|
היסטריה, פנטזיה ובתווך - פסיכופטיה. קשה להיות יהודי, כמו שאמר | |||
|
|||
הקומיקאי האידי דז'יגאן. יצרתם, יחד עם כמה ''אינטלקטואלים'' קצת מופרעים ורופפי חשיבה, דימוי מציאות היסטרי, בו הכל מתוח כזה, החמאס שואפים להשתלט על העולם, להפיל את עבדאללה ושאר מרעין בישין. היו אולי כוונות טובות, זה כן, אבל חלקים מהחשיבה הימנית נגועים בהיסטריית עיוועים קשה, חמוצה וצפידה - המציגה עולם דו-מימדי, שטוח, לחוץ ופרוע. ואילו החשיבה השמאלית טובלת באסוסיאציות ודימויים מנותקים, פרי פנטזיה, שאין להם שחר. הימין הישראלי - ליקויו היא ההיסטריה. והשמאל - ליקויו היא הפנטזייה, משאלות הלב. הימין עם ישבן מכווץ ומתוח; השמאל בקיצוניות השנייה, רפוי, מנופס (מלשון נפאס). ובתווך חוגגים אלה שמנצלים את המצב, המניפולטיביים למיניהם - שאיפיונם היא הפסיכופטיה. אז אני שואל, עם זה אפשר לבנות מדינה? רק שיהיו לנו בריאים (חוץ מהפסיכופטים כמובן). והמאמר התורן: פסיכופטים | |||
_new_ |
היסטריה, פנטזיה ובתווך - פסיכופטיה. קשה להיות יהודי, כמו שאמר | |||
|
|||
כול מה שאתה כותב-מייצר נגוע בפסיכופטיה-היסטרית יהודית גלותית. הרושם הזה לא עוזב אותי כל פעם שאני קורא את רשימותיך. אתה בזבזת את כישרונך וממשיך לבזבז אותו על קרעכץ יהודי שאצלי מעורר גועל ולעולם לא הזדהות. | |||
_new_ |
שרון = כישלון + ביזיון | |||
|
|||
_new_ |
שרון = כישלון + ביזיון | |||
|
|||
יש אנשים שממש קשה להם שלא להשמיץ את שרון. בין אם את האריה או את המלאך [מיכאל]. | |||
_new_ |
שרון = כישלון + ביזיון | |||
|
|||
כמה יפה שה''שרון'' השלישי שאנחנו מכירים [זה מא''י], נושק לשומרון. וכמה יפה שהשורש של השומרון כולל את המושג שמירה על כל מובניה. שלא לדבר על המושג יהודה. | |||
_new_ |
לא בזבזתי את כשרוני. בתחום המחקר והפיתוח החומר שפיתחתי נגנב על | |||
|
|||
ידי עשרות אנשים שעשו קריירה על חשבוני, ואחד קבל על זה גם פרס ישראל בשנת 1992. ברור שהיה כאן אינטרס להציגני במישור אחר לגמרי, כאדם הכותב חומר פובליציסטי שכתיבתו בעייתית. זה תרגיל. מדובר בחמדנות לא שפוייה וחסרת גבולות במה שהיא מסוגלת לחולל לזה שנושל מפירות עבודתו. במטה הארצי נמסר לי שלא יוכלו לטפל בנושא בכלים פליליים, שכן על חלק מהעבירות חלה התיישנות, ויעצו לי לפנות לתביעה אזרחית. מדובר בעשרות מליוני דולרים ויותר. | |||
_new_ |
לא בזבזתי את כשרוני. בתחום המחקר והפיתוח החומר שפיתחתי נגנב על | |||
|
|||
אל תיפול לתוך מלכודת הכבוד וההכרה, המשך ליצור פירות [כמו עץ תפוחים] לעיתים יאשימו אותך בגניבת הדעת לפעמים יאכלו תפוח, לפעמים יעשו מזה שטרודל או יין תפוחים ולעיתים התפוחים יעשירו את אדמתך, ואתה הימנע מכל מלכודות ההכרה. עצה מזאב מנוסה שבא ממכללה כפרית משובחת. | |||
_new_ |
תודה. אך לא מאשימים אותי בגניבת הדעת - אין לכך מקום | |||
|
|||
אלא מטיחים נאוצים לא מנומקים. היכן שיש מגמה של גניבת ענק והסתרתה ואי החזרת גרוש בתמורה, שם גם מקצים חלק מהשלל הגנוב, קצת כסף, למטרות השחרה והכפשה. אלא שישראל היא מדינת חוק, ויש גם אירגונים בינ''ל. | |||
_new_ |
תודה. אך לא מאשימים אותי בגניבת הדעת - אין לכך מקום | |||
|
|||
בכל מלכודת בולטת הגבינה ונסתר המנגנון הכולא | |||
_new_ |
תודה. אך לא מאשימים אותי בגניבת הדעת - אין לכך מקום | |||
|
|||
אמר מורי ורבי אושו זצ''ל שכל עוד שמאייתים את שמך נכון שיגידו עליך מה שירצו. | |||
_new_ |
תודה. אך לא מאשימים אותי בגניבת הדעת - אין לכך מקום | |||
|
|||
דווקא כן מאשימים אותך [ואת כולנו] בגניבת הדעת בצורת תפוח. ועונש שקיבלנו כולנו חווית האשליה של היכולת להבדיל בין טוב לרע. | |||
_new_ |
''התפוח'' | |||
|
|||
בבראשית נאמר ''פרי עץ הדעת''. איך נקבע במקורות שמדובר בתפוח דוקא ? | |||
_new_ |
''התפוח'' | |||
|
|||
נראה לי שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ, ולכן מדובר בתפוח. | |||
_new_ |
מהעץ דווקא | |||
|
|||
אכילת ''עץ הדעת'' הוא החטא המדובר ולא על הפרי. ככתוב ''ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו..'' ודיקדק ולא אמר (לאדם) ומהפרי אלא מן העץ דוקא. ולאחר החטא נאמר לאדם: ''המן העץ אשר ציויתך לא תאכל? ויבא לציון גואל | |||
_new_ |
זה מזכיר לי.... | |||
|
|||
כשניסיתי למכור את ספרי [הראשון] ביריד שבוע הספר, ניגש אלי אדם והזהיר אותי ש''גונבים פה ספרים'' [הגנבים הגדולים ביותר בעיני אלא דווקא המולים העושקים את הסופרים, אבל זה לעניין אחר]. אמרתי לו שמי שישקיע מאמץ כדי לגנוב את ספרי, ויסתכן שיתפסוהו ברבים ויענישוהו וילבינו את פניו וכל זאת רק על מנת לאחוז בספרי, אשמח לתת לו את ספרי בחינם. מאז עברו 6 שנים. ואני מודע לכך שבתחומי הפסיכולוגיה יש אנשים ש''מגלים'' דברים שאחרים כבר גילו קודם [אני לא מאמין במקריות בעניין הזה]. ולא היתה לי בעיה להתקשר עם ''מגלה'' כזאת ולהציע לה ''לגלות גם את החומר שלי '', אבל ''מגלים'' מהסוג הזה אין להם שאר רוח, ואין הם מסוגלים [אפילו] לגנוב בשמחה. | |||
_new_ |
זה נכון. הם גונבים מתוך עווית קלפטומנית, באופן אוססיבי | |||
|
|||
נצמדים כמו פשפשים הקופצים על אדם למצוץ את דמו בעברו ליד מי מדמנה. ואחר כשרואים ברגע של שפיות שהיגזימו ועברו גבולות, הם מנסים להכפיש, על מנת לא להסתכן בקלון אישי. תחתית החלאה האנושית. חלקים מהאקדמייה כאן הם אנשים שהיה פשוט צריך להשמיד, אמנם בלי כאבים, מוות מהיר, אולי בגז כלשהו, שהרי אין הם אשמים שהם כאלה - אולי גופותיהם ידשנו קצת את האדמה - שהרי את הצואה שלהם - הדבר היחיד שהם מייצרים שהוא שלהם באמת, מזרימים לים התיכון, ואין היא יכולה לדשן את השדות. | |||
_new_ |
אפנה אותך לרעיון שהוא לא שלי אבל פיתחתי אותו הלאה | |||
|
|||
רעיון ''מערכת החיסון התרבותית''. אני בדרך להשלים את התמונה מעוד כמה אספקטים, אבל כרגע קיימת ''תמונה חלקית'' בנושא מספרי ''מדריך למוארים מתחילים'' שכמובן לא פורסם [איך לא?]: מערכת החיסון התרבותית דיברנו עד כה, על מלכודות ספציפיות בהן עלול המואר להיתקל בשגרת דרכו. אין כאמור לרשימה זו גוון של רשימה סופית. אבל, לצערי הרב, מדבר אחד, לא יוכל להימלט. אני מתכוון למערכת החיסונית התרבותית. כמו לכל יצור אחר, כך גם לתרבות, יש מערכת חיסונית. היא מקבלת את אשר היא מכירה כתכניה, ודוחה כל דבר שאינו שייך לה, כזר לה. לפיכך, חכם הביטוי התנכי ''אין נביא בעירו''. הנביא אפילו אם יופיע בעירו, יחשב לזר בה, אפילו אם בילה בה את כל ימי חייו, מערכת החיסון התרבותית תפעל להזרתו, החרמתו, בידודו והגדרת מסריו כשוליים וחסרי כל משמעות, ככל שתוכל. התרבות תעשה זאת על ידי שימוש ב''סוכני תרבות'' [עיתונאים, מורים ובעלי תפקיד ממסדי אחרים] לפעול לחיסולו של המסר העצמאי הזה [בדרגה המותרת בתרבות זו]. סוכני התרבות האפקטיביים ביותר הם אלה התלויים בערכיה של התרבות הקיימת לצורך הגדרתם, זהותם ותיפקודם. כלומר, התרבות כחלק משימורה העצמי, תנסה באמצעות סוכניה, באמצעות שפתה ובאמצעות תלמידיו של אותו מורה מואר [החברים באותה תרבות], לעשות את המקסימום כדי לחסל את המסר שמאיים [בגלל חדשנותו] על התכנים הקיימים של אותה תרבות. על המואר, אם כן, לראות בכל אדם ואדם שסביבו, סוכן תרבות [ולא משנות כוונותיו של אותו אדם]. תמיד תקנן בתוך אותו אדם הבא מתרבות מסוימת זיקה זהותית לאותה תרבות והסתמכות על אותה מערכת תרבותית וערכיה, שתביא לכך שאותו תלמיד בכל שלב יעדיף אם יוכל ואם יותר לו, לנטרל את החדש מהמסרים החדשים, כך שמה שיישאר, זה המסר הכי קרוב למצאי התרבותי השריר והקיים ברגע חייה זה של אותה תרבות [תוכן זה קרוי ''ערכים'' והוא מציג עצמו תמיד כ''נצחי'' למרות שתרבות משנה את תכניה אלה כל הזמן]. המואר חייב לא לקחת את תהליך השחיקה המתמשך הזה כ''מכוון נגדו אישי'' אלא כחלק מתהליך העיכול התרבותי, ולצפות להפעלת סוכני התרבות נגדו כחלק אינטגרלי מתהליך קליטה והעיכול של המסר החדש על ידי אותה תרבות. במיוחד אמור הדבר לגבי התלמידים הקרובים המקיפים את המואר, שכן במיוחד עבורם הפער האישי הנחווה על ידם הינו פער בלתי נסבל. מצד אחד, הם קרובים לאדם מואר, ומצד שני אין ביכולתם להיות מוארים בעצמם. לכן לעיתים קרובות, ה''בוגדים והמוסרים'' באים משורות התלמידים הכי קרובים למואר. ביטוי לדרך איך לא לקחת אישית את מערכת החיסון התרבותית, אפשר לראות בדבריו של ישוע על הצלב, כשהוא אומר לאביו/אלוהיו: ''סלח להם משום שאינם יודעים את אשר הם עושים''. במסגרת מערכת החיסון התרבותית, יתנהגו אנשים [כסוכנים תרבותיים] בצורה כמעט לא רציונלית ליד מואר עם מסר חדש. לפעמים יעורר הדבר את תימהונם הם עצמם, אילו היו מודעים בשעת הפעולה לאופן פעולתם. לדוגמה, הרבה אנשים לפתע ''יאבדו את הצפון'' בהתנהגות רגשית [כמו פחד או כעס או הכללה שקשורה באחד משניהם] שאינה מאפיינת אותם בסיטואציות אחרות. הרבה יזדהו עם הרגליהם [שאותם אינם סובלים ומוקיעים בכל זמן אחר שהוא] כאילו הם נכסי צאן הברזל של אישיותם וכל פרידה מהם, כאילו משולה לאבדן אישיותם האינדבידואלית. מה שמחמיר מצב זה, זה המצב האנרגטי המעורר של המואר שבקרבתם. כל התנהגות שלהם כזאת ליד המואר תקבל הגברה בגלל השדה האנרגטי המעורר של המואר. לידו [מה לעשות] מיותר וצורם שבעתיים להיות ''אני נפרד''. לפיכך, אפילו מה שנראה כ''פרץ אינדבידואליזם'' אינו אלא פעולה חתרנית שלהם כסוכני תרבות. לפעמים הופכת התופעה מתגובה אינדבידואלית, לתגובה חברתית [באווירה של לינץ' למשל], כאשר כולם מאוחדים אך ורק בדבר אחד: בהתנגדות עיקשת וחסרת לב אל המואר ומסריו [שוב ראה התנהגות ההמון לישוע לפני צליבתו]. אינני רוצה לייאש אותך, אלא לפקוח את עיניך למצב זה. [אמרתי שהארה זו דרך] ולכן גם למוארים מותר לפתח עוד מודעות במהלך הזמן. לפיכך עצתי לך בעניין זה, הוא שהיות שאי אפשר בשום צורה גם לשמור על אמיתיות המסר וגם ''להפיס את רוחה'' של התרבות ככה ש''תקבל את המסר שלך'' אלא במחיר ויתור על החידוש ועל הפוטנציאל לשינוי הטמונה במסר [מחיר ששום מואר לא יסכים לקבל], אזי אין למואר ברירה, אלא ללכת לתוך מה שהכי מפחיד אותו בבחירתו את הדרך הנכונה לו. יש מוארים שמרוב פחד ''אינם עוזבים את גדת הבריכה''. הם חוזרים כתוכים על אמיתות כלליות, ידועות מראש שאין בכוחם לשחרר או לשנות איש. יש כאלה השוחים לתוך הים הלא ידוע וסוחבים את קהל מאמיניהם אחריהם, ככל שביכולתם. כפי שאמרתי למואר חדש יום אחד, אל לך לצפות לדולפינים ולמלאכים שיראו לך את הדרך, שחה למקום שבו שוחים הכרישים [מקום פחדיך]. דרך שם, דרכך עוברת. המקום הכי מפחיד והכי פשוט הוא ''נקודת העיוורון'' של המערכת החיסונית התרבותית, שכאילו [למזלנו] ''לא מעלה על דעתה'' את האפשרות שאדם יפעל בצורה כזאת וישחה ישר לתוך פחדיו. אחרי שלב הבחירה הלא הגיונית של המואר [מצד המערכת] תעדיף המערכת לקבל לתוכה את ''הזר והמוזר של המסר החדש'', אולי מתוך כבוד להתמדה של המואר נושא המסר. אבל גם אז, מתחיל השלב השני של ''הבנת המסר'' : פירושו עבור ההמונים [כמובן, על פי ערכים הישנים והקיימים של התרבות]. גם אז, יאלץ המואר לעמוד יומם וליל על המשמר, לשם מניעת סירוס מסריו ו''הבנתו'' [פירושו] על ידי התרבות הסובבת אותו. חלק זה, עלול להיות לא פחות מתיש, לא פחות ארוך ולא פחות מפחיד מהמצב הראשון שאותו הוא כבר עבר. שוב, אינני מביא דברים אלו אלא כתמרור אזהרה עבורך כמואר מתחיל, כדי שיהיה לך קצת יותר מודעות על חציית מכשול חלקלק ומתעתע וכפוי טובה ולב זה שמציין את תהליך הטמעת המסר שלך לתוך התרבות הקיימת. כדי לעזור לך לראות כל זאת ''כדבר לא אישי'', דע לך שאפילו במצב של שיווי משקל של תמיסות קיים המצב הזה והמערכת פועלת על פני עקרונות אלו. הכוונה לעיקרון לה שטלייה בכימיה. העיקרון פועל לפי שני חוקים משלימים: 1. מערכת הנמצאת במצב שווי משקל, הנתקלת ב''גורם המפר את שיווי המשקל'' [להלן ה''גורם המפר''], תפעל לחיסולו של הגורם המפר וחזרה למצב של שיווי משקל. 2. במקרה של אי יכולתה של המערכת לחסל את הגורם המפר, תמצא המערכת שיווי משקל חדש, וזאת בהתחשב בגורם המפר. אם תזכור עיקרון אוניברסאלי יהיה לך קל יותר לעבור את השלב שבו התרבות ''תקבל אותך לתוכה''. אזי לא תתמה על קושי הדרך ולא כמו ישוע על הצלב לא תבוא לידי יאוש [''אלי אלי למה עזבתני'']. עד כאן הציטוט. נכתב לפני שנתיים ו''לא נס [לצערי] ליחו'' גם היום. | |||
_new_ |
חלק מכלי העבודה העיקריים של סוכני התרבות | |||
|
|||
היא דרך החשיבה הקווית. אותה אני מציע לעקר [ולעקור מהשורש], ולהחליפה במשהו רחב יותר, משהו שאין לו קיום עצמאי [רמז]. | |||
_new_ |
זה נכון: | |||
|
|||
כל כך הרבה שטויות בכל כך מעט מילים? מה קרה לך? | |||
_new_ |
מצא מין את מינו | |||
|
|||
קראתי וקראתי ושוב קראתי את רום הראל ולא הבנתי את המסר שרום מנסה להעביר לנו. מה שכן קלטתי- שמ.שרון מצא לו תומך נלהב שכמוהו יודע להערים תלי-תלים של מילים מבלי לומר משהו מסויים. מצא מין את מינו. | |||
_new_ |
כמה קבלת בפסיכומטרי? 300? סבלת מפגיעה מוחית? קבלת סטרואידים? | |||
|
|||
היפה באינטרנט שגם רפי מוחין יכולים להשמיע בו את קולם הניחר. | |||
_new_ |
מבלי לזלזל בך | |||
|
|||
כשתגיע לשם [להביא משהו חדש לעולם] תזכה לאותה תגובה ואז תבין... אני מעריך את כנותך ואין יכולת להסביר זאת [זר לא יבין...] | |||
_new_ |
קשה להיות יהודי, אמר שלום עליכם | |||
|
|||
דז'יגן רק שיחק בהצגה. | |||
_new_ |
קשה להיות יהודי, אמר שלום עליכם | |||
|
|||
שלום עליכם כתב זאת אך דז'יגאן הפיץ את האימרה. זה פה העניין. | |||
_new_ |
עובדות על קיומה של ישראל - חומר למחשבה לקראת הבחירות | |||
|
|||
אלה העובדות בקיצור אודות המאבק בישראל היום. זה ייקח ממך רק דקה וחצי לקרוא! הוא הגיוני והוא הוגן. יהודי או לא יהודי, לא חשוב. אנא, תקרא. 1. לאום וירושלים ? ישראל היתה למדינה ב - 1312 לפנה''ס, אלפיים שנים לפני קום האיסלאם 2. פליטים ערבים בישראל החלו להזדהות כפלסטינאים ב- 1967, שני עשורים אחרי הקמת מדינת ישראל המודרנית. 3. לאחר כיבוש הארץ ב- 1272 לפנה''ס היהודים שלטו בארץ אלף שנים והיתה להם נוכחות רצופה בה במשך 3,300 שנים. 4. השליטה הערבית היחידה לאחר הכיבוש ב- 635 לפה''ס נמשכה רק 22 שנה. 5. במשך יותר מ- 3,300 שנים ירושלים היתה הבירה היהודית. ירושלים מעולם לא היתה בירתה של ישות ערבית או מוסלמית. אפילו הירדנים, כשהם כבשו את ירושלים, לא עשו אותה לבירתם ומנהיגים ערביים לא ביקרו בה. 6. ירושלים נזכרת יותר מ- 700 פעמים בתנ''ך ואף לא פעם אחת בקוראן. 7. דוד המלך ייסד את העיר ירושלים, רגלו של מוחמד לא דרכה בה. 8. יהודים מתפללים עם פניהם מופנות אל ירושלים, מוסלמים מתפללים כשפניהם למכה. אם הם נמצאים בין ירושלים למכה אז פניהם למכה ואחוריהם לירושלים. 9. פליטים ערבים ויהודים ? ב- 1948 מנהיגי ערב עודדו את הפליטים הערבים לצאת מישראל במבטיחם לטהר את הארץ מיהודים. שישים ושמונה אחוזים מהם ברחו בלי לראות חייל ישראלי בכלל. 10. פליטים יהודים נאלצו לברוח מארצות ערביות בגלל אלימות, רדיפות ופוגרומים מצדם של הערבים. 11. מספר הערבים אשר יצאו ב- 1948 מישראל מוערך כ- 630,000. מספר הפליטים היהודים מארצות ערב מוערך באותו המספר. 12. הפליטים הערבים בכוונה לא נקלטו בארצות הערביות, למרות שטחן הענק. מתוך 100,000,000 פליטים בעולם מאז מלחמת העולם השניה, הם מהווים הקבוצה היחידה שלא נקלטה או השתלבה בארצות עמם. הפליטים היהודים נקלטו כולם בישראל, מדינה לא יותר גדולה מניו ג'רסי. 13. המאבק הערבי-ישראלי ? לערבים יש שמונה מדינות, לא כולל פלסטין. יש רק מדינה יהודית אחת. הערבים יזמו את כל חמש המלחמות והפסידו. ישראל התגוננה כל פעם וניצחה. 14. אמנת הפת''ח עדיין דורשת השמדת ישראל. ישראל מסרה לפלסטינאיים רוב שטחה של הגדה המערבית, אוטונומיה תחת הרשות הפלסטינית, וסיפקה להם נשק. 15. בזמן השלטון הירדני, אתרים יהודים קדושים בוזזו וליהודים נשללה זכות הגישה אליהם. בשלטון היהודי כל האתרים המוסלמים והנוצרים נשמרו ונפתחה הגישה אליהם למאמיני כל הדתות. 16 ישראל והערבים באו''ם ? מתוך 175 החלטות מועצת הביטחון עד 1990, 97 היו נגד ישראל. 17. מתוך 690 החלטות העצרת הכללית עד 1990, 429 היו נגד ישראל. 18. האו''ם שתק כאשר נהרסו 58 בתי כנסת בירושלים ע''י הירדנים. 19. האו''ם שתק כאשר הירדנים בשיטתיות חללו את בית הקברות היהודי העתיק בהר הזיתים. 20. האו''ם שתק כאשר הירדנים אכפו מדיניות כמו אפרטהייד שמנעה מיהודים להגיע להר הבית ולכותל המערבי. אלה הם זמנים נוראים. אנו חייבים לשאול את עצמנו מה צריך להיות תפקידנו. מה נספר לנכדינו שעשינו כאשר היתה נקודת מפנה בגורל היהודים, הזדמנות להשפיע? יהודי או לא יהודי, זה לא חשוב. אמת ושלום הינם ערכים משותפים לכולנו, וכולם חייבים לדעת. | |||
_new_ |
עובדות על קיומה של ישראל - חומר למחשבה לקראת הבחירות | |||
|
|||
כל הכבוד סתם אחד, יישר כוח. חבל רק שההערה שלך, הממצה והמדוייקת, לא תיפול על אוזניים קשובות של מ. שרון, אליו אתה מפנה את רשימתך, מפני שמ'רוב אהבה' למדינה וליישות הציונית, זה שנים ששרון בכוח ובברוטליות מטלטל, משמיץ, ומעליב את נשמתה של המדינה היהודית, והוא בטוח שכך הוא ''כמוכיח בשער'' מקריב את עצמו ואת חרותו למען המדינה, וטוען בעזות מצח שקריאה היסטרית לברוח מהארץ לפולניה הדמוקרטית והחופשית משינאת יהודים זה בעצם ל''טובת'' הישראלים, המטומטמים כנראה בעיניו... | |||
_new_ |
מה לעשות?! האינטרנט סובל הכל (גם את הבלי שרון) | |||
|
|||
_new_ |
מ. שרון הוא בסה''כ חגב חסר חוט שדרה | |||
|
|||
בעיני עצמו הוא מנהיג לאומי רם ונישא על כל יריביו. ענק כלכלי, מדיני ובטחוני. לוחם בטרור ובשחיתות ברמה בינלאומית. פובליציסט מקורי בעל כתיבה מהטובות במערב. את יריביו הוא רואה כבוגדים ומושחתים שליסטו אותו, ואת ישראל הוא רואה כמדינה מושחתת ורקובה שסופה קרב ובא. אולם בסופו של דבר הכל יצרים ותאוות נקם. | |||
_new_ |
גם לחגבים יש עמוד שידרה | |||
|
|||
_new_ |
כנראה לא הבנת את הקונוטציה. חבל | |||
|
|||
_new_ |
כנראה לא הבנת את הקונוטציה. חבל | |||
|
|||
כולה ניסיתי להעלות חיוך על שפתותיך ו''להרביץ'' בך תורה. אז ראשית לא מבייש להגיד ''למדתי משהו''. שנית טול קורה מבין עיניך [ראה החגב שבתמונה]. שלישית איזו קונוטציה לא הבנתי? | |||
_new_ |
LOL :) | |||
|
|||
_new_ |
עירוב עובדות ודמיון - ביסטוריה חדשה | |||
|
|||
את האמת כולם חייבים לדעת גם אתה. אתה מערבב ערבים ופלשתינאים ממש כמו מישהו שיגיד שלאירופאים עשרות מדינות הם לא צריכים אחת יהודית נוספת. אתה מנסה לספר את ההיסטוריה כדי שהסיפור יתאים לך לקונספציה שאין עם פלשתינאי ואם יש הוא קיים רק אחרי הקמת מדינת ישראל. מה שתספר לנכדיך צריך להיות אמת | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |