|
מלחמתך האישית באהוד יתום מוכרת לכולנו. אם יש לך בעיה עם קביעת ביהמ''ש העליון, תגיש נא שוב תביעה לבדיקה חוזרת של התהליך ותתבע את העמדתו לדין. או לחילופין תרכז עורכי דין מכל קשת הגוונים הפוליטיים ותערוך משפט שדה לדוגמה בו תנתחו את הטענות של שני הצדדים. זה יכול להיות מדליק.
אבל בקביעתך הכללית אתה עושה כאן מעשה פסול, כי ישראל אינה ארגנטיה ובית משפט בישראל אינו חונטה צבאית כמו בארגנטיה. אצלנו, תודה לאל (ואני בכלל לא דתי) ישנה מערכת בתי משפט מסודרת ותקינה. לעיתים יש עליה ביקורת נוקבת דווקא מהצד הימני (ולא רק הימני) של המפה, על שהיא לוקחת את סמכויותיה רחוק מידי, ומעניקה לעצמה זכות חקיקה שניתנת בחוקי היסוד רק לכנסת.
למזלנו בתי המשפט בישראל עובדים ''לאור השמש'' והאור הזה מופיע יום יום. זה לא היה אז בארגנטיה.
מדינות דמוקרטיות חוקרות את עברן הטוטליטרי. זה תהליך טיבעי של הבראת החברה והמדינה מהכאום והשוֹק של העבר השחור.
תודה לאל, ישראל לא חוותה מצב כזה, ולכן דרישתך זו היא סיזיפית וקנטרנית. |
הידד לארגנטינה?
