|
מלחמה בעצימות נמוכה (LIC - Low Intensity Conflict) מתארת סוג מסויים של סכסוך בין שתי ישויות (בין שתי מדינות, או בין מדינה לארגון לא-מדינתי או פנים-מדינתי), בו שני הצדדים לא מפעילים את כל כוחם בזמן ובמקום נתונים, ומוותרים בלית ברירה על הכרעה מיידית (בד''כ בגלל חולשתו, או הרצון להימנע מתשלום גבוה מדי בהפעלת כל האמצעים והיכולות של הצד החזק להכריע ולעיתים בגלל חולשתם של שני הצדדים), כמו במלחמה מסודרת ורגילה. עצימות נמוכה היא הפעלת כוחות מזדמנים, שונים בעוצמתם, לאורך זמן ומרחב גדולים במטרה להתיש את הצד השני ולהשיג הישגים פוליטיים. הצד השני, המתגונן, שהוא בד''כ החזק מבין השניים, מגיב בעוצמה דומה או גבוהה מעט יותר בהתאם וביחס לאיום הממשי מולו. לעיתים חלה התדרדרות בעוצמת התגובות, החלש מגביר והשני מחריף את התגובה. לעיתים ישנה הכרעה זמנית, מקומית ולעיתים הפסקת אש. מלחמות טרור ומלחמות נגד טרור הן מלחמת בעצימות נמוכה, והן לא מוכרעות בחטף. הן יכולות להימשך שנים על גבי שנים, במאמצים משתנים – למשל כמו מלחמות האירים-בריטים, מלחמת הספרדים ב-ETA, מלחמת פרו ב-סנדיניסטאס ומלחמת התורכים נגד ה-KKP.
מלחמות בעצימות נמוכה בין ארגון שאינו מדינה לבין מדינה מאלץ את המדינה בד''כ לייצר כוח נגדי בגודל דומה או פרופורציונלי לכוח המופעל נגדה. התגובה מותנית במגוון שיקולים של בטחון לאומי (אינטראקציה בין האינטרסים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והצבאיים), תוך מציאת המכנה המשותף המקובל אצל הרוב במדינה (קונצנזוס של קואליציה מוסכמת בין הגורמים הפוליטיים ולאו דווקא בקרב הציבור הרחב, כפי שאנחנו מכירים מצבים כאלה גם בישראל) .
מלחמה בעצימות נמוכה משחקת לידי הצד החלש בד''כ במאבק משום שהיא נותנת לו כלים לבטא את רצונותיו באופן שממקסם אותם, המדינה נאלצת לשמור על נכסיה האסטרטגיים בעוד שהארגון הנאבק נעדר נכסים לאומיים (לעיתים קרובות הארגון פועל מתוך המדינה בה הוא לוחם) משלו, אלא רק בעליו של נכסיו שלו. |
ראייתך את המציאות מופרכת
