  
  
  
|
 |
|
||
  על מעמד ועל פשרה |
|||
|
|||
יחסים בין מדינות זהים ליחסים בין בני אדם. ההבדל היחיד הוא במורכבות היחסים. אדם המכיר בערך עצמו, בעל בטחון עצמי גבוה אך לא יהיר, יהיה אדם המסתדר עם רוב בני האדם. בטחונו העצמי מאפשר לו לראות את מורכבות החיים כהוויתם, להבדיל בין עיקר לתפל, לתקשר, להתפשר. יהודי המכיר בערך עצמו ינהג באותה הדרך כלפי אחרים. כשמדובר ביהודי, הכרת ערך עצמו היא הכרת ערכו כיהודי. המסורת שלו, ההיסטוריה שלו, המנהגים שלו. יהודי שאיננו מכיר בערך זה, הרי שהוא כלי ריק. וזהו המצב בו נמצאת מדינת ישראל, כלי ריק. מדינת ישראל איננה מייצגת שום דבר יהודי. איננה טוענת את טענותיה על סמך יהדותה. מה שנשאר לה הן טענות סרק שניתן לדחותן בקש. בטחון? תקבל ערבות. גם לי מגיע? לא על חשבון אחר. רוצחים אותי? תעזוב, לא ירצחו אותך. וכמו בין בני אדם, מעדיפים ללחוץ על החלש והנכנע, על ישראל. מי רוצה להסתבך עם חזקים, עם עקשנים. ישראל החלשה תמשיך להיחלש עם כל כניעה, ותמשוך אליה עוד ועוד לחץ עד שתקרוס. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי