|
אריה, טוב שבאת כי יש לי שאלה שאלתית | |||
|
|||
האדון עמי יסארוף מזכיר לי שבעצם גם אנחנו לא ממש מוכנים לעסקה אמיתית (לשלום) עם הפלשתינאים. במאמר שגם מציג את אותו הקישור לחוקה הפלשתינאית (אתר של הפתח לדבריו) שהצגת אתה, הוא מציג ניתוח שמראה שגם הצד שלנו מציב מכשולים בלתי עבירים. בחלק הסיכום הוא כותב: The mass of evidence, of which we have examined only a small part, indicates that both Israeli and Palestinian leaders had definitions of peace that were incompatible with peace as it is ordinarily understood, and as it was understood by the other side.(http://www.mideastweb.org/oslofailed.htm) מה דעתך על האפשרות שקיר הברזל (בשני הצדדים) בעצם חוסם את האפשרות להסכם שלום? | |||
_new_ |
אריה, טוב שבאת כי יש לי שאלה שאלתית | |||
|
|||
מַר סִיוָן, אָכֵן רָב הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ - עַד כְּדֵי תְּהוֹם מַמָּשׁ. עֶצֶם הַמֻּנָּח ''עַם פָּלֶשְׂתִּינָאִי'' הוּא לֹא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַתַּשְׁלִיל שֶׁל הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי, וְכָל מַטְּרָתוֹ הִיא טַקְטִית זְמַנִּית: לִמְחֹק אֶת קִיּוּמוֹ שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְאֶת זְכֻיּוֹתָיו וְאֶת זְכֻיּוֹת הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית. לָכֵן, קִיּוּמָהּ שֶׁל ''יֵשׁוּת פָּלֶשְׂתִּינָאִית'', קֹדֶם כָּל מִבְּחִינָה רוּחָנִית )הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר צְבָאִית( הִיא אַנְטִי־תֶּזָה לְקִיּוּמָהּ שֶׁל הַיֵּשׁוּת הַצִּיּוֹנִית, הִיא כְּמוֹ מִתְחַזֶּה שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת זֶהוּתְךָ וְאֶת כָּל מַה שֶׁנּוֹבֵעַ מִכָּךְ, כּוֹלֵל בֵּיתְךָ, מִשְׁפַּחְתְּךָ, עֲבָרְךָ וַעֲתִידְךָ. לָכֵן, כָּל עוֹד קַיֶּמֶת ''יֵשׁוּת פָּלֶשְׂתִּינָאִית'' - לֹא יִתָּכֵן שְׁלוֹם-אֱמֶת בֵּין יְהוּדִים לַעֲרָבִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. | |||
_new_ |
אסטרטגיית קיר הברזל | |||
|
|||
האסטרטגיה הזאת פרי ניסוחו של ז'בוטינסקי, בשנת 1923, כללה הכרה בקיומו של עם פלשתינאי (''ישות פלשתינאית''). יותר מאוחר גם בן גוריון בעצם קיבל גישה זאת. לפי דבריך נראה שהישות הזאת בחרה אסאטרטגיה דומה ושבעצם תהיה קיימת כל עוד קיימת האסטרטגיה של קיר הברזל אצלנו. לכן לא יהיה שלום אמת כל עוד אנחנו מחזיקים ב''קיר הברזל''. הלא כן? | |||
_new_ |
אסטרטגיית קיר הברזל | |||
|
|||
אֲנִי מְאוֹד סַקְרָן לָדַעַת כֵּיצַד הִגַּעְתָּ לַמַּסְקָנָה שֶׁבַּמַּאֲמָר עַל קִיר הַבַּרְזֶל בִּשְׁנַת 1923 הִכִּיר זַ'בּוֹטִינְסְקִי בְּיֵשׁוּת פָּלֶשְׂתִּינָאִית''. אָנָּא צַטֵּט, נַמֵּק וְהַסְבֵּר. | |||
_new_ |
ברצון רב | |||
|
|||
הנה על קצה המזלג מה ז'בוטינסקי כתב בקשר לעם נוסף בארץ ישראל 1. ''.....את הרחקתם של הערבים מארץ-ישראל אני חושב לבלתי מתקבלת על הדעת בהחלט: שם יישארו תמיד שני עמים.... אין הם אספסוף, אלא עם חי'' [ז'בוטיסקי, ''על קיר הברזל - אנו והערבים'', 1923]. 2. בכל מקרה הוא הכיר בקיומם של שני עמים בארץ ישראל. הטענה שלך כאילו הוא התכוון ''עם הארץ'' הוא מדבר על ''עם חי''. ז'בוטינסקי מסביר: ''עם חי מסכים לוויתורים בשאלות מכריעות וגורליות כאלה רק כאשר אינה נותרת בידו שום תקווה ...... כאשר בקיר-הברזל כבר אין אפילו פירצה כלשהי'' (תגובה 68849). וישנה המסקנה שלי המפורטת יותר במאמר שלי ''אמת על ארץ-ישראל, 1878 - 1914'' (דיון 2650). לפי מיטב הבנתי העם הפלשתינאי קיים בהכרת ערביי ארץ ישראל כבר בימי העליה השניה. | |||
_new_ |
גם 'עם הארץ' הוא 'עם חי' | |||
|
|||
אני משער שהיו עוד 'עמים חיים' ללא מדינה לאומית. ראוי שתקרא את תגובותי בקישור שהבאת. עובדה היא שמאז שנות ה-20 ועד שנות ה-60 לא עוצבה שום זהות של שום עם פלסטיני זולת העם היהודי. היום אנחנו תקועים עם ראשית תקומתו של עם ערבי חדש, פלסטיני, שקורא לבנות מדינה. אבל ראוי שתאזין לאמירות השונות (בכתב, בע''פ, במסגדים, במערכות החינוך וכו') - המדינה הזו בסופו של דבר תקום על חורבות מדינת ישראל וקרוב לודאי גם של הממלכה ההאשמית הירדנית. הויכוח הבסיסי בחברה הפלסטינית היא רק על הדרך ולא על המטרה. | |||
_new_ |
אתה לא קורא היסטוריה | |||
|
|||
זהות העם הפלשתיני התייצבה עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת. על הטענה הפתטית ש''אין עם פלשתיני'' עבד הכלח עוד לפני עשרות שנים. העובדה שרוב הפלשתינים רוצים משהו אינה ערובה לכך שזה יקרה. אני מניח שוב השיראלים רוצים שהערבים יעלמו. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |