  
  
  
|
 |
|
||
  גדעון ספירו - מתלבט סוף סוף. |
|||
|
|||
לזכותו של גדעון ספירו יש לאמר שני דברים: הינו אדם אמיץ, הוא מוכן לשלם את המחיר על עקרונות של צדק נעלה כמו חופש לעמים, לכל עם, כולל לעם הפלשתיני. בגנותו יש לאמר שהוא אדם שטחי וחסר יכולת אינטלקטואלית להתמודד עם מצבים מורכבים . אני בעד מדינה פלשתינית מאז 1967 ועד היום. עם שינויי גבול מזעריים, שאנו נקבל את המקומות ההסטורים החשובים לנו מימי בית 1 ושני והם יקבלו אזורים מסוימים בתחום הקו הירוק וכמובן גבולות ביטחון שימנעו מהם הכנסת נשק וטילים שיאיימו עלינו ובשום פנים ואופן לא להכניס עוד ערבים לתחום הקו הירוק. ניתן להגיע לפתרונות נוסח הקנטונים בשוייץ. עד כאן אני בטח שספירו מסכים. היכן הבעיה: הפלשתינים הנאבקים בנו ומרצחים בנו מאז 1922, גדעון זה היה לפני הנקבה נכון? הערבים הפלשתינים בעידודם של אנשים כמו ספירו ושמאל אנטיציוני אחר מעלימים את העובדות הבאות: במלחמת 1948 איבדנו ישובים רבים וכל תושביהם הפכו להיות פליטים והישובים נהרסו. במלחמת השחרור היו יותר הרוגים + פצועים יהודים מאשר פלשתינים. היקף הפליטים בפועל נכון ל 1950 היה כ 200,000 מתחום הקו הירוק ולא 1.5 מליון. בעית הפליטים נוצרה חלקה מבריחה מרצון של רבים מאד וחלקם מגרוש הערבים מאותם ישובים שהם יצאו למלחמה נגדינו או שמנעו מעבר לישובים יהודים (בדוק אחד לאחד למעט 3 ישובים ערבים שתושביהם גורשו שלא בצדק). אבל - הפלשתינים מציגים תמונה שקרית . אם הכיבוש מפריע להם מדוע הם מסרבים להשתחרר ודוחים את כל ההסכמים הרישמיים והלא רישמיים שהוצעו להם באופן ישיר, באמצעות מתווכים ערבים, אירופאים ואמריקאים. מדוע יאסר עראפת ואחרים בחאמס מסרבים להקים מדינה בגבולות 1967. גדעון מדוע? (אני מהמר שתכניתו של אבו -מאזן תיכשל) וכאן הבעיתיות בגישתו של מר ספירו. הפלשתינים מאותה סיבה שסרבו לקבל את תוכניות החלוקה למינהם לפני הנקבה,ומאותה סיבה שרבים ברחו ''לזמן קצר'' אינם מוכנים לוותר על החלום של מדינה מהים עד הירדן נקיה מהיהודים. הם המרצחים בנו מזה מעל 100 שנה, הם הפושעים, הם המנוולים וגדעון ספירו מתקומם כנגד הצבא היהודי שמנצח ומכה בהם ומציג אותנו כפושעים. לטעמי צהל צמחוני מידי ולכן אנו לא מגיעים להכרעה.(אוי לנו באם היה להיפך !). גדעון ספירו כהרגלו,מחפש כותרות, מחפש תשומת לב אך אינו מסוגל להציע פתרון המקובל והישים על החאמס שהינו מיצג את הרוב לא רק בשטחים אלא גם בתוך הקו הירוק! | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הלו גרפית, החזון המדיני הזה הוא שלך? |
|||
|
|||
אתה קצת מחדש לי, בעיקר בהסכמתך ש''הם יקבלו אזורים מסוימים בתחום הקו הירוק''. אתה ממש ליברמני מצד אחד, אבל מצד שני אתה בעד המשך הכיבוש ''עם שינויי גבול מזעריים, שאנו נקבל את המקומות ההסטורים החשובים לנו מימי בית 1 ושני'', ואינני יודע איך זה יכול ללכת ביחד. איך שלום יכול להתקיים עם המשך הכיבוש על ''שטח כיבוש מיזערי'' ואיך עם שטח הכיבוש המזערי הזה ''נקבל את המקומות ההסטורים החשובים לנו מימי בית 1 ושני''? זה יכול להתקיים רק אם נקבל את המקומות ההסטוריים החשובים לנו רק בירושלים, ונוותר על כל המקומות האחרים ברחבי יהודה ושומרון. האם לדעתך הפלסטינים יסכימו שניקח להם את המקומות ההסטוריים החשובים לנו מימי בית 1 ושני? אני מפקפק בסיכויים להצלחה. לגבי תמונת מלחמת 1948 ותוצאותיה את הצודק בהחלט. אני מניח שגם ספירו מבין ויודע שכל הצגת הפלסטינים מצוצה מהאצבע והיא לצרכים פוליטיים בלבד. ושתי שאלות אישיות, 1. האם האמת חשבת ב-1967 שהפתרון הוא מדינה פלסטינית? טאינני מכיר אחד שחשב כך, לפחות מאלה שאומרים היום שהם חשבו על זה. בזמנו דובר רק על נסיגה מהשטחים. כלומר החזרתם לבעליהם הבלתי חוקיים אז – לירדן ולמצרים. בשנות ה-60 – תחילת ה-70 לא דובר על מדינה פלסטינית בשטחים. אפילו אש''פ לא דיבר על הקמת מדינה פלסטינית בשטחי הכיבוש במידה ויוחזרו. לדעתי יש כאן הסתכלות לעבר במשקפיים חדישות של היום. 2. אם אתה משוכנע שאין בכוונת הפלסטינים להכרה בישראל ולשלום איתה, אז מדוע לסגת לקווי 67' ''עם תיקון קל'' (האם זה כיסוי למשהו?) ומסירת שטחים נוספים של כיבוש 1948? מה ישראל תשיג מכל התרגיל הזה? וחוץ מזה מן הראוי לכתוב 'אל-נכבא' (ע''פ התעתיק מערבית) שהיא הקטסטרופה של 1948 בפי הפלסטינים ולא ''אל-נקבה'' שמעלה קונוטציות לא ראיות. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי