי, שבו מחיר החופש הוא צמיחת עשבים שוטים שלא ינוכשו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הדילמה שבין שרירות לבין שחיתות וניוון |
|||
|
|||
הנושא שאתה מעלה העסיק מאוד את הוגי הדעות במאה ה- 19 שבה היה ברור כי במאה הבאה, העשרים, תשלוט תרבות דמוקרטית באירופה המערבית, לפחות.ניטשה טען שהדמוקרטיה, דהיינו החופש להשתתף בשיח התרבותי תוריד מאוד את רמתו ותיצור קשיים שהדמוקרטיה לא תוכל להתגבר עליהם. את התופעה הזאת חזה כבר אפלטון אלפיים וארבע מאות שנה לפני כן כאשר כינה את הדמוקרטיה ''תיאטרונקרטיה'' שבה שולטים השחקנים (המוקיונים). הדילמה היא בין שרירות הלב של האריסטוקרטיה (שלטון הטובים) במידה שמסוגלים להגיע לחברה אריסטוקרטית כמו אתונה במאות החמישית והרביעית לפני הספירה, לבין שחיתות אינטלקטואלית וניוון תרבותי בדמוקרטיה, כמו בישראל היום. הדילמה הזאת באה לידי ביטוי, בין היתר בקשייהן של הדמוקרטיות באמריקה ובישראל להילחם כהלכה בטרור המאיים על שרידותן מבלי לוותר על מאפיינים דמוקרטים אחדים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חופשי ומאושר |
|||
|
|||
לדעתי הפורום צריך להשאר במתכונת שהוא נימצא בה עכשיו , זאת אומרת ללא שום משחק של עריכה למעט אם כותב ההודעה חזר בעצמו ושם לב לכך מיד לאחר שלחץ על כפתור השלח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בעניין צנזורה בפורום |
|||
|
|||
יובל, אתה יותר מכולם צריך לזכור שהקמת את הפורום הזה כתגובה לכך שהסרתי מ''האייל הקורא'' סדרת הודעות שעסקו במסיבה פרטית. ב''אייל הקורא'' ממעטים לצנזר, והודעה כהודעתו של ה''אייל האלמוני'' היא כמעט דבר שבשגרה. לכן הופתעתי, שדווקא אתה ממהר להציע לשקול צנזור שיטתי פורום בגלל הודעה מעין זו. הרי ה''רייזון ד'אטר'' של הפורום הוא לכאורה הסרת כל מגבלה שהיא על הודעות. אני תומך בעד צנזורה ''מאוד זהירה'' באייל הקורא, כפי שהדבר נעשה היום; ובעד העדר צנזורה באורח מוחלט ב''פורום האייל'', כולל לשון גסה, למעט הודעות שיש בהן עבירה על החוק. שמעון | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פורומים וצנזורה |
|||
|
|||
שמעון, שלום. הפורום הזה לא יצונזר. כפי שכתבתי, יש אלי פניות להקמת פורום נוסף, שבו המדיניות תהיה שונה. גם בפורום הנוכחי אנשים שולחים אלי חומר לפני פרסום, ומבקשים עריכה. אני עורך כמידת יכולתי ומעלה לפורום. אין לגולש מן השורה דרך לדעת איזה מהתגובות הועלתה ישירות לפורום על ידי המגיב, ואיזה עברה דרכי בדואר האלקטרוני לפני פרסומה. לעתים העניין די מתסכל. יש תגובות שרמתן היא גבוהה מאד, אך יד עורכת היתה יכולה לשפר מאד את הופעתן. בשל התחייבותי לא לגעת בחומר שאנשים מעלים לפורום, אינני עורך הודעות כאלה. אם הייתי מקים פורום שבו יש עריכה של כל החומר המתפרסם, גם לאחר העלאתו לפורום, היה יכול להישמר קו איכותי ברור. אינני תומך בסתימת פיות. פורום האייל יישאר תמיד פתוח לכל דעה. השאלה היא אם יש מקום לפורום נוסף, שינוהל בקפדנות, במקביל לפורום האייל. מגזין 'האייל הקורא', להבדיל מהפורום, בחר במין דרך ביניים, בה מוסרות חלק מההודעות, שלא על פי מפתח קבוע, והודעות לעולם אינן עוברות עריכה כלשהי. מראש הוחלט שלא לאפשר עריכה שלאחר פירסום, אפילו על ידי עורכי האתר. הייתי רוצה לשמוע את דעתך בדבר הדרך הטובה ביותר: פורום חופשי לחלוטין, כפי שקיים כעת, או מערכת של שני פורומים, האחד חופשי והאחר ערוך בקפידה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| (ללא נושא) |
|||
|
|||
יובל, א. לעניין ''הצנזורה'' שלא לפי מפתח קבוע, כטענתך, באייל: באייל יש כללים מאוד מפורשים לצנזורה, וכולם ללא יוצא מן הכלל אינם נוגעים לחופש הבעת הדעה. למיטב ידיעתי לא הוסרה מעולם באייל הודעה בגלל ''תוכנה של דעה'' שהביע מישהו מהקוראים. היות ובאייל יש מספר אנשים היכולים להסיר הודעות יש פרשנויות שונות במקרים גבוליים. כך לדוגמה, בשבוע האחרון הוסרה הודעה בידי אחד העורכים בגלל ''לשון גסה'' ועורך אחר העיר שלטעמו היא גסה, אך לא גסה דיה עד כדי הסרה. אני חשבתי שהיא אחת הגסות ביותר שראיתי, בפרט משום שפנתה בגוף שני לאחד הקוראים. ובקצרה, באייל יש מדיניות ברורה עם פרשנות שונה במקרים גבוליים. ב. לא די לך בפורום אחד? אני לתומי חשבתי שפורום האייל אמור לשמש מעין חצר אחורית לאייל שבה קהילת כותבי האייל יכולה להשיח בעניינים שאינם על סדר היום המיידי באייל או בעניינים אישיים שאין להם מקום בסגנון הדיון באייל. אך כשאני מגלה כאן מאמר של אלי אשד שבהחלט היה ראוי להתפרסם באייל אני מתחיל לקלוט שאתה מנסה לפתח כאן אתר מתחרה לאייל. אני רואה בכך פיצול כוחות מיותר. הרעיון של הקמת אתר שלישי, כזה שבו יהיו בו דיונים מסודרים, ערוכים ונקיים מ''עשבים'' שוטים נראה לי כנסיון להציב ''אלטרנטיבה איכותית'' לאייל. דומני שאינך מעריך נכונה את מידת ההשקעה על בסיס התנדבותי שמושקעת באייל. לדעתי לא תוכל לנהל לאורך זמן בכוחות עצמך אתר דיונים איכותי. וכאמור, למה לנסות להקים אתר כזה בשעה שהאייל כבר חי וקיים? אתה לא מרוצה מדבר כזה או אחר באייל? גם אני לא. אז מה? כך זה כשיותר משני יהודים נפגשים, קל וחומר, כשמדובר בכמה מאות. ולסיכום: לדעתי אין טעם בהקמת אתר נוסף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מרבה פורומים מרבה דאגה? |
|||
|
|||
אני מנסה לפתח אתר מתחרה לאייל? לא ברור לי במה בדיוק אתה מאשים אותי. בפיצול כוחות? לא קלטתי את מהות העבירה. אני פתחתי פורום אלטרנטיבי שבו גולשי האייל הקורא יכולים לכתוב הודעות שמקומן לא יכירן באייל. איזה סוג של הודעות? כל מה שהם רוצים. אפילו קביעת מסיבה פרטית. אני לא לחצתי על אלי אשד לשלוח אלי מאמרים. שמחתי מאד כאשר עשה זאת, ואשמח מאד אם יוסיף לעשות זאת. האם היה עלי לפסול את המאמר משום שהאיכות שלו גבוהה מדי? אינני יודע כיצד הגיעו לפורום הזה מגיבים איכותיים, ולמען האמת, זה לא מאד חשוב לי. הגיעו? ברוכים הבאים. מהרגע הראשון רציתי שהפורום הזה ישכון תחת טלפי האייל הקורא. במקום להבין שהאייל יכול רק להרויח מפורום שצורתו שונה, התחילו מייד נסיונות לסיכול ממוקד מצד האייל הקורא, עם הודעות נאצה והבעת תקוות שהפורום ייסגר, ובקשה מיוחדת של עורכי האייל שלא יוצג באייל כל קישור לפורום. זהו האתר היחיד בעולם שאסור לקשר אליו מהאייל הקורא. במצב עניינים זה, אינני רואה כל הצדקה לכך שמישהו מעורכי האייל הקורא יבוא בדרישות כלשהן לפורום, שנאלץ להתמודד מול האתר המקורי מיומו הראשון, התמודדות שמעולם לא חפצתי בה. לאחר שקם הפורום, פרסמתי מאמר אחד באייל הקורא, והאצתי גם באחרים לעשות זאת (אלכסנדר מאן, רועי בלום). הוספתי קישור לאייל הקורא בראש כל עמוד (בינתיים עבר הקישור לתחתית ה-sidebar מסיבות טכניות), וזאת בניגוד מוחלט למדיניות המחבלת, שהפתיעה אותי מאד, מצד גורמים באייל. רצה הגורל ויש לי כישורים טכניים מסויימים. גיליתי שבניגוד למה שמערכת BlaBla חשבה, ניתן להתאים את המערכת להצגת טקסטים מיושרים, גרפיקה וקישורים בתוך הטקסט. למרבה ההפתעה יצאו המאמרים הערוכים גם נאים מבחינת הצגתם על מסך המחשב. מוזר לי שאתה אומר שאם אינני מרוצה מדבר זה או אחר באייל, עלי לקבל זאת כגזירת גורל. אני מאד הייתי רוצה שהאייל הקורא יעסוק גם בנושאי מחשבים, שתהיה אפשרות לכל מגיב לבחור צבע תגובות משלו, ושיהיה לאייל פורום. לא רוצים? לא צריך. למה להקים פורום כשעורכי האייל לא רוצים? כי בא לי. הפורום הוא עדיין פורום האייל. מגיבים שרוצים להתחיל נושא חדש, יכולים לעשות זאת מבלי לבקש רשות. הם יכולים לדבר על כל נושא שבעולם. רציתי לשתף פעולה עם מגזין האייל הקורא, ונתקלתי בסירוב מתנשא. כעת אתה בא ומאשים אותי בפתיחת אתר מתחרה? שיהיה. אתה טוען שיקשה עלי לנהל אותו ללא עזרה? אתה צודק. ודאי שיהיו גם עורכי משנה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איני מאשים! |
|||
|
|||
יובל, איני מאשים אותך בכלום. אתה זה שביקש לדעת מה דעתי, אז אמרתי לך אותה. מצדי אתה יכול לפתוח כמה פורומים שאתה רוצה. יעלה יפה ויצליח - לבריאות. שמעון | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעון , הכתבה שלי שפורסמה כאן באתר |
|||
|
|||
נשלחה לפני יותר משנה לאייל ושם סירבו לפרסמה מסיבותיהם הידועות להם בלבד. יובל רבינוביץ פנה לכותבים וביקש מהם לחטט בבוידמים שלהם אחרי חומר וזה מה שעשיתי. הגירסה שמתפרסמת כאן היא גירסה שונה ומשופרת, אבל זאת למעשה הסיבה מדוע המאמר לא פורסם במקור באייל. אתה יכול להאשים רק את דובי או מי שזה לא היה על כך שהמאמר לא פורסם שם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה הקטע הזה עם ''להאשים''? |
|||
|
|||
אלי, איני מתכוון להאשים אף אחד, לא אותך לא את דובי לא את יובל. התפיסה שלי את האייל היא של קהילת קוראים כותבים, עם דגש על המילה *קהילה*. כולנו עובדים בהתנדבות כולל דובי וטל, ואני מאמין שצריכים להיות ביננו יחסים פתוחים ודו-שיח נטול האשמות וכו'. למיטב ידיעתי כל מאמר שלך שנשלח לאייל זוכה לטיפול מיטבי (אני עצמי השקעתי שעות רבות בעריכת חלק ממאמריך וכך עורכים אחרים). לפני כשנתיים קרה גם לי ששלחתי מאמר לדובי ולא שמעתי ממנו יותר מחודשיים. לא הבנתי מדוע אז פשוט הרמתי לו טלפון, והתברר שהמאמר נבלע אצלו איפשהו בין מאמרים אחרים שנשלחו ונשכח. הוא התנצל, פרסם את המאמר, וזה סוף העניין. לדעתי פשוט צריך לקיים תקשורת חיובית, זה הכל. שמעון | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מטעני-חבלה |
|||
|
|||
יובל, איני מבין מדוע אתה טוען שלאייל או למי מעורכיו הייתה ''מדיניות מחבלת'' כלפי הפורום או ששילחו בו ''הודעות נאצה'' וכו'. למען האמת, אני אפילו מוצא את ההערה הנ''ל מעט מעליבה. נדמה לי שטל וגם דובי הבהירו בלשון ברורה ובאופן פומבי מדוע איננו מעוניינים בפורום (למרות דרישות מצד הציבור) והדרישה היחידה (שגם היא לא ממש ברת-אכיפה) הייתה שלא לקשר בין האייל לפורום. לטעמי זו הייתה מלכתחילה דרישה חסרת טעם אבל זה כבר עניין שביני לבין אחרים במערכת. אינך יכול לאסור על אנשים שלא לתמוך ברעיון הפורום כמו שאינך יכול לאסור על אנשים כן לתמוך ברעיון זה. אולם נראה לי שההאשמות חסרות ביסוס בדבר חבלות מכוונות אינן במקומן, והן מזכירות לי במעט את השימוש (שלדעתי לא היה במקום) בצירוף ''צנזורה עלובה'' על ידי גלעד דנבום בקשר למחיקת הודעתו על ידי שמעון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מטעני חבלה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפוסל במומו |
|||
|
|||
יובל, לא נעים לי כל העסק הזה, אבל כל ה''עדויות'' שהבאת, פרט לתגובה אחת שהיא אכן של דובי (לפחות לפי הכותרת, שאיני רואה בה משהו חריג - הוא בפירוש הביע את דעת המערכת לגבי נושא הפורום וגם את דעתו האישית, אני לא יודע מדוע היא סווגה כ''מגעילה'' על ידיך. כפי שציינתי בתגובה קודמת, אתה לא יכול להריח אנשים לאהוב את רעיון הפורום) אינן מוכיחות שום דבר. ב''פילולוגיה בגרוש'' אני יכול לומר שזה לא סיגנונו של אף אחד מעורכי האייל, במיוחד שרוב התגובות הופנו למר מאן, שכפי שציין דובי בכמה מקומות, היה מעט לצנינים בעיני המערכת מסיבות מסויימות. לפני שאתה שוב פורץ ברצף של האשמות חסרות ביסוס (כמו ''הפורום הסודי של מערכת האייל'') אולי כדאי שתבסס את ההאשמות הללו? הבנתי שאתה יכול לבדוק את ה''לוג'' של מערכת בלהבלה, האם אתה יכול להצליב מבחינת ה-IP אי-אילו מהתגובות הנ''ל עם תגובות של דובי או מישהו אחר ממערכת האייל? גם לגבי סוגיית MTW ערכנו בירור בינינו ולא נראה שמאיתנו יצאה הבשורה. אמרו חכמים שזה שאתה פרנואיד זה לא אומר שלא רודפים אחריך אבל לי אישית נראה שאתה נובח על העץ הלא-נכון. בינתיים, היחידי שמשמיץ כאן באופן רשמי (ולא מספק ביסוס עובדתי לטענותיו) זה אתה, וזה קצת מתחיל להעליב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בסדר, בסדר |
|||
|
|||
אני יצרתי את הפורום הזה. כאשר בא מאן דהוא ומטיח בי ''אני אישית מקווה מאוד שהפורום הזה לא יאריך ימים'', אני מסווג את הודעתו כמגעילה. לשאר הדברים אין לי הוכחות. מערכת BlaBla לא תאפשר לי גישה לקבצי הלוג, ואין בדעתי לעסוק בכך. הפורום הזה מתקיים משום שיש בו צורך. לולא כן, אנשים לא היו כותבים בו. אין בדעתי להתפלמס עם מגזין האייל מעבר לכך. גם הפתיל הנוכחי התחיל בתגובה להאשמתו של שמעון גלבץ, הנמצא בצוות העורכים של האייל, שאני מנסה לפתוח אתר מתחרה. הסברתי את עמדתי, ואני מקווה שבכך נסתם הגולל על הדיון הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לעניין שמאל וימין של מילשטיין |
|||
|
|||
התוצאה של גישת השמאל הגורסת שהאויב הוא בן עמך ממחנה הימין - היא התנשאות. בעוד שעיקר האנרגיה המופנית כנגד אוייבים היא אנרגיה צבאית, הרי שהאנרגיה של השמאל המופנית כלפי פנים מתמקדת בצורך להוכיח שהוא,השמאל, צודק ומוסרי. על מנת לחזק את טיעוניו שאינם ניתנים להוכחה, עליו לטפח התנשאות המבטלת (בעיניו) את חובת ההוכחה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חטא ההיבריס של השמאל הישראלי |
|||
|
|||
לעניין טיעונה של אהובה, קבעו כבר היוונים העתיקים כי החטא הגדול ביותר הוא חטא ה''היבריס'' זה חטא הגאווה שבו חטא אדיפוס לדוגמא. לפיכך ההתנשאות והגאווה של השמאל הישראלי הוא חטא עם קבלות היסטוריות ויש לשרש אותו בהקדם האפשרי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש ויש |
|||
|
|||
הגישה שלערבים תושבי השטחים 'מגיעה' מדינה היא גישה שיש אפשרות לנמק אותה בצורות כאלה ואחרות. המחשבה שכל מי שמחזיק בדעה זו הוא 'שפוי' או שייך ל'מחנה השלום' היא מטופשת ומתנשאת. היא מותחת קוים במקום שאינם קיימים, ומנסה לערער את הלגיטימציה של כל דעה שונה, שלא על רקע ענייני. מה גם שגישת אלה החושבים שקידום ענייני האיזור יביא בסוף לרגיעה, דוגמת 'מזרח תיכון חדש' של שמעון פרס, היא מתנשאת גם כלפי הערבים, דבר שז'בוטינסקי עמד עליו כבר בשנת 1923 במאמרו 'על קיר הברזל'. קישורים: 'על קיר הברזל' - זאב ז'בוטינסקי: http://www26.brinkster.com/yovalr/iron.htm | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש להשתחרר מן הדוגמטיזם |
|||
|
|||
גם החשיבה של הימין וגם החשיבה של השמאל בענין השטחים היא דוגמטית ואיננה יכולה לסייע לפתרון הסכסוך או למזעור נזקיו. רק אם נשתחרר מן הדוגמטיזם נוכל לעשות אינטלקטואליזציה של הנושא. אז, אם לא נגיע לסיום הסכסוך לפחות נוכל למזער את הנזקים | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי