  
  
  
|
 |
|
||
  האנטישמיות היא אנטישמיות ואינה מתקלקלת או משתבחת עם הזמן |
|||
|
|||
היא נשארת תמיד כמו שהיא, מושחתת, ארסית ושיקרית. התפאורה משתנה בהתאם לזמן ולמקום. ועימה ממשות האיום, אופן מימוש האיום, סיבות האיום, פתרונות לסיכול האיום. לצורך כך עלינו לבחון את כל תולדות האנטישמיות, ללמוד מכל אירוע ותופעה מאז ועד עתה, ולהפיק את כל הלקחים האפשריים נכון למצב היום. הנשיא מחמוד אחמדינאג'אד הצהיר ביום ד', 26 לאוקטובר, לפני קהל מפגינים עצום ולפני רישתות טלוויזיה על ''Israel must be wiped off the map.'' , (זוכרים את נאצר עם ''לזרוק את ישראל לים'') כהמשך לסירובה של איראן לקבל את זכותה של ישראל להתקיים. עוד מפיתגמיו מאותו נאום: ''הכרה בישראל, ה'מעוז של המדכא', היא כניעה של האיסלאם'', ''ייסוד המשטר הציוני היה צעד מצד המדכא העולמי נגד העולם האיסלאמי''. אמחדינג'אד קרא לאחדות פלסטינית במטרה להתנגד לכיבוש עד לנקודה שבה ''תבוא השמדת המשטר הציוני''. ''הקהילה המוסלמית לא תרשה לאויבה ההיסטורי לחיות בלב שטחה''. הוא קרא ''לא להתפשר על פיסת קרקע''. להמשיךלקיים ''מלחמה היסטורית בין המדכא לעולם האיסלאם'', כאשר המונח ''המדכא'' מתייחס לארה''ב. עוד אמר התכשיט כי ''ההתנגשויות באדמות הכבושות הן חלק ממלחמה גורלית. תוצאתן של מאות שנות מלחמה תוגדר באדמה פלסטינית''. ועוד קללות מסוג זה שבסיומן לא נשכחה הסיסמה: ''מוות לישראל, מוות לאמריקה''. (http://www.zionot.com/ ) הנשיא האיראני אחמדינאג'אד חזר והבהיר זאת שוב ב-28 באוקטובר 2005, יום השישי האחרון של הרמאדאן, שהתייחד מאז שנות ה-80 של ימי חומייני המנהיג הזגוג של המהפיכה האיראנית להיות ''יום ירושלים''. ביום זה מזכירים האיראנים לעצמם שחומייני, מוחמד ואללה מצווים על כל מוסלמי להשמיד את ה''יישות הציונית''. המורשת הזאת נשמרת מאז ועד היום. המקום והמעמד מחייבים. ושם חזר הנשיא על מדיניותו בבירור, לאחר נסיונות טישטוש כושלים של כמה דיפלומטים איראנים ש-: ''Israel must be wiped off the face of the earth.'' זה היה במעמד כמה עשרותאלפי איראנים משתולליםומריעים. עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, הדמות הבולטת היום בפוליטיקה הפנימית האיראנית (לשעבר רוה''מ ונכשל להיבחר מחדש מול הנשיא הנבחר אחמדינאג'אד), דובר הפרלמנט גולאמאלי חדאד עאדל ועלי לאריח'אני ראש מועצת הבטחון הלאומי תמכו בהצהרות הנשיא. איום ממשי של נשיא איראן אינו דומה לאי סימון ישראל על המפה. * אי סימון ישראל על המפה הוא רק סימפטום. לעומת הצהרת כוונות ברורה של נשיא איראן להשמיד את ישראל – שהיא המחלה. * אי סימון ישראל על המפה היא מהלך דפנסיבי, פאסיבי ואילו הצהרת כוונה להשמיד היא מעשה אקטיבי ומאיים. ומול מעשה אקטיבי לישראל אסור לשקוט ולשתוק. יש דומה ויש שונה בהשוואה בין גרמניה הנאצית לאיראן – דומה הוא שנאת יהודים, שונה הוא שהיום ליהודים ישנה מדינה שמגינה עליהם. היתר - האו''ם, מועצת הביטחון, ''מוסדות הבינלאומיים ואישי מדינות רבות שגינו את ההצהרה'' ו-''הדיפלומטים של איראן עשו לריכוך ההצהרה'', הם משענת קנה רצוץ. היום הם כאן, מחר הם שם, אבל אנחנו נשארים ישראלים וכאן. עלינו לסמוך רק על עצמנו. כלומר, אלה מביננו שעדיין חושבים שהציונות היא לא המחלה אלה ריפויה של המחלה. אירופה אינה בכיס של ישראל. ישנם חוגים באירופה השמחים בליבם לשמע הצהרת נשיא איראן ורואים בה סיכוי למימוש כמיהתם הישנה לסיום קיומה של ה''ישות ציונית'', שהוא גם שֵם הקוד בכתב החידה הספירואית למדינת ישראל. מכאן שהשאלה אינה מה יאמרו או מה יעשו ''גרמניה וצרפת'', אלא מה יאמרו (ובודאי שימעטו לומר דיברי איוולת כפרסי) ויעשו ארה''ב וישראל. אין לסמוך על תיווך של אף מדינה בעניין הזה. ישראל חייבת להיות בלב כל עניין ומהלך כדי להבין את מצבה בכל עת, בטרם יהיה מאוחר להגיב. זה עולם של אינטרסים ואינני רואה למשל איך ישראל יכולה לסמוך על רוסיה המסיעת לאיראן בכל ''פרוייקט הגרעין להפקת כוח'', כשלמביני דבר ובהעדר בקרה אמיתית, כל העזרה הזו היא באותה מידה גם פרוייקט לייצור אורניום מועשר. הכשרת התהליך הזה בידי אנשים המקדמים את השמדת ה''ישות הציונית'' בכל דרך, לא מותירה לישראל ברירה אלא להיערך מצידה בכל דרך שתיראה כמשרת אותה, כדי לסכל מגמה זו. לישראל לא נותר אלא לפעול בדרך שהיא לסיכול כל מערך ייצור הנשק הגרעיני ומערך ייצור טילי השיהאב באיראן, אם לבדה, אם בסיוע גורם שלישי ואם ע''י גורם שלישי לבד. וזאת על מנת להשיג אפקט דומה למהלך שעשתה ישראל כנגד עיראק לפני 24 וחצי שנים. ההבדל בין השתיים הוא רק המרחק ומספר היעדים ההכרחיים להשמדה. מסובך הרבה יותר, אבל אפשרי. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי