  
  
  
|
 |
|
||
  המשבר ב''כלכלה החדשה'' |
|||
|
|||
השתלטות צעירים בעלי מוחות מבריקים, בתחום הטכנולוגי, על זירת ההיי-טק יצר למשך כעשר שנים, כלכלה של הימורים: הימור על רווחים בעתיד המבוססים על חלומות באספמיה. זאת היתה כלכלה שלא היה לה סיכוי להחזיק מעמד כי חוק מספר 1 בתחום ההימורים הוא שבהימורים יש יותר הסתברות להפסיד מאשר להרוויח. ההיי-טק הטכנולוגי ימשיך להוביל את כלכלת העולם ומי שישקיע בו כהלכה ירוויח. ''הכלכלה החדשה'' לעומת זאת תצטרך לפנות את מקומה לחוקי הכלכלה הישנים המבוססים על רווחים מוכחים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| קלקלה חדשה |
|||
|
|||
אורי, המושג ''כלכלה חדשה'' אינו קיים עוד. מבחינתי הוא לא היה קיים אף פעם. ישנה כלכלה אחת המבוססת על צמיחה ורווחים. קריסת ענפי ההיי-טק בשנתיים האחרונות היא הראש ובראשונה בגלל מודלים עיסקיים שגויים מיסודם שהניחו שתפיסת נתחי שוק חשובה יותר מכל דבר. חברות היו מוכנות להקריב לכך משאבים עצומים. מרכיב הרווח הושם בדרגת עדיפות משנית כשהמנטרה היתה ''קודם כל נתפוס נתח שוק, אח''כ נראה...'' אני בד''כ משתמש בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית כדוגמא טובה. ראה מה קרה מאז שחברת הלווין YES החלה לפעול בישראל. התחרות בין חברות הכבלים לחברת הלווין התעצמה בכל כוחה, כשכל אחד מנסה לנגוס נתחי שוק גדולים ככל שניתן כשכולן מוכרות שירותים יקרים בהפסד. הצרכן לכאורה מרוויח והוא יכול לתמרן בין החברות כראות עיניו. התוצאות העגומות של התחרות הפרועה הזאת נראות היום היטב. חברת כבלים גדולה מאד קרסה ונכנסה להקפאת הליכים והסדר נושים עם ספקיה, שאר החברות הפסידו סכומי עתק והרבה אנשים איבדו את מקור פרנסתם. לצערי הרבה אנשים נפלו לאחרונה לתוך מרה שחורה והפסימיות השתלטה על הרוב המכריע של הגורמים העוסקים בענף. הדבר הזה מדאיג מאד כשלעצמו ועלול ליצור אווירה דיכאונית והעדר רצון ליצור דברים חדשים ולקחת סיכונים כפי שהיה נהוג לעשות בעבר. מכך אני מודאג יותר מבכל דבר אחר. ואסיים בצו האופיני לך. ללא מורא! בועז א. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לבועז: לאנשים יצירתיים אין מורא והם חוזרים |
|||
|
|||
ולוקחים סיכונים למען מימוש הרעיון שלהם. יצירתיות היא בין היתר התגברות על סכנות והעל איומים. הבעיה האמיתית של משבר ''הכלכלה החדשה'' היתה שהמודלים הכלכליים הקלסיים לא התאימו להתפתחות המהירה של כלכלת ההיי-טק. לאי ההתאמה הזאת נכנסו הספקולנטים ועשו לנו מיתון עולמי ומיתון ישראלי. אבל המערבולת הזאת מתאימה למודל הגלים של התנהלות היקום ומכאן שמה שירד יעלה ואחר כך שוב פעם ירד. כךשיש תקווה גם להתעשר וגם לשמוח לאיד של מי שיתרושש בעתיד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אי לקיחת סיכון הוא סיכון כשלעצמו |
|||
|
|||
אורי, הדבר הבולט שמבדיל בין ענפי ההיי-טק ''לכלכלה הישנה'' הוא מחזור החיים של המוצר. לדוגמא, משקה הקוקה-קולה הושק לפני עשרות שנים ועדיין נחשב למשקה הפופולרי והנמכר ביותר בעולם למרות שהמוצר ביסודו לא עבר כמעט שום שינוי. הדבר נכון להרבה מוצרים מתחום הכלכלה הישנה. בתחום ההיי-טק מחזור חיים של מוצר הוא קצר ביותר - בד''כ שנה-שנתיים, ולעיתים אף פחות. ראה את תחום המחשבים האישיים (בעיקר מעבדים), מוצרים נלווים, טלפונים ניידים וכיוצ''ב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בועז: מודל הקרב במקום מודל הרווח והיד הנעלמה |
|||
|
|||
לאור המשבר בחשיבה הכלכלית כתוצאה מן הפער בין העולם העסקי לתיאוריה הכלכלית, אני מציע לבסס את התיאוריה הכלכלית על המושגים: ביטחון, איומים ושרידות ולנטוש את השאיפה לרווח ואת היד הנעלמה של אדם סמית שהן הבסיס של הכלכלה הליברלית במאתיים השנים האחרונות. מודל הקרב מתאים יותר להתנהגות האדם ולרצונותיו מכל מודל אחר. לעניננו הקרב הכלכלי והקרב הצבאי הם בעלי אותו מבנה בסיסי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא מבין איך זה בדיוק יעבוד |
|||
|
|||
חברה חיבת ליצור מודל עיסקי ברור שיניב רווחים בסוף השנה. ובמתמטיקה פשוטה: הכנסות-הוצאות=רווח. ''מלחמה'' מתקיימת כל הזמן בין מתחרים. לצערי במלחמות הכלכליות של השנים האחרונות לא היה אף מנצח; כולם הפסידו ובגדול. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בועז: מנצח מי ששורד. רווח הוא עניין יחסי |
|||
|
|||
וניתן להגדירו כאבטחת שרידה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אסטרטגיה עיסקית |
|||
|
|||
למיטב ידיעתי האסטרטגיה העיסקית (תחום הניהול, לא הכלכלה) נבנתה על סמך האסטרטגיה הצבאית. קיים אפילו מודל ישן המשלב את תורותיו של מקיאוולי בניהול המודרני. האם אתה יכול להרחיב בבקשה על ''מודל הקרב'' כתפיסה כלכלית? ובקשר ל''כלכלה החדשה'', תאמינו לפי חמור שהיה בלב המאפליה - הבעיה הגדולה ביותר היתה השחצנות ורדיפת הבצע שהובילה לעיוורון. בתנאים אלו קשה היה לפתח מודלים חדשים, כפי שנדרש, ללא חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח. התוצאה היתה פיתוח מודלים קצרי טווח אשר נכשלו ברגע בו נדרשה נשימה ארוכה יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למאדוג: ''מודל הקרב'' בפעילות הכלכלית (ולא רק בה) |
|||
|
|||
אלה השלבים של ''מודל הקרב'': 1. הנחה בסיסית: אנחנו חיים בסביבה מאיימת ולא ניתן לשנות זאת, גם כשאנחנו לבד, גם במשפחה, גם במערכת הכלכלית, החברתית והפוליטית. 2. המטרה היא להמשיך לחיות. להמשיך לחיות בסביבה מאיימת משמע - לשרוד. 3. כדי לשרוד עליך לצבור אנרגיית שרידות. (מזון, כסף, אמצעי לחימה, מוניטין וכו') 4. כדי לשרוד עליך לנטרל איומים במיגוון של שיטות, מהגעה להסדר עם הגורם המאיים ועד השמדתו. 5. מבחני ההצלחה הם עוצמת השרידה הנמדדת ביחידות של אנרגיית שרידות ואורך השרידה. מודל זה פותח על ידי בספר ''תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות'' (מהדורה שלישית, 1999) שפורסם בעברית ובאנגלית. אני אמשיך לפתח את המודל בספרי הבא: ''תרבות הביטחון'' שאמור להופיע בעוד כחצי שנה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בועז, בועז, מצחיק שאני מסכים איתך לגבי |
|||
|
|||
תחלואיה של הכלכלה החדשה אבל לחלוטין לא מסכים עם האנאלוגיה שאתה עושה לשוק הטל''כ. חברת תבל נקלעה לקשיים בגלל הסכום המופרז אותו היא שילמה עבור קניית חברת גוונים וכעת היא רוצה שהבנקים שמימנו את העיסקה יישאו גם הם בחלק מההפסדים. לגבי ההשקעות בתשתית הדבר מכעיס במיוחד מפני שהציבור שילם להם עבור התשתית שהקימו בכדי לקבל את שירות מסויים (קרי טלוויזיה) אבל תאבונם אשר לא יודע שובע הביא אותם להשקיע בתשתית כדי לתת שירותים נוספים כגון אינטרנט וטלפוניה (הם אפילו פוגעים בעתונות ע''י פירסום לוח און ליין). לפעילות זו הם לא קיבלו רשיון כשכבר התחילו בעבודות התשתית. למה הדבר דומה? שחברות הסלולר יגידו: יש לנו אתרים שאנחנו משלמים שכירות עליהם למה שבהשקעה מינימלית נוספת לא נפתח רשת מסעדות/בתי קפה/תחנות דלק באתרים אלה ולא רק זאת גם נדאג לכך שציבור המשתמשים הסלולריים יממנו את הקמת המסעדות בזמן האוויר. תגיד לי זה נראה לך סביר? ובכן זה בדיוק מה שחברות הכבלים עושות, הן מרחיבות את פעילותן ודורשות שהציבור יממן את ההקמה של התשתיות במקום שיוכרז מכרז וינתן סיכוי לחברות חדשות להיכנס לתחום. אני חושב שיש בהחלט מקום לחקירה יסודית של הנושא באמצעות וועדה ציבורית או לכל הפחות מבקר המדינה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי