  
  
  
|
 |
|
||
  משל יותם |
|||
|
|||
משל יותם אקטואלי היום כמו שהיה לפני אלפי שנים. יחד עם זאת, השאלה המתבקשת היא מדוע העצים לא פנו לארז (יותם) - שמהווה דוגמא לשלטון טבעי. בהקשר הזה יש לשים לב שכל העצים תפסו שהעיקר בשלטון הוא הגובה ( אלך לנוע על העצים) . התשובה במקום היא שהעצים באמת לא רצו מנהיג (אחרת היו פונים לארז) במידה רבה המגמה שלהם היה למנות מנהיג חלש שלא יפריע לבעלי הזרוע בעם יתר על המידה. לענייננו עיקר השלטון הטבעי הוא היכולת להתעלות מעל לרמה העממית, לראות רחוק יותר ולהוות עוגן שמסביב העצים יכולים להתאסף. החכמה ו\או האינטלקט ו\או ההשכלה הינם תכונות שיכולים לשחק תפקיד חשוב בממלכה, אולם אינם תחליף לשלטון במשמעותו הפשוט ביותר. אולם על מנת שמנהיג אמיתי יוכל לקבל את המנוי נדרשת מוכנות של העם לוותר (במידה מסויימת) על החופש הפרטי המוחלט. על מנת שזה יקרה צריך שיהיו תנאים מיוחדים ו\או אינטררסים משותפים מאד משמעותיים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ועל כך נאמר פעם |
|||
|
|||
הוא יהרוס אותם כדי להציל אותם. נבואה בספר פנטסיה שכל כך מתאימה לפה. מפלגה מהסוג שהוצע אכן תהרוס את הכל ואולי תציל את מה שישאר, השאלה היא מה ישאר ומי ישאר שיהיה לו איכפת. אגב לאילו חוקים מחוקי התורה הכוונה? מי יפרש אותם ועל סמך מה? ומה קורה כאשר לא מקבלים את הפרוש? אופס גל אבנים בדרך אליך? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליעקב, הארז הוא עץ סרק שאינו עושה פרות |
|||
|
|||
מנהיגות אמיתית צריכה לשמש מופת ולהביא לצמיחה. על כן חיפשו עץ עושה פרי. מבין אלה, הזית הכי מתאים וכן הלאה. אטד או ארז - היינו הך בעיקרון עם הבדלים בדרכי הביטוי. שנה טובה ומתוקה (כמו פרי התאנה) נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לנסים: פרי הארז - העצים |
|||
|
|||
טעות היא למדוד טיב כל דבר בהתאם לפרי שהוא מספק או לא. במקומות שונים בנ''ך ובדברי חז''ל נמצאות התייחסויות חיובית לארז כגון ''צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה'' ובפיוט ''ארזי הלבנון אדירי התורה''. כידוע שלמה כשבנה את בית המקדש השתמש בארזים מלבנון. גם במשכן נעשה שימוש בעצי שיטים שגם הם אינם עץ נושא פרי. בסיכומו של דבר ההוד וההדר נמצאים בעצים כדוגמת הארזים (ולא בעצים נמוכים כדוגמת הזית והגפן), ומהסיבה הזאת הארז מסמל המלכות. פנייה לזית או לגפן למלוך כמוה כבקשה שהמלכות תהיה קישוט מכובד למדינה - לא פחות או יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוגמאות של מלכות |
|||
|
|||
אם נסתכל על חיות שאנשים (וגם בתנ''ך, חז''ל) ראו בהם סמל למלכות נמצא חיות שאינם מניבים בעצמם פרי. כגון מלך החיות - אריה, מלך ציפורים נשר. החיות האלו מסמלים שלטון במובנו הפשוט. לכן הם גם מופיעים מסביב למרכבה בנבואת יחזקאל. התפקיד העיקרי של המנהיג הוא להשליט חוק וסדר פנימי ולארגן את העם להתמודדות מוצלחת עם איומים בחוץ. תפקידים אלו אינם יצרניים באופן ישיר. אולם הם מהווים הבסיס ותנאי מוקדם לכל פעילות יצרנית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יעקב, הלכת רחוק מאד עד המרכבה העליונה; אבל |
|||
|
|||
במרכבה העליונה היו דמויות בעלות ארבעה פנים, פני אדם, פני אריה מימין, פני שור משמאל ופני נשר. להבין זאת יש צורך ביותר מתגובה או הודעה קצרה בפורום. יכולת לקחת דוגמא הרבה יותר טובה: ''גור אריה יהודה...'' אשר לו ניתנה המלכות. עצים - ''עתידים אילני סרק לעשות פרות'' והם גם עשו לפני ש-''השחית כל בשר את דרכו על הארץ''. ''צדיק כתמר יפרח..'' ויתן פרות טובים. ''...כארז בלבנון ישגא...'' ויזכה להדרת כבוד מכל סובביו. עניין המלך בעם ישראל הוא מורכב ושונה מאשר בעמים אחרים. בע''ה, עוד נדון בכך באיזשהו מאמר; לעת עתה רק נאמר כי המלך על הארץ אמור לייצג נאמנה את מלכות ה' בעולם וזהו עיקר תפקידו. כל יתר התפקידים נגזרים וצומחים על בסיס זה. שבת שלום ושנה טובה ומבורכת. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לנסים:אין זה נכון להפוך את המלוכה לעניין רוחני-דתי |
|||
|
|||
אתה כותב - תפקיד המלך לייצג נאמנה את מלכות ה' בעולם. אם הזכרת את יהודה ניתן להביא מדברים שנאמרו אליו, סימוכין לכך שלא זה העיקר במלכות בכלל, ובעם ישראל בפרט. יעקב כאשר בירך את יהודה הזכיר בראשית דבריו את שתי התכונות העיקריות של המלכות (א) ''יהודה אתה יודוך אחיך'' כלומר יש כאן גורם שמאחד\מארגן את השבטים. (ב) ''ידך בעורף אויבך'' כלומר גורם שפועל בנחישות ובכח נגד אויבים מבחוץ. יהודה לא היה הכי מושלם מבין האחים מבחינה אישית\דתית , אולם בעקבות היותו מגלם התכונות הנ''ל היה ראוי להנהגה. כך גם לעניינו היום המתאים להנהגה הוא זה שמגלם את התכונות הנ''ל ולא כל מיני אישים שיש להם תכונות וכישורים נפלאים בתחומים שונים אשר אינם רלוונטים לעניין ההנהגה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יעקב, דומני שציינתי כי בעתיד, בע''ה, אכתוב מאמר |
|||
|
|||
על המלכות בישראל, לבינתיים נסתפק בכך שאצל יהודים אין להפריד בין גשמיות לרוחניות. כמעט כל המצוות נעשות בגשמיות כאשר עניינן הפנימי הוא רוחניות צרופה. ''יהודה'' כי 'הפעם אודה את ה''. יהודה מודה שה' אחד ושמו אחד ועל כן מודה באחריותו למכירת יוסף ובמעשה תמר; בכך הוא זוכה למלכות. שמו הוא שם ה' הקדוש בתוספת ד הרומזת להודאה. אבל כאמור בהערה הקודמת, נסחפנו לכיוון הקבלה ולא זו הדרך לדון בכך. זה מחייב גישה יותר יסודית ומקיפה שכאמור, בע''ה אקדיש לכך מאמר בעתיד. בברכה לשנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי