  
  
  
|
 |
|
||
  |
|||
|
|||
א) אָכֵן - אַף אֶחָד לֹא מְאַלֵּץ אֶת אֵלִי מוֹיָאל לְהִשָּׁאֵר בָּאָרֶץ. אֲבָל זֶה לֹא הָעִקָּר. ב) מַדּוּעַ, בֶּאֱמֶת, הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהַמְּדִינָה מְזַלְזֶלֶת בְּחַיֵּי אֶזְרָחֶיהָ? אוּלַי בִּגְלַל שֶׁעֵקֶב שִׁקּוּלִים מְדִינִיִּים )נְכוֹנִים אוֹ לֹא נְכוֹנִים( - נוֹקֶטֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל יָד רָפָה כְּנֶגֶד הַטֶּרוֹר ומְשַׁלְחַיו? בִּימֵי אוֹסְלוֹ בִּשְׁעָתוֹ, הִתְוַדָּה רַבִּין הַמָּנוֹחַ בְּשִׁדּוּר טֶלֶוִיזְיָה - שַׂר הַבִּטָּחוֹן כַּזָּכוּר - שֶׁהוּא הֵסִיר סְגָרִים מֵעַל הָאֻכְלוּסִיָּה הַפָּלֶשְׂתִּינָאִית ''נֶגֶד בִּטְחוֹן יִשְׂרָאֵל''. כָּךְ בְּפֵרוּשׁ. וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַדִּיּוּן הַנּוֹקֵב שֶׁנֶּעֱרַךְ בַּכְּנֶסֶת לְאַחַר מִכֵּן - אִישׁ מִתּוֹמְכֵי רַבִּין - כּוֹלֵל הַנֶּאֱמָנִים בְּיוֹתֵר - לֹא הֵעֵז לְהַכְחִישׁ אֶת הַדְּבָרִים. מֵהֲסִבָּה הַפְּשׁוּטָה שֶׁהֵם הָיוּ אֱמֶת-לַאֲמִתָּהּ. אָז נָכוֹן - בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין קַבַּרְנִיטֵי הַמְּדִינָה מוֹדִים בְּצוּרָה כָּל כָּךְ גְּלוּיָה - שֶׁהֵם מְשַׁלְּמִים בְּגוּפוֹת תְּמוּרַת ''תִּקְוָה מְדִינִית''. אֲבָל הָרְאָיוֹת הַנְּסִבָּתִיּוֹת מַרְאוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל עַל דְּפוּס דּוֹמֶה שֶׁחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ, בְּמִדָּה מִשְׁתַּנֵּית שֶׁל חֻמְרָה וְטִפְּשׁוּת. וְאִם כְּבָר בְּטִפְּשׁוּת עָסְקִינַן, צַר לִי עַל הַבּוֹטוּת, אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לִמְצֹא הַגְדָּרָה מְעֻדֶּנֶת יוֹתֵר לַהַכְרָזָה הַבּוֹמְבַּסְטִית מִפִּי הָאַסְטְרָטֶג וְהַהִיסְטוֹרְיוֹן הַנּוֹדָע צְבִי גִּיל: ''מִלְחָמוֹת לֹא פּוֹתְרִים בְּמִלְחָמוֹת אֶלָּא בְּהֶסְכֵּמִים, כָּל מִלְחָמָה, לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל''. אֱמֶת וְיַצִּיב וְשָׁרִיר וְקַיָּם: כָּךְ נִפְתְּרָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה לֹא בְּמִלְחָמָה נֶגֶד מַעַצְמוֹת הַצִּיר, אֶלָּא בְּהֶסְכֵּם שָׁלוֹם בֵּין גֶּרְמַנְיָה הַנָּאצִית לִבְּרִיטַנְיָה וְצָרְפַת; בֵּין יַפָּן לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית; כָּךְ נִפְתְּרָה מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ לֹא בְּמִלְחֶמֶת בָּעֲלוּת הַבְּרִית נֶגֶד עִירַאק, אֶלָּא בְּהֶסְכֵּם יְדִידוּת בֵּין סָדַּאם חוּסֵיין לְג'וֹרְג' בּוּשׁ הָאָב; כָּךְ נִפְתְּרָה מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת בְּהֶסְכֵּמִים לְבָבִיִּים בֵּין חַאג' אמין אַל חוּסֵיינִי לְבֵין מֹשֶׁה דַּיָּן, וְכָךְ נִפְתְּרוּ עוֹד רֹב רֻבָּן שֶׁל מִלְחָמוֹת הָעוֹלָם. וְאִם נַחְרֹשׁ אֶת עַזָּה וְנַהֲרֹג אַלְפֵי פָּלֶשְׂתִּינָאִים - מַה לָנוּ אִכְפַּת? מוּטָב שֶׁיֵּהָרְגוּ עֲשָׂרָה פָּלֶשְׂתִּינָאִים וְלֹא יֵהָרֵג יְהוּדִי אֶחָד. וְאָז - כְּדֶרֶךְ אַגַּב - יִפָּסֵק גַּם הֶרֶג הַפָּלֶשְׂתִּינָאִים. וְאִם בֶּאֱמֶת נַחְרֹשׁ אֶת עַזָּה לְאָרְכָּהּ וּלְרָחֳבָהּ וּבְכָל זֹאת אֵיזוֹ כְּנוּפְיָה תְּשַׁגֵּר טִיל? אָז לְפָחוֹת נָגִיד שֶׁעָשִׂינוּ כָּל שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ וּבִמְקוֹם 100 טִילִים מְכֻוָּנִים הֵיטֵב - יֵשׁ טִיל תּוֹעֶה אֶחָד מִמִּבְנֶה חָרֵב. ג) אָה כֵּן... בְּתִסְכּוּלוֹ כִּי רָב, הִכְרִיז מוֹיָאל עַל רֶקַע גּוּפוֹת תּוֹשָׁבָיו וְחֹסֶר-הָאוֹנִים שֶׁל אַנְשֵׁי עִירוֹ - שֶׁתֵּצֵא מַהְפֵּכָה. אָכֵן כַּמָּה נִלְעָג הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁלֹּא מַצְלִיחַ לִשְׁמֹר עַל קֹר-רוּחַ מֻשְׁלָם תַּחַת גֶּשֶׁם הַטִּילִים. אֵין סָפֵק שֶׁעָלָיו לִלְמֹד הִלְכוֹת-נַחַת אֵצֶל מַר נִירְוָנָה שֶׁלָּנוּ. ד) רוּסְיָה כּוֹשֶׁלֶת בְּצֶ'צְ'נִיָה? נַנִּיחַ. אַךְ רוּסְיָה גּוֹבָה מְחִיר כָּבֵד בְּגִין חַיֵּי אֶזְרָחֶיהָ. וּבְכָךְ הִיא הוֹלֶכֶת בְּדַרְכּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה דַּיָּן, שֶׁאָמַר בְּדִיּוּק אוֹתָם הַדְּבָרִים: אִם אִי אֶפְשָׁר לִמְנֹעַ - לְפָחוֹת לָשִׂים תַּג מְחִיר. אִלּוּ הָיָה מוֹיָאל חַי בִּזְמַן הַמַּנְדָּט - מִן הַסְּתָם הָיָה מַצְפּוּנוֹ שָׁקֵט הַרְבֵּה יוֹתֵר. הוּא יָכֹל הָיָה לוֹמַר שֶׁהַבְּרִיטִים הַנּוֹצְרִים הַקּוֹלוֹנְיָאלִיסְטִים הַכּוֹבְשִׁים וְהָאַנְטִישֵׁמִים - לֹא מַחְשִׁיבִים בִּמְיֻחָד חַיֵּי יְהוּדִים. אַךְ לְפָחוֹת יְהוּדִים כֵּן מַחְשִׁיבִים חַיֵּי יְהוּדִים. כָּאן - תַּחַת מֶמְשָׁלָה יְהוּדִית רִבּוֹנִית עִם צָבָא מֵהַטּוֹבִים בָּעוֹלָם - אֵין לוֹ אֶלָּא לִקְבֹּר אֶת רֹאשׁוֹ בַּחוֹל - אוֹ לִזְעֹק מָרָה. וְכָךְ צָרִיךְ רֹאשׁ עִיר נוֹרְמָלִי לִנְהֹג כַּאֲשֶׁר אֶזְרָחָיו מְשַׁמְּשִׁים כְּבַרְוָזִים בַּמִּטְוָח. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
|
|||
|
|||
''וְאִם נַחְרֹשׁ אֶת עַזָּה וְנַהֲרֹג אַלְפֵי פָּלֶשְׂתִּינָאִים - מַה לָנוּ אִכְפַּת?'' לא עשיתי דבר מלבד ''העתק'' ו''הדבק'' של משפט שלם מדבריו של יהודי כלפי הפליטים הפלשתינאיםברצועת עזה, שמן הסתם יבוא בעקבותיו במהרה בימינו אותו משפט לגבי הפליטים הפלשתינאים ביהודה ושומרון. מאמר מנוקד מכף רגלו ועד פדחתו - ואף לא מילה מנוקדת אחת (לנוחות הקריאה?) על הכיבוש והדיכוי המתמשכים 40 שנה בקירוב. ונשאלת השאלה, למה לחרוש את עזה עוד ארבעים שנה ולהרוג מידי פעם אלפי פליטים וחוזר חלילה? אם, כדברי הכותב, כבר לא איכפת לנו (אגב, מי הם אותם ''לנו'' שבשמם מדבר אותו כותב יהודי, לפחות לפי שמו, שלא איכפת להם להרוג אלפי פליטים פלשתינאים על-מנת לקיים את שילטונם עליהם ואת התנחלויותיהם בין רגליהם?) - למה באמת לחרוש ולהרוג כל פעם מחדש כמה אלפים פה ושם, בשיטה הניפסדת הידועה כעבודה סיזיפית, אם אפשר פשוט לרכז את כולם במחנה אחד גדול ויעיל, להחרים את כל מטלטליהם, להלבישם בתלבושת אחידה ולהעביד אותם בפרך על לחם צר ומים לחץ בחפירת בורות למתיהם עד שיכלה הדור? פרעגט זיך טאַקע אַ גרויסע פראַגע... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''הכיבוש והדיכוי המתמשכים 40 שנה בקירוב.'' |
|||
|
|||
הינם תוצאה ישירה של מילחמה שלא ישראל פתחה בה. לו הם לא היו פותחים במילחמה הם לא היו נמצאים תחת ''כיבוש ודיכוי''. הכיבוש הסתיים ב 1995 - כשהוחל ביישומם של הסכמי אוסלו. לו הם לא היו מחדשים שת המילחמה באמצעות גל פיגועי הטרור ישראל לא היתה נאלצת לחדש את ''הכיבוש והדיבוי''. אתה הבנת את זה ברוך? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''הכיבוש והדיכוי המתמשכים 40 שנה בקירוב.'' |
|||
|
|||
צר לי על הבנת המציאות הבלתי מציאותית שלך, ולא עלי, לשמחתי, לתקן את כולה. אנסה להזכיר לך רק זאת: א. לא הפלשתינאים פתחו נגדנו במלחמה ב-1967 (וגם לא ב- 1973). ב. הסכמי אוסלו נרצחו ביחד עם יצחק רבין ודמו ודמם שותתים סביבנו על ''מפת הדרכים'' עד עצם היום הזה. ג. לומר שהכיבוש הסתיים ב-1995 (כלומר: סולקו כל ההתנחלויות) הרי זה, במקרה הטוב, בדיחה גרועה, מפני שמאז ההתנחלות הבלתי חוקית בעליל בסבסטיה, שחשפה בפני המתנחלים את אימפוטנטיותה של ממשלת ישראל דאז (ועד מהרה -של כל הבאות אחריה) במניעת השתלטות של אזרחים ישראלים על שטחים כבושים [שטחים שהיו אמורים להיות מוחזקים אך ורק על-ידי צה''ל ולהיות מפונים במלואם (כפי שפונה ע''י מנחם בגין, עד הסנטימטר האחרון, כל שטח חצי האי סיני, לרבות המלון המפורסם שנשק לאילת) עם הקמת מדינה פלשתינאית עצמאית לצד מדינת ישראל] - לא הושב אף מתנחל לגבולו ולמעשה לא פונתה אף התנחלות (ימית ובנותיה פונו והוחרבו ע''י צה''ל בעקבות הסכמי השלום עם מצרים ולא עם הפלשתינאים, כפי שרבים טועים לחשוב). ד. אתה הבנת את זה ישראל? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבנתי אותך טוב מאוד ברוך |
|||
|
|||
את המילחמה ב 1967 פתחו החייזרים. הערבים נקלעו לשם רק המיקרה. הסכמי אוסלו שבקו חיים עם האוטובוס הראשון שהתפוצץ ליד כיכר דיזנגוף (למעלה משנה לפני מותו של יצחק רבין), אף יישוב יהודי שהוקם לא היווה ''כיבוש'' או ''דיכוי''. גם אין אף יישוב שהוקם על אדמה שהיתה בבעלות ערבית. מאחר ומעולם לא הוסכם בין הערבים וישראל מה יהיו גבולותיה של אותה מדינת פלשתין (מדינת החייזרים לפי דבריך), כי הערבים סרבו ומסרבים לדון בנושא למרות שזה מה שנדרש בהחלטת מועצת הביטחון 242, הרי כל דיבוריך על ''חוקיות'' או על ''אי חוקיות'' או על ''אי חוקיות בעליל'', או על ''השבת המתנחלים לגבולם'', של היישובים היהודיים הם לא יותר מאשר פתפותי ביצים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם אורח ממאדים היה מצליח להבדיל |
|||
|
|||
בין מדינות ערב לבין הפליטים הפלשתינאים שגורשו מאדמותיהם. אשר על כן, סביר להניח שהגעת מאיזור הדמדומים... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''הפליטים הפלשתינאים שגורשו מאדמותיהם'' |
|||
|
|||
למען הדיוק ''הפליטים הפלשתינאים שעזבו את אדמותיהם מרצון'' --- לבקשת מנהיגיהם, כדי להשאיר שדה פעולה נוח לצבאות הסדירים של מדינות ערב, במלאכת החיסול של היישוב היהודי. כדאי שתעיין בעיתונות הערבית של התקופה במקום לסמוך על הבלי דימיונך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפליטים הפלשתינאים שגורשו מאדמותיהם |
|||
|
|||
אני לא יודע איפה היית במלחמת העצמאות, מה ראית, מה שמעת ומה ידעת. אבל אם היית, ראית, שמעת וידעת - מוטב תיקח מדיקמנט כלשהו להשבת הזיכרון. ואגב, על עקורי איקרית ובירעם שמעת משהו או שמא גם סיבת התפנותם כוסתה אצלך באותו דוק נוח של שיכחה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חלק (מיעוט) אכן גורש |
|||
|
|||
בסערת המילחמה ומשיקולים בטחוניים/מדיניים --- אך זה בפרוש היה מיעוט שבמיעוט. הרוב המכריע --- בין 80 ל 90 אחוזים, התפנה מרצונו (בחיפה למשל הם סרבו לשמוע לקול מנהיגים יהודיים כמו אבא חושי שהתחננו לפניהם שישארו). תנועת הבריחה הזאת שהחלה מיד למחרת ה 29 לנובמבר 1947 --- מועד קבלת החלטת החלוקה, קיבלה תנופה משמעותית באפריל 1948 בהתקרב מועד סיום המנדט --- ב 15 למאי. הסיפור שלהם הוא בדיוק כמו הסיפור על אחד שרצח את אביו ואח''כ ביקש שבפסק הדין יתחשבו בכך שהוא יתום. יותר יהודים גורשו מארצות ערב מאשר ערבים מארץ ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל, יש לי שאלות |
|||
|
|||
מדוע אתה מערבב בדיון על גירוש או לא גירוש של הפלשתינאים (תגובה 55826) את עובדת גירוש יהודים מארצות ערב? לגבי היהודים מארצות ערב, אני מכיר גם סיפורי עזיבה ובריחה וגם את תוצאות הפעילות הציונית בשיכנוע לעלות לארץ. האם אותם יהודים באמת גורשו? האם הם גורשו בגלל גירוש/עזיבת פלשתינאים? האם אותם יהודים ''גם'' טוענים לזכות השיבה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה לא לערבב גירוש בגירוש |
|||
|
|||
בריחה בבריחה, עליה בעזיבה? בסך הכל היה טרנספר הדדי והערבים בפלסטין חייבים לנו עוד 200,000 פליטים בערכי 1948-9 כדי לאזן את המשוואה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חלק גורש וחלק התגורש ורק מיעוט עזב מרצונו החופשי |
|||
|
|||
אולי אתה, למזלך, לא היית בין מגלגלי חביות הדלק הבוערות (הנפל''מים של אותה תקופה) מהכרמל לעבר השכונות הערביות של חיפה. ואולי מעשה זה, אחד מרבים, ישמש לך קצה חוט-אריאדנה כדי שתוכל לחזור בשלום,בלכתך לחפש את האמת העירומה על מלחמת השחרור ולהציץ בה מעבר לשבעים ושבעה צעיפי המיתוסים הממסדיים שהולבשו עליה בדיעבד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| Bull Shit |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| Bull Shit |
|||
|
|||
אז בכל זאת היית בין מגלגלי החביות הבוערות. ואני חשבתי לתומי שאתה הרבה יותר צעיר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה אתה מפזר ענן גדול על ההסטוריה שלנו |
|||
|
|||
דוד שלי גר בבירעם והוא קיבל קריאה של המופתי של הכבר לסגת צפונה אל תוך כוחות של קאוקג'י הלוחם הגדול לא שלנו, ששרידי כוחותיו התארגנו במרג' עיון בשביל לחדש את ההתקפה על האוייב הציוני. הדוד שלי שהיה צעיר בימיו ניסה לשכנע את החמולה שלו לא להאמין לקריאות המופתי ולהישאיר במקום כי הוא הכיר את היהודים לפני כן. אבל רוב המשפחות והחמולות כבר ארזו את מטלטליהם והלכו צפונה וככה גם המשפחה שלי והדוד גם כן. אבל מה שהיה לא טוב הוא שחלק מהכנופיה מלבנון ארב לכוח צבא הכיבוש היהודי וירה בו מהצד בדרך לבירעם והצבא הציוני פתח באש לא מכוונת על הישוב. אח''כ היהודים הרסו לנו את כל הבתים כי לא רצו שנצח ונחזור. וזה לא היה בסדר וגם לא לפי החוק. עכשיו שנגמרה המלחמה בין היהודים לערבים אנחנו רוצים לחזור לבתים שלנו כמו שהרבה כבר חזרו. אני לא מבין למה הציונים מפחדים לתת לנו את הבתים שלנו ולקבל בחזרה כמו שניים עשרה אלף תושבים שמה. אני חושב שרק ככה יהיה בסוף שלום אמיתי רק אם נקבל בחזרה את מה שצבא הכיבוש הציוני לקח לנו בכוח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
זה מה שצריך שרון לעשות: וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן, וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת שׁוּעָלִים; וַיִּקַּח לַפִּדִים, וַיֶּפֶן זָנָב אֶל-זָנָב, וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין-שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת, בַּתָּוֶךְ. ה וַיַּבְעֶר-אֵשׁ בַּלַּפִּידִים, וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים; וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד-קָמָה, וְעַד-כֶּרֶם זָיִת. ו וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים, מִי עָשָׂה זֹאת, וַיֹּאמְרוּ שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי, כִּי לָקַח אֶת-אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ; וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת-אָבִיהָ בָּאֵשׁ. ז וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, אִם-תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת: כִּי אִם-נִקַּמְתִּי בָכֶם, וְאַחַר אֶחְדָּל. ח וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל-יָרֵךְ, מַכָּה גְדוֹלָה; וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב, בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם. ולא שאיזושהי דלילה אבו מאזן תעשה לו: וַיְהִי, אַחֲרֵי-כֵן, וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה, בְּנַחַל שֹׂרֵק; וּשְׁמָהּ, דְּלִילָה. ה וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וַיֹּאמְרוּ לָהּ פַּתִּי אוֹתוֹ וּרְאִי בַּמֶּה כֹּחוֹ גָדוֹל, וּבַמֶּה נוּכַל לוֹ, וַאֲסַרְנוּהוּ לְעַנּוֹתוֹ; וַאֲנַחְנוּ, נִתַּן-לָךְ, אִישׁ, אֶלֶף וּמֵאָה כָּסֶף. ו וַתֹּאמֶר דְּלִילָה, אֶל-שִׁמְשׁוֹן, הַגִּידָה-נָּא לִי, בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל; וּבַמֶּה תֵאָסֵר, לְעַנּוֹתֶךָ. ז וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, שִׁמְשׁוֹן, אִם-יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים, אֲשֶׁר לֹא-חֹרָבוּ--וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי, כְּאַחַד הָאָדָם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנאחז ב''הבטחות'' יהוה |
|||
|
|||
אל יתפלא שנאחזים לו ב''הבטחות'' ישו, מוחמד ושאר המונותאיסטים שנשבעו כי ראו אלוהים וחיו. (עדות שמיעה במקרים כאלה היא, כידוע, הרבה יותר מתעתעת ומתאימה בעיקר למדורי רכילות). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כל אחד וההבטחות שלו |
|||
|
|||
אבל אל תבלבל לנו עם מוחמד עליו השלום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז תפסיק לבלבל לנו את השכל |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי נאחז בהבטחות.... |
|||
|
|||
אני רק מציע לחזור על התרגיל המבריק ולהעלות באש את עזה ובנותיה.... ובניה. ומצידי שאח''כ שרון גם יפיל את שני עמודי ביסוד של החרש''פ זה מעזה וזה מיו''ש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ויעמוד בארץ הצבי |
|||
|
|||
כה אמר יהוה על-שׁלשׁה פשׁעי עזה ועל-ארבעה לא אשׁיבנו על-הגלותם גלות שׁלמה להסגיר לאדום. ז ושׁלחתי אשׁ בחומת עזה ואכלה ארמנתיה. ח והכרתי יושׁב מאשׁדוד ותומך שׁבט מאשׁקלון והשׁיבותי ידי על-עקרון ואבדו שׁארית פלשׁתים אמר אדני יהוה. דניאל יא טז ויעשׂ הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ-הצבי וכלה בידו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כָּל הַכָּבוֹד עַל הַיִּידִישׁ |
|||
|
|||
לְהַבָּא נָא לְתַרְגֵּם. אִם עָלַי לִבְחֹר בֵּין מָוֶת בִּשְׂדֵרוֹת לְבֵין מָוֶת בְּעַזָּה - אֲנִי בּוֹחֵר בַּמָּוֶת בְּעַזָּה. אַכְזָרִי - נָכוֹן; אֲבָל חַד-מַשְׁמָעִי. מִבְּחִינָתִי עָדִיף שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָוֶת לֹא פֹּה וְלֹא שָׁם. אֲבָל לְצַעֲרִי לֹא נִסְתַּיֵּעַ בְּיָדֵינוּ בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. זֶה מַה יֵשׁ. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי