  
  
  
|
 |
|
||
  |
|||
|
|||
האזרח סמית' שגר לו בברמינגהאם צפון-מזרח מתלבט. הוא אינו סובל את טוני בלייר, וחושב שהוא חייב לעוף מהחיים הפוליטיים, ולצורך זה מפלגתו חייבת לעוף. בבחירות במחוזו יש מועמד לייבור שעשה רבות למען המחוז, ומועמד המפלגה השמרנית שהוא לא-יוצלח מוחלט לדעתו של מר סמית'. מה הוא יעשה? יצביע עבור המפלגה הנכונה עם המועמד העלוב, או עבור המועמד הטוב, שבנושאים הלאומיים יחזק את העמדות ההפוכות לדעתו של סמית'? אני מאמין שהרוב יעדיפו, גם בבריטניה וגם בארץ, את המפלגה ואת הלאומיות. בגלל זה יש סקרים באנגליה שמראים מה סיכויי ראה''מ לנצח בבחירות הקרובות. אם האזרחים היו מצביעים לפי העדפת אדם, היה הרבה יותר קשה לחזות את התוצאות. מכיוון שאני סבור שבחירות אישיות הן דבר טוב, אבל *רק* אם יחזקו את האיש ולא את המפלגה, לדעתי יש צורך לחזק מאוד את כוח הרשות המבצעת, לבחור אישית את ראש הממשלה(או הנשיא), ובמקביל לקיים את הבחירות המחוזיות לפרלמנט. משהו דומה לארה''ב. זו הצורה היחידה להיות קרובים למימוש האידיאל שהכותב הציג. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אסף ידידי, הדוגמא שהבאת |
|||
|
|||
היא נכונה באופן עקרוני, אבל היא חסרת כל משמעות לגבי הדיון הנוכחי. זו בדיוק הדילמה שהיתה לי כשחשבתי שיש מקום לבחור ברבין המנוח (זה היה לפני אוסלו), כי הוא נראה ונשמע אמין במערכת הבחירות, אבל זה חייב אותי לקנות גם את פרס וגם את ביילין באותו כרטיס. זו בעיה בכל שיטת בחירות. אף פעם לא תמצא מנהיג או מיפלגה עם מצע שאתו תסכים בכל מאת האחוזים. תמיד תצטרך להתפשר על מה שהוא ועליך לבד יהיה לקבוע מה הם סדרי העדיפויות שלך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנשיא רבין |
|||
|
|||
אם בחירות 92' היו במתכונת ''נשיאותית'', בהצבעתך לרבין היית מקבל את פרס וביילין במינון הרבה פחות גבוה ממה שקיבלת אותם בשיטה הפרלמנטרית. העובדה שרבין מינה אז את פרס לשר החוץ הייתה תוצאה של יחסי הכוחות הפנים-מפלגתיים והתפיסה לפיה מפלגת העבודה כולה ניצחה בבחירות. אפילו נאום רבין המינורי למדי(''אני אנווט'' וכו'- ברור שמישהו שנבחר עם סיסמת ''ישראל מחכה לרבין'' הוא זה שצריך לנווט) נתפס אז כחדשני. אם רבין היה נבחר בשיטה נשיאותית, לא הייתה לו סיבה למנות את פרס לתפקיד בממשלו. הדוגמה שהבאתי היא רלוונטית מאוד לנושא ולהצעה שהוצעה. אם אנחנו כבר רוצים לתת כוח לפוליטיקה פרסונלית יותר, כדאי לבדוק איך יש לה סיכוי להצליח. אני בספק אם שיטה נוסח בריטניה באמת תביא לכנסת את האנשים שבוחרי המחוז מעדיפים באופן אישי. אני גם בספק אם שיטה כזו תאפשר לממשלה שתיבחר למשול ביציבות. חייבים לתת עוד כוח לשלטון המרכזי, ובחירות בפורמולה הכללית של ארה''ב הן הפתרון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנשיא רבין |
|||
|
|||
לק''י המילים חבים לתת כוח לשלטון המרכזי ממש מקפיצות אותי. אינני יודע האם בצדק או שלא בצדק. אבל לדעתי צריך לבזר את השלטון לרמה כזו שהפעתו על חיי האזרחים תהיה מינימאלית. אני מעדיף במחירות אזוריות מהסיבה הזו. עם זאת, בלי קשר לשיטת שלטון - היעקר הוא המהות הדמוקרטית ולא אריזה כזו או אחרת. דה גול הבין היטב נקודה זו. כאשר נכשל במשאל עם ב1946 הוא הלך הביתה וחזר רק לאחר 12 שנה. כאשר הוא נבחר על רקע אלזיריה צרפתית והחליט ללכת למו''מ הוא ידע שהוא חייב ללכת למשאל עם ובאמת הוא הלך למשאל עם על עצם פתיחת המו''מ ושוב למשאל עם על ההסכם. כאשר דה גול נכשל במשאל עם ב1969 הוא הלך הביתה. זוהי דמוקרטיה שבה שואלים את האזרחים מה רצונם- כמה זה רחוק מהמתחולל אצלינו. דה גול עשה את כל זה ללא שום צורך בסעיף כזה או אחר בחוק אלא מהבנתו את המהות הדמוקרטית שבפרוש אינה זהה לשלטון החוק ולפעמים גם המהות הדמוקרטית סותרת את המושג הזה באופן המפורש ביותר. חוקים כאלו או אחרים יכולים לעזור אבל אינם תחליף למהות הדמוקרטית. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבהרה דחופה- ''כוח לשלטון המרכזי'' |
|||
|
|||
כוונתי אינה שצריך לתת *יותר* כוח לשלטון המרכזי ממה שיש לו כיום. הרעיון מקפיץ אותי באותה מידה שהוא מקפיץ אותך, אולי יותר. כוונתי היא ששיטת הבחירה של השלטון המרכזי צריכה להשתנות למה שהצעתי למעלה. אם יהיו בחירות אזוריות נוסח בריטניה עדיין יהיה שלטון מרכזי. הוא פשוט ייקבע ע''י הנבחרים המקומיים ולא כמו היום. לדעתי זה לא מספיק, ועדיף שהאזרח יידע שיש בכוחו לבחור גם את הנציג המקומי שלו, וגם את מי שינהיג את המדינה כולה. ובלי קשר לכך, גם לדעתי השפעת השלטון-בין אם מחוזי ובין אם מרכזי- על האזרחים צריכה להיות מינימלית, אף כי אני לא בטוח ששנינו מתכוונים לאותו הדבר. ''מהות דמוקרטית''- אני חושב ששיטת בחירות שונה יכולה, בטווח הארוך, לשנות את צורת החשיבה של הציבור ושל הפוליטיקאים בנושא. היום, ברור למדי שאין אחריות אישית. שרים בקושי מתפטרים על רקע מחדלים, ובוודאי לא מפוטרים(פריצקי היה דוגמה חריגה מאוד). אני חושב שכששיטת הבחירות היא שהולכים ומצביעים לקבוצת אנשים ולא לאדם בודד, זה מפתח תפיסה של חוסר-אחריות אישית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה בכלל לא בטוח |
|||
|
|||
אני מסכים אתך ששיטת המימשל הנהוגה בארה''ב תביא להרבה שיפורים לעומת המצב הקיים. האם זה יהיה ''פיתרון לבעיה''? אינני כל כך בטוח, כי כפי שכבר ציינתי (וגם אחד המגיבים האחרים ציין), הבעיה האמיתית היא לא השיטה אלא אופי העם והמסורת הדמוקרטית. גם בארה''ב זה לא הלך כל כך חלק. יש שם (ותמיד היתה) התנגדות התנגדות עצומה ל''שילטון מרכזי'' עם סמכויות של ממש (מלחמת האזרחים פרצה סביב המחלוקת על הסמכות של השילטון המרכזי להכתיב למדינות מה לעשות). בהתחלה, מוסד הנשיאות היה כמעט כמו הנשיא בישראל, ללא סמכויות ביצוע אמיתיות. אחרי כמה שנים של ברדק לא נורמלי הם קבלו את השכל ושינו את החוקה למה שמוכר כיום. על הנייר לנשיא יש סמכויות כמעט בלתי מוגבלות, אבל בפועל יש מערכת שלמה של checks and balances שכל כולה נועדה למנוע היווצרות דיקטטורה. רק לקונגרס יש סמכות להכריז מלחמה (למרות שהנשיא הוא המפקד העליון של הכוחות המזויינים), ורק לקונגרס יש סמכות לאשר הוצאות כספיות כאלה או אחרות. אם בסוף שנת התקציב התקציב לא מאושר ע''י הקונגרס, ''סוגרים'' את המדינה (כבר היו דברים מעולם). עם כל זה נשיאים רבים מצאו דרכים לעקוף את המגבלות ולעשות מה שהם רצו. השיטה לא מושלמת ויש הרבה חריקות. אינני בטוח שניתן ל''שתול'' אותה בסביבה אחרת עם אותן תוצאות. נתחיל מהנקודה שכל המערכת בארה''ב מנוגדת באופן מהותי להשקפת העולם הסוציאליסטית ולרעיון של מדינת הסעד המקובל אצל חוגים רחבים בארץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כבר כמה ימים, ישראל אני נהנה משיקול הדעת שלך עד ש ...... |
|||
|
|||
פתאום אתה כותב: ''נתחיל מהנקודה שכל המערכת בארה''ב מנוגדת באופן מהותי להשקפת העולם הסוציאליסטית ולרעיון של מדינת הסעד המקובל אצל חוגים רחבים בארץ''. תהרוג אותי אבל אינני רואה היכן הניגוד בין המבנה השלטוני והאידיאולוגיה של מדינת הסעד. אם תטען שיש ניגוד תצטרך להסביר: א. איזה מבנה שלטוני המציא את ''הניו-דיל''? ב. איזה תהליכים היו מלפני המשבר הגדול של 1929? ג. מדוע מילטון פרידמן ואחרים עובדים כבר שנים להוציא את מדינת הסעד מן הורידים ללא הצלחה מהותית? נכון, שהגישה שקרוגמן מטיף לה לא ממש אהודה על הרפובליקנים, אבל מה הם עושים בפועל? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חסרונות השיטה האמריקנית |
|||
|
|||
על חסרונות שיטת הממשל האמריקנית בהשואה לשיטה האנגלית עמד הליברל האנגלי בן המאה תשע עשרה ולטר בג'וט בספרו הקלסי 'החקה האנגלית' (Walter Bagehot- The English Constitution). החוק החשוב ביותר שמחוקקת הרשות המחוקקת - הקונגרס האמריקני - כל שנה הוא התקציב. ההחלטה על ההכנסות בתקציב - כלומר ההחלטה על המסים המוטלים על האזרחים - היא בידי הקונגרס. הנשיא והשרים שלו אחראים לפעולת הממשלה - כלומר גורמים להוצאות. מובן מאליו כי יש מתח בין המבקשים את הכסף ובין הנותנים את הכסף. הנשיא יכול לשאוף לתקן תקונים שונים אבל תלוי בהסכמת הקונגרס שיאשר לו את הכספים. הקונגרס יכול לדון על המדיניות הרצויה - אבל חסר כל סמכות להשפיע על מעשי הממשלה. יש הפרדה בין הממשלה של הנשיא ובין הקונגרס. בשיטה הבריטית הממשלה אינה אלא ועדה של הפרלמנט - כל השרים חברי הפרלמנט. הפרלמנט הוא המאשר את ההוצאות של הממשלה ואת ההכנסות. אם יאשר הפרלמנט הוצאות מיותרות תהיה עליו גם האחריות למסים יתרים. הממשלה מאזינה לדעות חברי הפרלמנט בכל נושא - וגם בנושא בטחון ויחסי חוץ, כי כל השרים משתתפים בדיוני הפרלמנט. אצלנו יש כל שנה מיקח וממכר בין הסיעות החברות בממשלה ובין שר האוצר. השרים של המפלגות הקטנות מבקשים לזכות בחסדי בוחריהם ולחלק להם כספים. זעם הבוחרים על המסים מופנה אל שר האוצר ואל המפלגה הגדולה. אלו היתה לנו ממשלה של מפלגה אחת - היו השרים יודעים מה המחיר שתשלם מפלגתם ביום הבחירות עקב דרישותיהם לתקציב יותר גבוה. בהזדמנות זאת אעיר על הבטוי 'הרשות המבצעת' לתאר את הממשלה. בשורש הזה משתמשים לתאור דברים שונים לחלוטין גם לתאור פעולה צבאית 'מבצע סיני', או הפחתה במחיר 'מחירי מבצע' ואף במקום לומר האיש 'עשה מעשה' אומרים 'ביצע מעשה'. הפועל 'בצע' הוראתו המקורית נשמרת בבטוי 'בצע את הלחם' - האוכל את לחם היה שובר את הככר הקשה ולוקח חתיכה לעצמו. בעלי משרות וקצינים שאינם בקיאים בעברית החליטו כנראה כי יותר יפה לומר 'ביצע' במקום 'עשה' ומכאן פשה השימוש לתחומים שונים. נראה לי כי היה לנו תרגום מדויק של מה שנקרא באנגלית EXECUTIVE 'אכזוקטיבה' של חברה או מוסד = הועד הפועל, של ההסתדרות, של הקונגרס הציוני וכדומה. אם כן הממשלה היא הרשות הפועלת ולצדה הכנסת הרשות המחוקקת ובתי המשפט הרשות השופטת. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי