פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
יפה מאד
גבי בחן (יום שלישי, 18/05/2004 שעה 18:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית דוד, ניתוח בהיר והגיוני. אני לא בטוח שאני מסכים עם נגיד הבנק - אם היה רוצה, היה מוריד את הריבית לטווח הקצר כבר מזמן. אין גם בהכרח קשר הפוך בין הוצאות הממשלה לבין השקעות. הממשלה יכולה, ולדעתי צריכה, לעסוק גם בהשקעות, בודאי בהשקעות תשתית אך גם בהשקעות יצרניות. כמעט כל מה שמייצר במדינה הזאת הוקם במישרין או בעקיפין על ידי הממשלה. היוזמה הפרטית היא רק קישוט על העוגה.
באשר לקשר בין ההון לשילטון - אני איתך בכל מילה. יצחקי הוא פוליטיקי עם תואר רו''ח, ואני מניח שבקרוב ניראה את תוצאות חוסר הקשר, במינוי הבא שלו. ככה זו בקפיטליזם.
_new_ הוספת תגובה



תודה לך גבי
דוד סיון (יום שלישי, 18/05/2004 שעה 20:33)
בתשובה לגבי בחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מבין את הקושי להסכים עם הנגיד שפועל מנקודת מוצא אחרת מזו שלך. מצד שני, נקודת המוצא שלי היא כשלו.

נתחיל מזה שהתפקיד העיקרי של בנק ישראל זה לשמור על יציבות מחירים וזה אומר זהירות עם שיעורי הריבית לטווח הקצר שנקבעים על ידי הנגיד. מצד שני כאשר הגירעון התקציבי הוא גבוהה והחוב הציבורי עולה ההשפעה של ריבית בנק ישראל היא לא בהכרח בכיוון של עידוד המשק.

תקציב פחות או יותר מאוזן ושיעורי חוב (ביחס לתמ''ג) נמוכים או במגמה ברורה של ירידה, מאפשר להשתמש בהרחבה תקציבית בעת מיתון, אם זו פעולה זמנית. ברגע ששיעורי הגירעון החלו לעלות ושיעורי החוב עברו את ה-‏100% הרחבה תקציבית רק מחזקת מגמה זו שגם מקודם הפריעה לצמיחה. במצב הזה הגירעון ושיעורי החוב בעליה הריבית לטווח ארוך מתנהגת שונה מזו (של בנק ישראל) לטווח קצר. התקציב הגירעוני יוצר מצב שמאופיין כך:

1. עיקרי למחנק האשראי במשק (CrowdingOut) בגלל שהממשלה מתחרה על המקורות.
2. הגירעון כבר מזמן לא משמש להשקעות (הסיבה היחידה שאולי כדאי לייצר גירעון).
3. מחיר מקורות ההון לטווח ארוך עולים.

בקיצור הריבית לטווח ארוך – המשתנה הרלוונטי להשקעות וצמיחה – מושפעת יותר מהגירעון והחוב הציבורי (ריבוי אג''ח ממשלתיות וכו') מאשר מריבית בנק ישראל. בהקשר הזה צריך אולי להזכיר מה קרה בעקבות הורדת הריבית של בנק ישראל בסוף 2002 – הריבית לטווח ארוך עלתה לרמות מדאיגות.

אני ממליץ לך לקרוא את המאמר שפירסם הנגיד בספטמבר 2003, ''פתרונות קלים – מתכון לפשיטת רגל'' (http://www.boi.gov.il/deptdata/neumim/neum135h.htm), שמסביר את הנושא הרבה יותר טוב. לדעתי הוא עדין מאד אקטואלי כי שיעור החוב עדין גבוה ואין רואים מגמה ברורה לשינוי.
_new_ הוספת תגובה



תיקון קל
גבי בחן (יום שלישי, 18/05/2004 שעה 23:14)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנחת היסוד שלך, האומרת שתפקידו העיקרי של בנק ישראל הוא שמירת יציבות המיחרים, פשוט לא נכונה - ואני מציע שתבדוק בחוק בנק ישראל מה הם מטרותיו. מקסימום זו אחת המטרות, מבין כמה. היא נהפכה למטרה קדוש ה ע''י הנגיד הקודם, מר פרנקל, שבעזרתו שקענו במיתון הארוך ביותר בתולדות המדינה. זו היתה מעין תגובה פוסט טראומטית. משהו בדומה לגנרלים הנילחמים את המלחמה הקודמת. מזל שפרנקל לא החזיר אותנו לשמירת רזרוות מט''ח והקו האדום של שנות החמישים (הוא פשוט התבייש, כי בישראל יש ערמות מט''ח שלא היו מביישות את ארה''ב, ובעיקר באמצעות הדולרים נישמרת יציבות המחירים (כזכור אנחנו מדינה מוטת סחר בינלאומי, ויש קשר ישיר בין יציבות הדולר לבין האינפלציה האפסית)
קטונתי מלהתווכח על כל המקרו כלכלה, אבל כזכור לך היו ימים שהמדינה מימנה חלק ניכר מההשקעות על ידי הנפקת איגרות חוב בריבית גבוהה לאזרחים, ועודדה את החיסכון (לפי קיינס חיסכון=השקעה נקיה). כלומר יוצא מכאן שגודל החוב הפנימי הוא נתון חסר משמעות. גודל החיסכון חשוב, וןכמובן ערך איגרות החוב, המבטא יותר את האמון בכלכלת ישראל מאשר רק את היקף הגרעון הממשלתי - שהוא קטן מאד לפי כל קנה מידה בינלאומי, שלא לדבר על ההיסטוריה הכלכלית של ישראל
_new_ הוספת תגובה



גבי, אתה טועה לגבי חוק בנק ישראל
דוד סיון (יום רביעי, 19/05/2004 שעה 0:31)
בתשובה לגבי בחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. ע''פ חוק בנק ישראל תפקידו של הבנק:
''.... לקדם באמצעים מוניטריים -
1. ייצוב ערכו של המטבע בישראל ומחוץ לישראל;
2. רמה גבוהה של ייצור, תעסוקה, הכנסה לאומית והשקעות הון בישראל.''

מספר אחד הוא היעד הראשון בסדר החשיבות. מספר שנים הוא קבוצת היעדים השניה - גם בחשיבות. הסברתי בתגובה הקודמת למה במציאות שלנו בשיעור חוב גבוה מידי אין בעצם אפשרות מעשית לדאוג לקבוצת היעדים השניה - בטח לא באמצעות ריבית בנק ישראל.

ב. גודל החוב הפנימי, כפי שהסברתי, משפיע על גובה הריבית לטווח ארוך (עלות ההון להשקעה) דרך התשואה על האג''ח הממשלתיות. זוהי הריבית שמשפיעה על השיקול להשקיע..... כאשר שיעור החוב הזה גדול מהתוצר זה מתחיל להוות בעיה - במיוחד שהחלק ממנו שמשמש להשקעות הוא אפסי.

הגירעון התקציבי נמצא בעליה - משמע החוב עולה. כאשר קצת יותר משליש מתקציב המדינה משמש להחזר חובות אי אפשר להגיד שגודלו של החוב הוא לא משמעותי. במיוחד נכון הדבר אם הכסף נוצל בעיקר להוצאה שוטפת ולא להגדלת המקורות. האמון בכלכלת ישראל שהיה בירידה הוא אחד המשתנים שמושפעים לרעה כאשר שיעור החוב הוא במגמת עליה - בדיוק מה שקרה במהלך 2003.

ג. המדינה ממשיכה לממן הוצאות באמצעות אג''ח אבל בעיקר הוצאות שוטפות - המימון לא מגדיל את כושר ההחזר ואולי להיפך. עוד גורם לפגיעה באמון בכלכלת ישראל. למיטב הבנתי בעיית האמון נמצאת כעת במגמת השתפרות (מאז שביבי נכנס למשרד האוצר).

גודל הגירעון הקיים ועוד יותר גודלו של החוב גורמים ל''מחנק אשראי'' שמזיק לאפשרויות הצמיחה במגזר הפרטי. מכאן שגודלו של החוב הציבורי הוא לא חסר משמעות.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי