פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
חשיבות עיצום מדינת רווחה בישראל
מיכאל שרון (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 20:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש הטוענים שישראל היא מדינה ענייה מדי כדי להנהיג מדינת רווחה מכל סוג שהוא. נסביר ונדון בטענה זאת.

ניבחן טענה זו בפרוט, על כל רכיביה:

1) ראשית, ישראל כלל אינה מדינה ענייה. הת.מ.ג. (התוצר) הממוצע לנפש בה היה בשנת 2005 בסביבות 23 אלף דולר לשנה. זוהי רמת חיים והכנסה מערבית, הניבדלת באופן חד מזו של מדינות עניות, כגון מדינות העולם השלישי – בהן התוצר הממוצע לנפש הוא בסדרי גודל של 1000 דולר או פחות לשנה, דהיינו בסביבות 5% מהתוצר לנפש הישראלי או פחות. במדינת תרבות בת הסטוריה חברתית וכלכלית רבת שנים כבריטניה (ולא מדינה צעירה כישראל) התוצר הממוצע לנפש הוא בסביבות 29 אלף דולר לשנה - ובארצות סקנדינביה העשירות מאד – בסביבות 36 אלף דולר לשנה. דהיינו העשירות שבמדינות עולות על ישראל רק ב-‏26-56 אחוזים (פי אחד ורבע או אחד וחצי יותר) בעוד ישראל עולה על המדינות הנחשבות עניות בסדרי גודל של פי 20 ויותר. שעל כן, ישראל כלל אינה ארץ ענייה לפי כל קנה מידה. אף אם נקזז את התוצר לנפש בכוח הקנייה של המטבע - ובישראל רמת המחירים למוצרי צריכה בסיסיים כגון מזון – עולה בממוצע פי 1.5 או פי 2 על רמת המחירים במערב (ראה למשל מדד הביג-מאק של מקדונלד), הרי עדיין הערך המקוזז הוא בסביבות 19 אלף דולר בשנה, ארץ אמידה, הגם שלא מהעשירות ביותר.

2) שנית, עושר ועוני אינם עובדות טבע הכרחיות. כמות הנכסים במשק אינה קבועה, אלא עשוייה לצמוח, או לפחות. עושר מייצרים וגם עוני והתכווצות כלכלית עשויים לנבוע מהתכווצות יצור המשאבים במשק. וכאן, בנושא של ''יצור'' עושר חברתי, יש חשיבות רבה למדינת רווחה. שהרי מה היא בעקרון מדינת רווחה, אם לא בעקר טיפוח האדם כך שימצה ויביא לביטוי את משאביו האישיים ואת הפוטנציאל שלו, יוציאם מן הכוח אל הפועל, במקום שישארו לא מתופעלים ויתנוונו? אמנם כן, מדינת רווחה היא גם צדק חברתי, חלוקה מחדש של ההכנסות, דאגה לזקנים וחסרי ישע וכיוצא בזה. אלא שהמושג של צדק חברתי מניח בעקרו את טיפוח האדם וסגוליותו, תחת לנטשו לדעיכה, עליבות, וחיים מרודים שעיקרם הוא השקעת זמן ענקית למצוא משאבי קיום בסיסיים, פת לחם למשל, למען המשך הקיום.

3) וכך, מדובר בטיפוח הפוטנציאל האנושי, דבר המניח ביסודו ראיית האדם כזכאי לקיום ראוי, דבר הנמשך אף בימי הזקנה וחוסר האונים, כאשר בשנים המעצבות של האדם, משמעותו של קיום ראוי היא לאפשר מיצוי הפוטנציאל שלו, תחת סביבה מסוככת ומשקיעה – שבה כאמור אין הוא נידרש באופן חלופי להשקיע את כל זמנו בצרכי קיום בסיסיים, תחת לפתח את יכולותיו.

4) מכאן, שמדינת רווחה, מביאה כמעט בהכרח לטיפוח יכולותיו של האדם, דהיינו למיצוי המשאב האנושי. כללית איפוא, מדינת רווחה עשוייה להביא להגדלת משאבי האנוש הנימצאים בחברה נתונה, ולכן לייצור עושר. יוצא, שדווקא מדינה החפצה בהתרחבות כלכלית, חייבת להשקיע משאבים בקיום מדינת רווחה, דבר המחייב מידה מסויימת של חלוקת הנכסים החברתיים והעושר החברתי.

5) אלא שישראל היא בעייתית מבחינה זאת, שבעוד שאינה כלל מדינה ענייה על פי כל שיפוט סביר, כפי שראינו בסעיף 1, הרי שקיים בה הפער הגדול ביותר בעולם בין העשירון העליון לשאר העשירונים. אחוז גבוה, אולי 70 אחוז או יותר מאוכלוסיית ישראל, חיים איפוא בתנאי קיום לא ראויים, ואינם מגיעים למיצוי יכולותיהם. וכך, שיעור כוח האדם הלא מיקצועי בישראל הוא גבוה ביותר, וגם פיריון העבודה בישראל (שהינו פונקציה בין היתר של מיומנות מקצועית – פרט לגורמי יעול בתהליך היצור עצמו) נופל בשליש מרוב ארצות המערב. כך איפוא, מתחייבת בישראל ביתר שאת חלוקה מחדש של העושר, אם ישראל חפצה בצמיחה ברת קיימא (ראינו למשל ברבעון האחרון גידול שלילי בתוצר חרף התחזיות האופטימיות, דבר המעיד על כך שהגידול הזה היה תלוי במידה רבה בערבויות האמריקניות לגיוס אשראי מצד ישראל בחו''ל, והצפת המשק הישראלי במטבע זר, יותר מהתרחבות היצור בר הקיימא בישראל).

6. לסיכום: על כן, אף שלפי ניראות הדברים, ישראל הינה מדינה עשירה למדי, קיימת בה אנומליה של חלוקת הנכסים והעושר החברתי, דהיינו מאפייני עוני מובהקים בתוך העושר הזה (כאשר 20% מאוכלוסייתה מוגדרים כעניים) הבולמים את התפתחות כלכלתה. וכך, דווקא אם קיימים בה מאפייני עוני, מתחייבת ביתר שאת חלוקה מחדש של הנכסים החברתיים, למטרת קיום מדינת רווחה – העשוייה, כפי שראינו, לייצר עושר וצמיחה באמצעות ניצול טוב יותר של משאבי אנוש. המשאבים לקיומה של מדינת הרווחה הזאת מרובים, ונעוצים בעובדה שישראל היא ככלל מדינה עשירה למדי אף שיש בה עיי עוני ומאפייני עוני, והעושר הזה יביא לצמיחה טובה יותר (על ידי מיצוי משאבי אנוש) באמצעות יצירת מדינת רווחה משמעותית יותר, על ידי חלוקה מחדש של העושר.
_new_ הוספת תגובה



חשיבות עיצום מדינת רווחה בישראל
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 29/11/2006 שעה 23:32)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

>„... שקיים בה [בישראל] הפער הגדול ביותר בעולם בין העשירון העליון לשאר העשירונים.”

ברצוני לראות מקור מהימן למשפט הזה.

אחת הבעיות בהבנת היקף העוני הוא שקו העוני מוגדר על ידי הכנסה ולא על-ידי נכסים. לכן אדם בעל נכסים הבוחר לא לעבוד, או העובד במשרה חלקית והכנסה נמוכה, ייחשב כחי מתחת לקו העוני, גם אם יש ברשותו דירה ומכונית. לכן הסתמכות על נתוני הלמ''ס בנקודה זו נראית לי לא אמינה.

הייתי רוצה שקו העוני ייקבע על ידי נכסים. כך נוכל לדעת מהו היקפו האמיתי של העוני בישראל.
_new_ הוספת תגובה



במאמרים בהארץ ובמרקר. אין לי מקור כרגע.
מיכאל שרון (יום חמישי, 30/11/2006 שעה 0:16)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לרבים יש דירה אך הכנסתם נמוכה.
מיכאל שרון (יום חמישי, 30/11/2006 שעה 0:23)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש רכוש שאין נטייה או מגמה ברת תועלת להפטר ממנו אף שהכנסתך נמוכה, כגון מכונית ישנה. חשוב הסכום הזמין העומד לרשותך, הייתי סבור. יש רכוש שאין לו ביטוי בהכנסה, ואף על פי כן תחזיק בו.
_new_ הוספת תגובה



לרבים יש דירה אך הכנסתם נמוכה.
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 30/11/2006 שעה 0:29)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניקח אדם דמיוני, שאולי קיים במציאות ואולי לא. מר שוע הוא בנו של בנקאי אמיד. יש לו דירה מרווחת, שתי מכוניות וטרקטורון, כדי שיהיה לו משהו מתאים לכל מצב רוח.
כדי שהילד לא יהיה עצוב, הוא משתמש בכרטיס האשראי של אבא לקנות לעצמו כל מני פינוקים.

בחשבון הבנק שלו עצמו לא מורגשת שום תנועה. על הנייר אין לו הכנסות.

אם אני מבין נכון, הלמ''ס יתייחס אליו כאל מי שחי מתחת לקו העוני.

האם אני טועה?
_new_ הוספת תגובה



מדובר במקורות הכנסה העומדים לרשותו
מיכאל שרון (יום חמישי, 30/11/2006 שעה 1:31)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המכוניות והטרקטורון הם אינדיקציה לרמת חיים גבוה, שנידרשת הכנסה-הזרמת כסף רב כדי לעמוד בה ולתחזקה. הצהרה על הכנסה נמוכה תראה לא קבילה. ניתן לאמוד את ההכנסה האפקטיבית שלא באמצעות תנועות חשבון העו''ש שעל שם שוע.

מאידך, דירתו שערכה 70 אלף דולר של מר עוגתי אינה אינדיקצייה להזרמת כסף רבה, והינה בבחינת צורך. כמובן, מהכנסתו הדלה של עוגתי לא ירדו 1600 שקל לחודש שכ''ד - אותו סכום עצמו שיפחית באופן ניכר את הסכום הזמין החודשי העומד לרשות מר לחמן. יש עוני, ויש עוני חרוף יותר, ורכוש בסיסי אינו אינדיקציה להכנסה אפקטיבית לקיום.

אבל רכוש מותרות (כמו טרקטורון או 4X4 ) הינו כן אינדיקטיבי להכנסה ומקורות העומדים לרשותך.
_new_ הוספת תגובה



מדובר במקורות הכנסה העומדים לרשותו
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 30/11/2006 שעה 20:49)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא אשר אמרתי: קו העוני צריך להיקבע על ידי רכוש. לא קבעתי מהו הרכוש המינימלי שמגדיר אדם מעל לקו העוני. מה שאני מנסה לומר הוא שהכנסה היא מדד פחות טוב מרכוש לקביעת עושרו של הפרט.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי