| הגלגול של שרון מוכיח כמה רע לשפט מעשי אדם לפי השתיכותו המפלגתית. דומה כי מתנגדים לדרכו המדינית של האיש שהיו לתומכים גם שינו את דעתם על מעשיו בעבר וכן להפך. הגלגול שעבר שרון גם מראה כמה יש להזהר ולא לחזור ללא בדיקה על אמירות שחוזרת עליהן התקשרת והפכו לאמת מקובלת.
האם נוכל לשוב על הנוסחה של שרון המצביא המהלל בלא בדיקה? ביחוד לאחר פרסום ספרם של דוד ארבל ואורי נאמן 'שגיון ללא כפורים - ההפתעה שלא היתה והאסטרטגיה שכשלה'
הספור על צליחת התעלה במלחמת יום הכפורים כפי שסופר עד כה היה כי אריאל שרון, בתפקיד 'הגבור הטוב', ביקש לחצות ולהכריע את המלחמה בימים הראשונים אך הרמטכ''ל של אז וחבריו, בתפקיד 'הרָעים' אנשי הפלמ''ח לשעבר מנעו אותו כי בקשו את התהלה לעצמם. ורק לאחר שנכשל הרמטכ''ל הצליח שרון לקים את תכניתו - אולי אף בנגוד להוראות- וחצה את התעלה. עלינו לבדק ולנסות להבין מה היו שקולי המפקדים אשר עכבו את שרון. אחרי שנפלו המוצבים הישראלים על גדות תעלת סואץ, האם היה צרך להעביר את המלחמה לצד השני של התעלה במחיר דמים יקר של מאות מטובי לוחמי השריון אשר טנקיהם נפגעו בחציה? הכחות המצרים לא סכנו עוד חילים או ישובים ישראלים. האם לא היה יותר מחֻכָּם לצור עליהם ולהניח למות ברעב ובצמא במדבר?
הצבא בחזית התעלה לא היה ערוך ומוכן לעצר פלישה מצרית - מי היה מפקד פקוד דרום בחדשים שקדמו למלחמה, הלא אריאל שרון? אחת היא אם הצבא הפתע - או לא הפתע כפי שאומרים מחברי הספר הנזכר - הצבא לא היה מוכן. האחריות מוטלת על שרון. |